כולם מדברים, אף אחד לא עושה: גל הרציחות במגזר - הגיע הזמן למחאה ציבורית

אירועי האלימות בחברה הערבית ממשיכים להתרחש בכל מקום, בכל זמן, ובכל פעם הגינויים נשמעים מכל עבר. הביקורת מופנית כלפי המשטרה, במידה מסוימת של צדק, אולם יומיים לאחר מכן העולם כמנהגו נוהג, החזרה לשגרה מהירה - וממתינים לרצח הבא. לא למקרה הירי, גם לא למקרה הפשיעה, אלא למקרה הרצח המזעזע הבא, כי בכל יום ובכל שעה מתרחש ירי ופשע אחר.

בחברה הערבית בישראל הכל התרחש: רצח ילד, רצח קשישה, רצח מנהל בית ספר, רצח זמר ושחקן, רצח רופא, ובעצם מה לא - אפילו ירי בחתונה. התחושות כבדות וקשות מיום ליום, במיוחד כאשר הדבר הפך לשגרה של ממש. מתעצמות תחושות הפחד, חוסר הביטחון וחוסר האונים, הייאוש וחוסר האמון במנהיגות הערבית, במשטרה, בממשלה ובמדינה, כי לאף אחד מהם אין את הדרך למגר את הפשיעה. כולם מדברים, אף אחד לא עושה באמת.

אירועי הרצח בחתונה בטייבה ובשגב שלום בנגב, שהעלו את מספר האזרחים הערבים שנרצחו מאז תחילת השנה לכ-90 קורבנות, הביאו למחאה ברשת בכותרת "חיי ערבים חשובים", שהיא חיקוי של מחאתם המוצלחת של האזרחים האפרו-אמריקנים בארה"ב. המחאה עד כה מצליחה להעלות את הנושא לסדר היום ברשתות החברתיות - אך לא בשטח, ויש מקום לעודד אותה במטרה לגייס את כל אזרחי המדינה למחאה גדולה וללחץ ציבורי, בעיקר על מקבלי ההחלטות, כדי לפעול ביד מברזל נגד הפשע והאלימות. סימנים רבים מראים שהפשע מתחיל לזלוג לחברה היהודית.

קשה להצביע על צד אחד בלעדי אחראי לכל מה שמתרחש בחברה הערבית. מי שבידיו החוק ועליו מוטלת חובת החוק והסדר זו משטרת ישראל, אך עם זאת כאשר השב"כ טיפל בחקירות האלימות, הלינצ'ים והוונדליזם שאירעו במהלך מבצע שומר החומות - הוא הצליח להביא למעצרם של מאות צעירים ערבים, מהצפון ועד הדרום, מרביתם עצורים עד תום ההליכים נגדם ומואשמים בעבירות ביטחון ובעבירות לאומיות. מכאן - כאשר אזרח ערבי פוגע ביהודי הוא מטופל ביד קשה ומובא לדין, אך כאשר הוא פוגע בשכנו הערבי - הטיפול בו שונה.

משטרת ישראל איבדה את יכולת ההרתעה ונכשלה בתפקידה ותפקודה. לא אני טוען זאת - אלא הממצאים. ומחוסר ההרתעה שלה, הירי הגיע לאחד מחברי הפיקוד הכללי, וצרור יריות נורו לעבר ביתו של ניצב ג'מאל חכרוש בכפר כנא, מי שממונה על אגף סי"ף. ומה משטרת ישראל עשתה בעניין? בדיוק כמו שהיא עשתה בעשרות ובמאות מקרי רצח שטרם פוענחו. למה? זוהי השאלה שעל משטרת ישראל להשיב אל מול ועדת חקירה ממלכתית, שצריכה לקום ולבדוק אם טענת המשטרה שראשי ארגוני הפשיעה הם משתפי פעולה והשב"כ מגן עליהם, או שהיא באמת נכשלה בתפקידה ואין לה יכולת לעבודה בחברה הערבית.

בכל מקרה, כל תשובה על כל שאלה מחייבת באופן מיידי שהשב"כ ייכנס לתמונה לפני שיהיה מאוחר מדי, ולפני שארגוני הפשיעה ימשיכו לגבות קורבנות, יהודים וערבים כאחד.