חובה לגלות סולידריות עם העם האוקראיני

לפני כ־30 שנה, בשנת 1993, אחרי שהפכתי לאדם הראשון שנבחר לנשיאות פולין בבחירות דמוקרטיות מאז מלחמת העולם השנייה, ראיתי את חייליה של רוסיה עוזבים את מדינתי.

עם זאת, בניגוד לרבים מחברינו במערב, אצלנו לא היה מדובר בקץ ההיסטוריה. אנחנו ידענו שההצלחה שלנו נותרה שבירה ובלתי שלמה, ולכן חתרנו להיות חברים במוסדות בינלאומיים כדי לעגן את הקדמה שלנו במשהו שגדול יותר מאיתנו - קהילה של אומות שמאורגנות על פי עקרון החירות, שנלקחה מאיתנו באופן בלתי צודק.

ההיסטוריה הוכיחה את צדקת דרכנו מוקדם יותר משקיוויתי: בעוד שבחלק שלנו של אירופה המשוחררת חווינו שגשוג, דמוקרטיה ותרבותיות, הרי שברוסיה התקבע הרוע שמגולם בשלטון יחיד, שחיתות ואימפריאליזם, שעד מהרה הופנה נגד המערב. העם היהודי מכיר את סוג המאבק שמתנהל כיום באוקראינה. מהיהודים נשללה מדינה משלהם והטילו ספק בזכויותיהם הלאומיות. ברגעים קשים אלו עבור אוקראינה, אני מקווה שהישראלים רואים את עצמם כחלק מהעם האוקראיני, שבקרבו הם חיו זמן רב כל כך. המאבק לחירות ועל כבוד האדם מתנהל כיום באזורים שבהם גרו היהודים במשך אלפי שנים, במזרח אירופה ובמרכזה.

ניתן לעשות הרבה

דוד בן־גוריון, מנחם בגין, גולדה מאיר ועוד נוספים ממייסדי המדינה נולדו על אדמה שאותה חלקו פולנים, אוקראינים ויהודים במשך תקופה ממושכת. בתנועת "סולידריות" שהקמתי, שהפילה את השלטון הקומוניסטי במזרח אירופה, חלק מהיועצים הכי טובים שלי היו מרקע יהודי.

הארץ היקרה והאהובה שלנו הפכה להיות המקום שבו התרחשו הפשעים והזוועות הקשים ביותר בהיסטוריה האנושית, ולמעשה הפסיקה להיות האזור שבו גרו במשותף היהודים והסלאבים. עם זאת, בעשורים שלאחר מכן הפולנים, יחד עם השכנים שלנו, השיבו את התקווה למזרח אירופה על ידי הפלת דיקטטורים, התנגדות לדיכוי זר, והקמת ממשלה חזקה שמבוססת על חירות אישית וכלכלית. העם היהודי השיג הצלחה דומה מוקדם יותר, ואף שאנחנו לא חולקים עוד את אותה הארץ, העמים שלנו חולקים את החוויה המשותפת של נטילת גורלם בידיהם אחרי מאות שנים שבהן זכות זו נשללה מהם.

היום העם האוקראיני, שכה קרוב ליהודים ולפולנים, מנהל מאבק משלו להגדרה עצמית, וזו החובה שלנו - הן ברמה המוסרית והן ברמה הפוליטית - להעניק תמיכה. גם אלו שמרגישים סימפטיה כלפי רוסיה בגלל שגרו באזורים דוברים רוסית, צריכים לעמוד לצידה של אוקראינה. ניצחון של אוקראינה יוכל לקרב את קריסת שלטונו המושחת של ולדימיר פוטין ולתת לאומה הרוסית דוגמה של דמוקרטיה, ולאחר מכן גם אולי שגשוג כלכלי.

העם היהודי הוא בין העמים היחידים בעולם שיודעים עד כמה נוראיים היו מחנות הכפייה והגירושים ההמוניים, כפי שעמי מזרח אירופה ומרכזה יודעים גם הם. גם אבי נשלח לאחד המחנות האלו על ידי הנאצים.

הניסיון של הממשל הרוסי להציג את הפלישה למדינה עצמאית ואת הטבח באזרחיה כמאבק בנאצים הוא חילול הקודש בכל הנוגע לכבוד האדם, ומהווה יריקה בפנים של כל אלו שאיבדו את יקיריהם בגלל פשעי המלחמה הנאציים, כמו אחרים רבים שקוראים מאמר זה, ובמיוחד כאלו שלא יכולים להישאר אדישים לאי־הצדק הנוכחי.

למזלנו, ניתן לעשות הרבה. כאזרחים, אנחנו יכולים להשפיע על הממשלות שלנו, וכאינדיבידואלים, אנחנו יכולים לסייע באופן צנוע למהלכים גדולים. השילוב של מיליוני קולות קטנים העניק לי את הכוח הגדול ביותר שהיה לי כמנהיג "סולידריות", שנים לפני שהפכתי לנשיא. זה הכוח ששינה את העולם מהיסוד לפני 30 שנה.

בשנות ה־80, הפולנים זעקו "אין חירות ללא סולידריות". היום אני קורא לכל עמי העולם שרואים בחירות ערך, לעמוד בסולידריות עם האוקראינים. כפי שהיהודים והפולנים יודעים היטב - חירות, ביטחון ושגשוג אינם מובנים מאליהם. כדי שישרדו, יש לפעול מתוך מחויבות והקרבה, ולהראות אחריות ולא אדישות. בואו נעשה עבור האוקראינים את מה שאף אחד לא עשה עבורנו לפני 80 שנה, על מנת שהעקרונות שהעניקו לנו ביטחון ושגשוג לא ייעלמו. עלינו לעשות זאת למענם ולמעננו.