הערוץ ששינה את התקשורת הערבית

זה רבע מאה ערוץ הטלוויזיה המרכזי בעולם הערבי, אל־ג'זירה, משדר מכל מקום ובכל זמן.

למעשה, מאז הקמתו בנובמבר 1996 ועד לתחילת מהפכות האביב הערבי, היה הערוץ חלק אינטגרלי בכל בית בעולם הערבי. לא מופרך לקבוע כי הקמת הערוץ היתה האירוע המכונן והדומיננטי בתולדות התקשורת הערבית - וכך הפכה אל־ג'זירה ל"תופעה", ולא רק לערוץ חדשות ואקטואליה. 

הסלוגן של הערוץ הוא "הדעה והדעה האחרת" - ועובדי הערוץ ומנהליו התאמצו רבות על מנת להוכיח שזה הבסיס לעבודה שלהם. עניין זה בא לידי ביטוי בחדשות ששידרו ובמרואיינים שאירחו באולפניהם. הערוץ היה כלי התקשורת הערבי הראשון שאירח דובר רשמי מטעם הממשלה או צה"ל, צעד שהביא תחילה לביקורת נוקבת נגד הערוץ - אולם בחלוף הזמן הפך המרואיין הישראלי לדמות קבועה בשידורים ולחלק מכמעט כל דיון באולפן.

המשטר הקטארי החליט על הקמת הערוץ בעקבות תקרית עם סעודיה, שבבעלותה כמה ערוצי טלוויזיה, בעיקר ערוצי בידור, פנאי ואקטואליה, ולא חדשות. מטרת הקמת הערוץ היתה להשפיע על דעת הקהל ועל סדר היום בעולם הערבי. למעשה, המשטר בקטאר היה הראשון שגילה את הפוטנציאל בשידורי הטלוויזיה בלוויין, ודרכם ביכולת ההשפעה על סדר היום בעולם הערבי ועל המתרחש בכל מדינה ובכל משטר, מבלי להיות נוכחים באותה מדינה.

בטרם פרצו לחיינו הרשתות החברתיות, ערוץ אל־ג'זירה היה הראשון ששידר שידורים ישירים מכל מקום בעולם הערבי, וכך למעשה הפך למקור המידע הראשון והיחיד והמשדר מסביב לשעון ובאופן עצמאי. כאשר כל אמצעי התקשורת בעולם ציטטו ושידרו מה ששודר שם - הפך לערוץ האמין ביותר בערבית, עד לתקופת האביב הערבי, לאחר שהערוץ צידד במוחים.

אל־ג'זירה היה ערוץ החדשות הערבי הראשון בהיסטוריה שפרס רשת כתבים בכל העולם, ובחלק מהמדינות כלל צוות הערוץ עשרות עיתונאים, צעד שהעניק לו ייחודיות רבה בשני אירועים מאוד גדולים: הראשון - פיגועי 11 בספטמבר, כאשר כתבי הערוץ שידרו מאפגניסטן, וחלק מאותם שידורים היו חומרים בלעדיים כמו הקלטות של בן לאדן. השני - ליווי המהפכות באביב הערבי. כאן, נראה כי ערוץ אל־ג'זירה לא רק משדר את מה שמתרחש בכיכרות בסוריה, במצרים ובתוניסיה - הוא גם מעצב את דעת הקהל ומנתב אירועים והפגנות מחאה.

עם השנים, ובעקבות הצלחת הערוץ, החלו חילוקי דעות וחיכוכים בין הערוץ לבין כמעט כל המשטרים בעולם הערבי. כתבי הערוץ היו נתונים למעצרים ואף לגירוש ממדינות ערביות, אך עם זאת לא שינה הערוץ את הקו הלוחמני שלו. אפילו בישראל היו ניסיונות לפני כמה שנים לסגור את הערוץ, ולא פעם התרחשו תקריות בין דוברי הממשלה, דובר צה"ל ואנשי לע"מ עם כתבי אל־ג'זירה. אם במדינת ישראל חשבו אז לסגור את הערוץ, קל להבין מה חשבו או עשו משטרים שבינם ובין הדמוקרטיה מרחק של שנות אור.