הכל תוכנן בקפידה. השלטים בשחור ולבן זעקו על "מחאת ראשי הישיבות נגד גזירת הגיוס", המנהיג הוצב בדיוק במרכז והתקשורת כולה הוזמנה. ההצגה שתוכננה לא כוונה רק לקברניטי ועדת שקד ואל הציבור החילוני, היא יועדה גם, ואולי בעיקר, לכיוונו של המאבק הפנים־חרדי המתמשך על הנהגה ושליטה ברחוב החרדי.
מאז נפטר הרב יוסף שלום אלישיב התייצב רוב הציבור החרדי־אשכנזי סביב הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן מבני ברק, הנחשב פרגמטי ומחושב, ומולו הרב שמואל אויערבך מירושלים ואיתו כמה אלפי חסידים ועכשיו גם כוח פוליטי בעיריית ירושלים שמבקש להנהיג דרך מיליטנטית ומתלהמת.
אתמול הראו רבני הכינוס יכולת מצוינת לפחות בתחום צבאי אחד - ניווט. הם לא יכלו להיות מיליטנטים מדי שכן יריביהם מירושלים היו חוגגים את העובדה שהם אלו שהובילו את הקו התקיף, וה"בני־ברקים" רק נגררו. מנגד, הם לא יכולים לשבת בחוסר מעש ולחכות לשוטרים הצבאיים.
הם ניווטו אל דרך האמצע שאומרת "תחזיקו אותנו, אם תעשו משהו נוציא אלפים לרחובות", ובעיקר, ואולי הכי חשוב מבחינתם, הסתייעו במועצת גדולי ישראל החסידית, פלח ניכר נוסף בציבור החרדי שהתאסף גם הוא אמש ובעזרתם ביקשו לומר "אנחנו הרוב, השליטה בידינו".
לכאורה, מדובר רק בקרב פנים־חרדי אך תהיה לו השפעה ממשית בקרוב מאוד על עוצמת ההתנגדות לגיוס ואיתה על הסיכוי לשוויון בנטל. כשרבנים רבים ביניהם מי תקיף יותר, מי לוחמני יותר, לא רק שהחרדים לא יתגייסו, גם אלו שכבר חשבו לעשות זאת יחשבו פעמיים.
גם אם ועדת שקד תציג מסקנות תקיפות ואמיתיות (מה שכלל לא בטוח) ותחליט לצאת לקרב, המלחמה החרדית תהיה זו שתנצח.
