בדיוק היום לפני 20 שנה, בתאריך 23 בינואר 2002, נחטף העיתונאי היהודי-אמריקני דניאל פרל בקראצ'י שבפקיסטן. פרל, ששימש באותה עת מנהל ראשי של סניף מרכז אסיה מטעם העיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל", ערך תחקיר על אודות המחבל הבריטי ריצ'רד ריד, שהורשע בניסיון לפוצץ מטוס נוסעים על ידי חומר נפץ שהוטמן בנעליו.
בדרכו לראיון נחטף פרל על ידי קבוצה שכינתה את עצמה "התנועה לשיקום הריבונות הפקיסטנית", שטענה כי פרל הוא מרגל. החוטפים שלחו לארה"ב שורת דרישות, לרבות דרישה לשחרור כל הפקיסטנים שנכלאו במהלך המערכה שהובילה ארה"ב נגד הטרור. דרישה נוספת הייתה התרת משלוח מטוסי הקרב F-16 שנרכשו עבור חיל האוויר הפקיסטני - עסקה שהוקפאה עקב סנקציות אמריקניות בשל תוכנית פיתוח הנשק הגרעיני על ידי פקיסטן.
החוטפים מרטו את עצבי המשפחה בכל דרך - שחררו תמונות שלו מהשבי, ביקשו כופר - וכל העולם התגייס לנסות לשחררו. אשתו מריאן, שהיתה אז בהיריון עם בנם הבכור אדם (שם שבחר דניאל עצמו יומיים לפני חטיפתו), פנתה אל החוטפים וביקשה שייקחו אותה במקומו.
חודש אחרי כן התבררה האמת: כמה ימים בלבד אחרי שנחטף, הוצא פרל להורג על ידי חוטפיו - ראשו נערף בידי חאלד שייח' מוחמד - בכיר לשעבר בארגון אל-קאעידה, ומי שנחשב למתכנן הראשי של פיגועי 11 בספטמבר.
כבר ב-2007 הודה חאלד שייח' מוחמד כי הוא אישית היה זה שערף את ראשו של פרל, אך בזמנו לא האמינו לו חוקריו האמריקנים, שסברו כי האיש רק מבקש להתרברב לאחר שטען למעשי רצח רבים. ב-2012 הצליחו חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון למצוא התאמה בין הוורידים שבידו של חאלד, לבין היד שנראית בקלטת הווידאו שבה מתועד הרצח של פרל. מההשוואה עולה, ללא כל צל של ספק, כי ידו של הרוצח בקלטת היא של חאלד.
בדו"ח הופנו גם חיצי ביקורת כלפי שלטונות פקיסטן, שהיו מעורבים בהכשלת חקירת הרצח של פרל. לפי ממצאי הדו"ח, שלטונות פקיסטן שיחררו שומר שהיה אחד המקורות החשובים ובעל מידע שיכול היה להוביל מוקדם יותר לאחראים.
ההצהרה שטלטלה את העולם
עוד בטרם נרצח, פרל אולץ למסור הצהרה מצולמת, שאותה הטרוריסטים הפיצו בהמשך לעיתונות. בסרט הציג עצמו פרל כיהודי: "שמי דניאל פרל, אני יהודי אמריקני מקליפורניה. אני בא ממשפחה ציונית. אבי יהודי, אמי יהודייה, אני יהודי. משפחתי נוהגת לפי דרכי היהדות".
בספרו "מי רצח את דניאל פרל?", טען הפילוסוף היהודי-צרפתי ברנאר-אנרי לוי כי העיתונאי נרצח על ידי השירות החשאי הפקיסטני, לאחר שתחקירו איים לחשוף את הקשר שלהם לארגון אל-קאעידה, והפעלת הטרוריסט הבריטי ריצ'רד ריד. "זו כמובן היפותזה שלי", סייג לוי בביקורו בירושלים שנתיים לאחר הרצח, "אבל השאלה אם יש העברת מידע וטכנולוגיה בין פקיסטן לקאבול וטורה-בורה היא בעיניי הסיבה לרצח".
מסעו בעקבות פרל החל לאחר צפייה בקלטת ההוצאה להורג שנמכרה כמזכרת תעמולתית בכניסה לאחד המסגדים בפקיסטן. פרל, לטענתו של לוי, נפל קורבן לגל האנטישמיות שהתחזק באותה תקופה שלאחר אירועי 11 בספטמבר: "מאשימים אותנו בהמצאת הסבל, בהפיכה מדומיינת לקורבנות תוך מחיקת הסבל הפלשתיני, וזהו בדיוק השיח שמפעיל את מכונת האנטישמיות מחדש".
הנצחת שמו
אחרי הרצח הקימו הוריו של פרל עמותה לזכרו בניסיון להמשיך את דרכו: לקרב בין תרבויות שונות ולעודד עבודה עיתונאית מקצועית כמו שלו. בלי מרירות ובלי כעס החליטו למשל לממן לעיתונאים ממדינות האסלאם עבודה באמריקה.
לפני תשע שנים הוקם מכון לעיתונות בינלאומית על שמו של פרל באוניברסיטת רייכמן בהרצליה, אז המרכז האקדמי הבינתחומי. כדי שלא יישכחו ולא יימחקו נסיבות הירצחו, באפריל 2007 נחקק שמו של פרל באתר להנצחת קורבנות השואה במיאמי, פלורידה. זו היתה הפעם הראשונה ששמו של יהודי שלא נרצח בשואה מתווסף לקיר ההנצחה במקום.
לפני כשנה שוחרר מנהיג החוליה שחטפה את פרל, שייח' אחמד עומר סעיד, בתום 18 שנות הליכים משפטיים. אחמד סעיד למעשה הערים על פרל כאשר טען שארגן לו ראיון עיתונאי ולמעשה חטף אותו. נוסף על כך זיכה בית המשפט את שלושת הנאשמים האחרים – למרות היעדר ראיות שיוכיחו שאינם אחראים לחטיפה ולרצח של העיתונאי האמריקני.
דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי אמרה אז שההחלטה שהתקבלה בבית המשפט העליון בפקיסטן היא "עלבון לקורבנות הטרור ברחבי העולם", ושוושינגטון "מחויבת להשיג צדק למשפחתו של דניאל פרל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו