פייסבוק

בחודש שעבר חגג אתר פייסבוק שש שנים. נדמה שכיום גם מי שאין ברשותו חשבון ברשת החברתית המדוברת, מעודכן דרך הצעירים שבסביבתו בהמצאה ששינתה את העולם כפי שהכרנו אותו עד עתה.

הדיונים סביב פייסבוק נשמעים בכל מקום: ממגדל השן האקדמי, שבו נערכים קורסים העוסקים במשמעות הפילוסופית של הרשת החברתית, ועד לארוחת הערב ביום שישי, שאותה מעביר הדור הצעיר כשהוא לא מרפה לרגע ממכשיר האייפון שברשותו, בשעה שהוא מצ'וטט עם חבריו, ובמקביל מנסה לנהל שיחה ערה עם הוריו. נרות השבת משמשים תפאורת רקע לשיח החירשים הזה.

אך מעבר לניתוק הבין-דורי, נדמה שאנשים עדיין לא קולטים את עוצמת השינוי שהרשת החברתית כופה על חיינו. הצעירים, שנולדו אל תוך עידן הפייסבוק, צורכים דרכו הכל - חדשות, מוסיקה, רכילות וחיי חברה. העיתונות והטלוויזיה כבר מזמן לא מדברות אליהם, ועכשיו אפילו רוב האתרים הרגילים באינטרנט הופכים אט אט ללא רלוונטיים. הפייסבוק הוא חזות הכל, והמוסדות החברתיים האחרים מתקשים להכיל את השינוי. בחודש האחרון קיבלנו דוגמאות בולטות לכך שחוקי המשחק השתנו.

המקרה הבולט ביותר הוא, כמובן, האונס הברוטלי של חבורת הנערים שמסעיר את המדינה. בשעה שעל הפרשה עדיין מוטל צו איסור פרסום גורף בכל הקשור לשמות החשודים, בפועל האמת בסיפור הזה חשופה לעיני כל. הרי גם למעורבים בפרשה יש כרטיס פייסבוק פעיל. מספיק שמישהו יודע שם אחד בפרשה - ובמדינה קטנה כמו שלנו זו לא משימה בלתי אפשרית - והוא כבר מגיע לכל המעורבים ולומד על חייהם.

היכולת להתעדכן דרך פייסבוק משפיעה מאוד על המושג "מקור עיתונאי", ובעתיד זה רק ילך ויתחדד. אבל מדובר לא רק בשינוי באופן העבודה העיתונאי: גם עובדים סוציאליים וגורמי אכיפה ינסו בפרשות הבאות לשחזר אירועים ולהבין אם היו סימני אזהרה ואותות מצוקה ברשת החברתית.

והרי פייסבוק מציע בכל נושא את כל הפרטים על כל אדם. לא אחת דואגים בני הנוער לעדכן בשורת הסטטוס שלהם, בצמוד לשמם, לא רק את מצבם האישי ("יש לי חבר/ה") אלא גם את מצבם הנפשי ("אני מבואס/ת"). בעתיד יוכל פייסבוק לשמש תחנת מעקב לעזרה נפשית מקצועית עבור הגורמים הרלוונטיים.

אבל ככל שפייסבוק הופך לאביזר הכרחי לכל אחד, כך הוא מחייב התייחסות שונה גם מצד מוסדות הביטחון. כבר קראנו על מבצע צה"לי שבוטל משום שחייל סיפר עליו לחבריו באתר, ואין דרך להימנע מכך.

לרבים מחיילי צה"ל יש כרטיס בפייסבוק, קרביים יותר וקרביים פחות, וכשהצעירים יתבגרו ויגיעו לעמדות מפתח הם יתרגלו לצינור המידע הזה.

במילים אחרות, מבול האינפורמציה שאפשר להשיג באמצעות פייסבוק עשוי להפוך מוסדות כמו דובר צה"ל או הצנזורה ללא רלוונטיים.

כמו רוב המהפכות האלקטרוניות, כבר מאוחר מדי לעצור את נהירת ההמונים.

עתה נשארו למוסדות הוותיקים רק שתי ברירות: או להצטרף למהפכה או להפוך למנותקים מן המציאות יותר מתמיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו