חוק טל: סיוע למעמד הביניים החרדי

בימים האחרונים, בעקבות פקיעת תוקפו של חוק טל בחודש אוגוסט 2012, עולה שוב סוגיית גיוסם של בני הישיבות לצה"ל. המתנגדים להארכת החוק מצדדים בגיוס החרדים ומוחים על חוסר השוויון הטמון במצב הקיים. התומכים בהארכתו רואים חשיבות בתפקידם של בני התורה וממילא מתנגדים להוצאתם מבתי המדרשות.

דווקא תמיכה בגיוס בני הישיבות אינה מחייבת את ביטולו של החוק. להפך - הארכתו של חוק טל כהוראת שעה נוספת תסייע להמשך המגמה הגוברת של גיוס החרדים לצה"ל ושל התנדבותם לשירות האזרחי. אסביר את טענתי.

בשנת 2007, לפני חמש שנים, עמד מספר החרדים המתגייסים והמתנדבים למסלולים השונים (הצבאי והאזרחי) על 340 בלבד. בשנת 2010 עמד מספרם על 1,900 - יותר מפי חמישה. לפי כל הנתונים מספר זה עולה בהתמדה, וסביר שאף יגשים את החלטת הממשלה מחודש ינואר 2011, שלפיה יעד הגיוס וההתנדבות של חרדים בשנת 2015 הוא 4,800.

נתונים אלו מציגים מגמה גוברת של השתלבות חרדים בשוק החיים הישראלי ואת התפתחותו של מעמד הביניים החרדי בישראל, הדומה באופנים רבים לחרדיות ארה"ב ומערב אירופה. מעמד הביניים החרדי בישראל הוא צירוף מעמדי חדש. זוהי קבוצה המורכבת מחרדים, מאקדמאים ומבעלי מקצועות חופשיים המחזיקים בידיהם כוח יחסי, בשל כושר ההכנסה שלהם וכישוריהם האינטלקטואליים. בני הקבוצה נדרשים לעבור שתי תחנות משמעותיות בדרך לקריירה תעסוקתית. הראשונה היא השירות הצבאי או האזרחי. השנייה נמצאת במוסדות האקדמיה. בדומה לנתוני הגיוס וההתנדבות של החרדים, גם מספר הסטודנטים החרדים צמח בתקופה זו פי שניים וחצי.

התחזקותו של מעמד הביניים החרדי נובעת מצירופם של כמה שינויים פנים-חרדיים, שאפשר לסווג לשלוש קטגוריות מרכזיות: שינויים הנהגתיים - המתבטאים בהיחלשותה של מנהיגות רוחנית דינמית ומשמעותית, לצד פריחתה של הנהגה מוניציפלית חרדית פרקטית; שינויים תרבותיים - כמו חדירתו של עולם התוכן באינטרנט, מגמת ההתמקצעות והאקדמיזציה ותרבות הצריכה המתחזקת; ושינויים כלכליים גלובליים ומקומיים המעיקים ומרעים את מצבם הכלכלי של החרדים.

שינויים אלו מובילים להתעבותו של מעמד הביניים החרדי, תוך כדי איזון ערכי ומספרי בין קבוצה זו לחרדיות הקלאסית. איזון רגיש זה עלול להיות מופר עם ביטולו של חוק טל. ביטול החוק יטרוף את הקלפים וידרוש מהחרדים כולם להתגייס למסלולים השונים. מצדדי שילובם של החרדים בחברה הישראלית אולי ינצחו במערכה הנוכחית, אך בוודאי יפסידו בקרב.

הניחו לחוק. כלים משפטיים אינם יכולים לחולל שינוי תרבותי. ועדת טרכטנברג הבינה זאת ולא המליצה על ביטולו של החוק, אלא על מהלכים לחיזוק מעמד הביניים החרדי.

הכותב הוא דוקטורנט למשפטים וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו