לאחר הפסקה ממושכת התייצבו אתמול המשתתפים הקבועים במשפט הולילנד באולמו של השופט דוד רוזן. הם נראו כמו בפגישת מחזור של בוגרי תיכון. נחוץ מטבע לשון מיושן כדי לאפיין את האירוע: "בלט בהיעדרו". אהוד אולמרט בלט בהיעדרו. היה עוד שינוי טופוגרפי: פרקליטו הגועש רועי בלכר לא ישב במקומו הקבוע. הוא נסוג לשורה השישית או השביעית כדי לא להתבונן בפניה של שולה זקן, שכל הישיבה הוקדשה לנאום הסיכום של סניגורה, עפר ברטל.
בנה, נדב זקן, איתגר אותו בלשון בוטה לבוא לדיון. הוא היה צריך להיענות. האיש אשר לא נס לחו ושגם במצבו המשפטי הקשה עובר ממסיבת צמרת (יעקב פרי) לחתונת צמרת (עמנואל רוזן) חייב את המזער הזה לשולה. לאותה צעירה אשר ברטל תיאר כמי שבמשך עשרות בשנים התעוררה אולמרט, וחשבה כל היום אולמרט, והלכה לישון עם הרהורים על אולמרט, הכל למענו.
חייב לה מפני שלפני עשרות בשנים, בפרשת ראשונטורס הראשונה, נטלה על עצמה אחריות למשגה מביך והצהירה כי טעתה בהעבירה את כספי הליכוד למימון הטיסות של בני משפחתו; וששתקה במשפטו בירושלים, ואלמלא כן אפילו ההרכב בראשותה של מוסיה ארד היה מרחיב את הרשעתו גם על המעטפות ממשה טלנסקי, ועל ראשונטורס־ב'. הרי היא הורשעה על הטיסות של משפחתו, ואילו הוא שנהנה מכך זוכה.
זו אותה שולה שהסירה את התמיכה מדוד אפל העושה עתה בכלא; ושולה שגילגלה את עסקי המעטפות עם אורי מסר, והוא היפנה עורף והיא נותרה לצידו; ושולה שאפילו במשפט הולילנד שבו עמדה לחתום על עיסקת טיעון, שהיתה מלווה ב־11 חודשי מאסר בלבד - נרתעה וסירבה, ולא זנחה אותו, וייתכן כי עתה תשלם על כך כפל כפליים ואף יותר.
זה אינו פוטר את זקן מן ההאשמות המיוחסות לה בזכות עצמה. אם לקחה כספי שוחד משמואל דכנר - ועל כך יחליט רוזן - תיענש כדת וכדין וכחוק, ורק תבכה את מר גורלה שלא סיימה זאת בעיסקת טיעון. אין לה היתר לחטוא למען עצמה, וגם לא למענו. על מה שעשתה במנותק מאולמרט - תעמוד לגורלה בבית המשפט.
אבל אולמרט? שהניח לפרקליטו לומר לד"ר אילנה דיין ב"עובדה" כי זקן "שקרנית"? מפיו? מפי בא כוחו? על פי הכלל היהודי הנבון כי "שלוחו של אדם כמותו"? אפשר שהיא שקרנית, אבל הוא האחרון שמותר לו לומר כדבר הזה; ואפשר שהיא מושחתת אבל הוא האחרון שיכול לבוא עימה חשבון על כך. מפני שאמת אחת נשמעת מפיה: כל מה ששלי - שלך. בתחום השחיתות, כמובן.
פעם שאלו את משה דיין מדוע היה אחרון לסגת ב־1957 מעזה לאחר מבצע סיני ולהניח לפלשתינים ליידות בו אבנים. הרמטכ"ל דאז השיב כי קציני צה"ל זוכים לתהילה בהצלחות וחייבים לשאת במרורים ברגעי שפל. אולמרט העריץ את דיין. אך בנקודה זו לא למד ממנו.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
