תוצאות הבחירות בלבנון: מה שהיה הוא שיהיה

בלבנון סופרים עדיין את הקולות בבחירות לבית הנבחרים שהתקיימו ביום ראשון, אבל מן התוצאות הראשוניות עולה כי מה שהיה הוא שיהיה: ארגון חיזבאללה יוסיף לעשות במדינה כרצונו, תוך שהוא נסמך על אליטה מושחתת של משפחות הנכבדים (הגרסה המקומית למשפחות ה"מאפיה" בארה"ב), שתוסיף אף היא לשלוט ברמה בחיי החברה והמדינה.

משפחות נכבדים אלו עושות שימוש בעדתיות כקרדום לחפור בו, ובכך הן מבטיחות את שלטונן. הן נאבקות לא פעם בינן לבין עצמן, ולאחר כל בחירות אנו עדים לפרצופים חדשים, אך מדובר בדור המשך צעיר שאינו שונה מאבותיו, או לעיתים בבני משפחה יריבה שהצליחו להביס בבחירות את מתחריהם.

אבל המהות נותרת בעינה - מדינה חלשה וחסרת אונים, וכיום גם כושלת, המניחה לאליטה הלבנונית להוסיף ולעשות ככל העולה על רוחה.

יש לזכור כי שיטת הבחירות בלבנון היא מורכבת, ואף לבנונים רבים מתקשים להבינה. הבחירות הן אזוריות ועדתיות. כלומר, כל אזור בוחר את נציגיו, אך אלו נחלקים בין העדות השונות על פי חלוקה קבועה מראש. במציאות שכזו אין סיכוי שהלך רוח של מחאה, ואף רצון לשינוי שלו היינו עדים בשנים האחרונות בלבנון, ימצא ביטוי כלשהו בקלפיות.

חיזבאללה ותומכיו הצליחו ככל הנראה להשיג את הרוב הדרוש להם להקים ממשלה. אחרי הכל, בני משפחת חרירי הסונית, הכוח המשמעותי שניצב למול חיזבאללה בשנים האחרונות, החליטו שלא להשתתף במשחק המכור ולא להתמודד כלל בבחירות. ובכך הותירו את העדה הסונית (כמעט כשליש מתושבי המדינה) בלא הנהגה אפקטיבית.

אבל אחרי כל זאת, הבחירות מהוות מכה עבור החיזבאללה שממנה הוא יתקשה להתעלם: ראשית, שיעורי ההצבעה בכל לבנון היו נמוכים, ורק כ־41% בלבד מן המצביעים טרחו להגיע לקלפיות. באזורים השיעיים של המדינה שיעור ההצבעה היה אף נמוך יותר. בכך אפשר לראות משום ביטוי לכעס ואף לחוסר אמון בחיזבאללה, שכשל בניסיונו לגייס את תומכיו למפגן של תמיכה עממית.

שנית, רבים מבעלי הברית של חיזבאללה מקרב בני עדות אחרות הפסידו באזורי הבחירה שבהם התמודדו מול יריבים שקראו תיגר עליהם ועל בריתם עם חיזבאללה. כך בקרב הנוצרים, שם ספגה מפלגתו של הנשיא מישל עאון מפלה, וכך גם בקרב הדרוזים.

לא לתוצאות הללו פילל חיזבאללה, אבל הוא יוכל לחיות איתן, ובלבד ששליטתו במדינה לא תיפגע. ובסך הכל, אף שיש בקרב הלבנונים מי שחוגג הישגים נקודתיים של תומכי השינוי והרפורמה, הרי שמדובר בשמחת עניים, ומה שהיה הוא שיהיה.