כרופאים מוטלת עלינו האחריות להתייחס לכל פרוצדורה רפואית ברמת בטיחות מירבית, כך שכל אדם שעובר אותה, בין אם יש לו מחלה זיהומית ידועה ובין אם לא, לא יעביר אותה הלאה לאדם נוסף. במקרה הנוכחי הסיכון להדבקה הוא נמוך מאוד. אם המכשיר חוטא בהתאם לנהלים, הסיכוי אפסי. אם כפי שמדווח בית החולים היה חיטוי כלשהו, אך חלקי בלבד, גם אז הסיכון קרוב לאפס. נגיף ה-HIV מועבר ביעילות פחותה יותר מאשר נגיפים אחרים. מעבר למשך החיים הקצר שלו מחוץ לגוף האדם, מדובר גם בעניין של ריכוז נמוך של הנגיף באזורים שבהם בוצעה הבדיקה המדוברת. ריריות מערכת הנשימה הן לא המקום הטבעי שדרכו עובר הווירוס. העברה דורשת גם טראומה גופנית מסוימת, כמו היווצרות של קרעים קטנים בריריות, שהסיכוי שייווצרו בבדיקה כזו ועם מכשיר כזה - קטנים. כאשר מתמלאים נוהלי משרד הבריאות הנוגעים לחיטוי ולעיקור מכשירים המשמשים לבדיקות אבחנתיות פנימיות, הציבור יכול להיות רגוע ולא נשקפת כל סכנת הדבקה. תהליך הניקוי והחיטוי של אנדוסקופים למיניהם לוקח כ-20 דקות לפחות אחרי כל שימוש. זה תהליך שמצריך ניקוי והשריה בחומרים שונים. עלולות להיות בעיות במכשירים המשמשים לבדיקות אף-אוזן-גרון, כמו במקרה הנוכחי, משום שהם נמצאים בשימוש רב יחסית ובפרק זמן קצר יחסית בין בדיקה של חולה למשנהו. לכן הסיכון שלא יעשו במכשירים אלה ניקוי וחיטוי מתאימים גבוה יותר. הכותב הוא מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות
