האתגר של הנשיא הרצוג: מילוי החלל המנהיגותי

אירועים טקסיים, כמו השבעת הנשיא יצחק הרצוג, באים בתכיפות של שעון ביולוגי לאומי. עוד נאום פרידה של הנשיא היוצא ריבלין. עוד בעל תפקיד רם נכנס ונשבע אמונים. שוב החצוצרות, והצעידה ולפעמים מגלים דמות חדשה בליהוק. הפעם היה זה יו"ר הכנסת מיקי לוי, שניהל את ישיבת השבעתו של הנשיא יצחק הרצוג בצורה רהוטה והשמיע דברים ראויים הכרוכים במסורת ישראל.

לא נעים להגיד, אבל מתברר שהמקורות היהודיים מספקים הרבה יותר פסוקים וציטוטים משמעותיים מאשר "כל כתבי" למיניהם של שועי משפט ומדע המדינה. יש משהו מבורך דווקא באותה מחזוריות טקסית, שמזכירה לנו שוב ושוב שאנחנו מדינה. שיש כאן ממלכה. ששמים יד על ספר תנ"ך. נשבעים עליו ולא על מגילת העצמאות או על ספרו האחרון של עמוס עוז ז"ל.

הרצוג נכנס לתפקידו לא בתקופה של שיסוי וקרעים, וכל הדיאגנוזות הסוציולוגיות שנשיאי ישראל מתמחים בהן לאחרונה, אלא בתקופה של חלל מנהיגותי בצמרת המדינה. אין למעשה מנהיגות לאומית, יש בעלי תפקידים. זה האתגר הגדול שלו. כנשיא, הוא זה שיכול למלא את החלל. יש תחושה, גם מנאומו אתמול בכנסת וגם מאיתותים שונים בכל התקופה האחרונה, שהנשיא הרצוג בוחר בקו לאומי. מפייס, מאחה קרעים - כן.

אבל להנמיך את הלהבות בציבוריות הישראלית זה לא מספיק, והוא יודע את זה. אתה רוצה להנמיך את הלהבות? בכוחו של הנשיא למנוע מינויים מסוימים שמאושרים בחתימת ידו. הדברים האלה הם עניין מעשי. יש הרבה פעילות מעשית שבסמכותו של הנשיא, והרצוג, תוך שמירה על רוח הקונצנזוס, יוכל לתרום לאותו אתוס לאומי ממלכתי שעליו דיבר בנאומו.

יצחק ומיכל הרצוג, הנשיא ורעייתו. זה כבר שינוי מבורך. בבית הנשיא ישכון זוג שאמנם אינו צעיר אבל מקיים חיי משפחה מלאים. הרצוג הציג את השושלת המכובדת של משפחתו, גם מיכל באה ממשפחה שורשית מאוד. אבל בעתיד האחריות בתפקיד תהיה מוטלת עליו לבדו. מאביו המנוח, חיים, הוא בוודאי למד שכיבוי שריפות במישור הלאומי־הממלכתי הוא מלאכה חשובה ביותר. מי שיודע לכבות שריפה, לא צריך להנמיך להבות. אלמלא החלק האחרון המרשים ומלא הפאתוס בנאומו, היה מקום לחשוש שגם הרצוג התאהב ב"קרעים" וב"שסעים" וב"שבטים". מתגנב החשד שההגדרות האלה מעניקות תפקיד לאומי לנשיא שלא כתוב בחוק. וכיוון שכביכול מוסכם על הכל שיש קרעים ופילוג, אף אחד לא מפקפק בסמכות הנשיא לעסוק ב"איחוי".

האמת היא שהנטייה בעם ישראל היא לאחדות. כוחות קטנים וארסיים מסוגלים לחולל את הקרעים. הרצוג יוכל גם ממשיך דרכו של דודו הגאון יעקב הרצוג, שידע, כפי שציין הנשיא הנכנס, את כוחה של תבונה מדינית. כוחן של מילים לאחד וגם לנצח.