האימרה המיוחסת לציורו המפורסם של גויה, "כאשר התבונה נרדמת, המפלצת מתעוררת", מתאימה להחלטה להעמיד לדין פלילי את אביגדור ליברמן בתיק מינוי השגריר, שזכה עם השנים לכינוי "התיק הקטן". אנשי מקצוע רבים העריכו כי תיק זה יסתיים בזיכוי מוחלט של ליברמן מטעמים שונים, העיקריים שבהם: אין בעובדות כפי שפורסמו בכתב האישום כדי לגבש תשתית ראויה להליך פלילי.
במסדרונות השלטון מוכרת הסיטואציה שבה שרים ובכירים משתדלים עבור מועמדים לתפקיד, הראויים בעיניהם, אצל ועדות המכרזים וועדות המינויים. כשלעצמי סברתי כי אין הבדל בין פעילות פסיבית לאקטיבית בהתנהגותו של ליברמן, משום שאם קיים כלל חשד להפרת אמונים פלילית בפרשת מינוי השגריר, הוא מכוון דווקא אל מי שכיהן כיושב ראש ועדת המינויים, חבר הכנסת וסגן שר החוץ דאז דני אילון. הפרת אמונים היא סוג של הפרת חוזה בין נבחר ציבור או עובד ציבור לבין האזרח שהפקיד בידיו בפיקדון בנאמנות את טוהר הליך המינויים. כלומר, גם אם סגן שר החוץ נתבקש או נלחץ לאשר מינוי שבעיניו אינו ראוי והוא לא פעל בהתאם למצפונו המקצועי, המוסרי, הנורמטיבי, וכופף את דעתו מפני דעתו של השר הממונה - הרי מי שהפר את חובת האמון כיו"ר ועדת המינויים ואחראי אחריות מלאה בפני הציבור והחוק הוא יו"ר ועדת המינויים, ולא מי שפנה אליו, לטענתו.
ההחלטה להעמיד לדין דווקא את ליברמן היא מסר שגוי ומשחרר מאחריות להליך תקין את כל נושאי המשרה, חברי ועדות המינויים והמכרזים, שכן האחריות היא, בראש ובראשונה, על חברי ועדות המינויים וועדות המכרזים. המסר מעצם הגשת כתב האישום כלפי מי שאינו יושב ראש ועדת המינויים הוא שיו"ר ועדת המינויים הוא חומר ביד היוצר, תלותי, בלתי עצמאי, אין לו אחריות למעשיו וכפיפותו לשר הממונה היא משפטית ולא מעשית. נהפוך הוא, יו"ר ועדת המינויים חייב בשיקול דעת מלא, עצמאי ובעיקר הוגן. ה"חוזה" שהוא חתם עם הציבור, ששלח אותו למינוי החשוב, הוא כי לא יהיה מושפע לא מלחצים ולא משיקולים זרים, אלא יפעיל את חובת האמונים שכרת עם הציבור ויפעל בהתאם לנורמות הראויות.
הפרת האמונים היא עבירת "סל". זוהי הפעם השלישית שבה המינויים הפוליטיים מגיעים להבשלה של כתבי אישום ונדחים (צחי הנגבי, אולמרט, ליברמן) על ידי בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה. המחוקק חייב להתייחס בחקיקה ראשית למינויים הפוליטיים. שתיקתו היא הזמנה לתיקים נוספים מצד הפרקליטות ולפעילות בלתי ראויה בתחום האפור הזה. בהזדמנות זו, לאחר שייעשה חשבון הנפש המלא, ראוי שנושאים נוספים בפרשות ליברמן אשר מוסכם על כולי עלמא כי הם עינוי ועיוות דין, יעוגנו גם הם בחוק, כגון הגבלת משך חקירה.
העמדתו של אביגדור ליברמן לדין בפרשת המינויים הפוליטיים היא החלשה של המאבק בשחיתות השלטונית. ייתכן שבפני היועץ המשפטי לממשלה התיק הקטן חייב כתב אישום (הדין). התבונה הציבורית ביקשה צדק. הסכנה היא שהמפלצת בדמות השחיתות השלטונית תגבר דווקא בעקבות הזיכוי הגורף.
