חריקות בממשלת "הכל מושלם"

"בנט מאושר", "בנט מבסוט", הבטיחו כמה כותרות עד לאחרונה. ואכן, בתקשורת שיש לה ממשלה עשו הכל כדי להסתיר, להסוות ולחפות על בלוף הקלקולים של ממשלת "הכל מושלם", "כולם נהנים" ו"באנו לעבוד".

סיפורי ההרמוניה על "תיאום מלא" ותמונות יח"צ מאירועי גיבושון באווירת תיכון היו מופרכים עוד בתחילתם, אבל השבוע החולף הדליק פנסים די בוהקים על מציאות יומיומית אחרת: של חריקות צורמות, של אי־אמון זה בזה, של פוליטיקה ישנה וסרוחה, ועוד בגרסת החובבנים.

ממשלת מינויים וקומבינות

אנחנו יודעים עכשיו שחברי הממשלה סולדים זה מזה, ולפי דיווחים שונים, גם מפעילים ללא שום עכבות תרגילי סחיטה ואיומים פוליטיים: "אם לא תתיישר, נתמוך בהקמת ועדת חקירה לנושא הממד החמישי", הזהירו חברי הממשלה את בני גנץ השבוע. שני הצדדים, המזהירים והמוזהר, יודעים כנראה יותר מהציבור על מה. ותוך כדי מכירת החיסול המוסרית הזו, גם מספיקים לתדרך יפה־יפה האחד נגד האחר מאחורי הגב.

אבל, ותסלחו לי על האירוניה, לא מדובר רק על סגנון כאן. כמעט בכל מישור נחשפים יותר ויותר מנזקיה של הממשלה החובבנית הזו. עיתונאים נוזפים בשידור ישיר בחברי קואליציה שנתפסים כסכנה לממשלה, ומגישים מדגימים היפר־ונטילזציה והיסטריה כשהם מראיינים שרים שמסכנים את המיזם התקשורתי־פרקליטותי־שמאלני הקרוי "ממשלת השינוי". שרק לא יקרוס הצריף הרעוע הזה שהשקענו בו את כל נשמתנו ואת כל יוקרתנו. אבל בשלב מסוים, גם התקשורת לא תוכל להסוות עוד את ההידרדרות הגדולה - ואנחנו גולשים די מהר במדרון.

יש גבול להונאת הבוחרים

ממשלת 10 מעלות ימינה מתגלה מיום ליום כממשלת שמאל, המעניקה לגיטימציה לתופעות שאפילו ממשלות שמאל־ציוני של פעם לא היו מעלות על הדעת. אחרי ששולבו בקואליציה, עכשיו נשלחים גורמים אנטי־ציוניים מובהקים לייצג את ישראל בעולם כנציגים רשמיים של הממלכה, רק כדי שחקיקת חוקים בכנסת לא תיתקל בקשיים. "קניית שלטון בטובת הנאה" או "שחיתות פוליטית", היה קורא לזה יאיר לפיד בימים אחרים. היום הוא חתום על אחת מממשלות המינויים והקומבינות הכי חסרות בושה שכיהנו פה.

אבל מעבר לנורמות הירודות ולסיאוב, יש גם דברים עקרוניים. "רפורמות" בממסד הדתי, שהן בעצם שינוי טקטוני בסטטוס־קוו ביחסי דת ומדינה, מקודמות ללא כל דיון ציבורי ערכי מעמיק. אלה מחטפים הנוגעים לליבת הערכים והיחסים החברתיים שלנו, לעילת קיומנו כאן. ומעל לכל, אנחנו חוזים השבוע בביצור מעמדם של מערכת המשפט ושל שופטי העליון כקובעי המוסר ומכתיבי הערכים הלאומיים - מבלי שאיש בחר אותם, מה שפעם היה מביא את שקד של האופוזיציה לזעוק ולמחות ולהזהיר מפני בית המשפט הפרוגרסיבי.

ובכן, פני הממשלה כפני איילת שקד: בסוף שמן צף, ויש גבול להונאת הבוחרים ולהונאה העצמית. בשביל תאוות שלטון וכדי לרצות את החברים החדשים מהשמאל, היא איבדה השבוע בוועדה לבחירת שופטי העליון את שאריות הכבוד העצמי והאמינות, וויתרה לחלוטין על סדר היום שלה. אין לה מה למכור עוד לציבור הימני. האבסורד זועק לשמיים: שרה ממפלגת השלטון צריכה להוביל בממשלה, לא להתחנן לפירורים מגדעון סער או מגלעד קריב, ובטח שלא להיות תלויה באופוזיציה.

המחיר של המגלומניה חסרת האחריות שלה ושל בנט הוא שהבסטיליה היקרה ביותר נכבשה סופית על ידי הכוחות האנטי־שמרניים: בית המשפט העליון כבר לא ישנה את דמותו בדור הקרוב, ואיילת שקד, ביחד עם בנט, חתומים על החמצה היסטורית עבור הימין ועבור משילות הימין.

עם מה נותרנו? עם מחנה לאומי מסוכסך ומנוטרל פוליטית, עם ממשלה שבה אפילו מפלגת השלטון ימינה, שמה שנותר ממנה זה רק שמה, לא יכולה להכתיב סדר יום לאומי, משפטי ואסטרטגי. ממשלה שבה מרב מיכאלי מרגישה יותר בעלת בית מאשר איילת שקד.

שקד ובנט, בסיוע סער ואלקין, חיזקו את השמאל והערימו מכשולים בלתי רגילים לממשלת הימין הבאה שתקום: עם בג"ץ לעומתי, עם מערכת משפט כוחנית שבנט וסער סיפקו לה השבוע אליבי מול כל מחדליה, עם מעמד מדיני משונמך, ועם מחנה לאומי שהיה מגובש ומלוכד - ועכשיו הוא מפורר.

השמאל הישראלי שמח בזכות בנט ושקד: הם החריבו עבורו את המחנה הלאומי, וביצרו את שליטת השמאל במעוזי המשפט והפקידות. על כזאת מתנה אפשר לעשות איזו ג'סטה ולחבר כמה מאחזים ביו"ש לחשמל, שתהיה לאומללים האלה שארית הישג לנופף בה. זה הרי בטל בשישים מול מה שהשמאל קיבל במתנה מהימין שמימין לימין: עוצמה פוליטית ושלטון דה־פקטו - מבלי לנצח בקלפי. העיקר שבנט נהנה.