בנט מקים את קדימה 2

בימים האחרונים, לצד ההלם ממעשה הנוכלות של בנט ושקד, עולים גם טיעונים לעונש. "הם ישלמו מחיר על זה", אומרים הימנים; "בנט מחוק", מצייצים; "זהו, הוא גמר את הקריירה", וכן הלאה. הרציונל פשוט מאוד: היות שבנט פגע עמוקות באמון שנתן בו האלקטורט הימני, שרבים מהם לא יצביעו לו שוב לעולם, הרי הוא נותר בן בלי בית. פוליטיקאי ללא "בייס". וממילא אין לו פלטפורמה לרוץ איתה בבחירות הבאות. ומכאן, מחיקה.

אלא שזו טעות בהבנת המהלך הפוליטי של בנט. תגידו מה שתגידו, האיש אולי ציני, נוכל, אופורטוניסטוכן הלאה,אבל טיפש הוא לא.בנט יודע בדיוק מה המהלכים הללו עושים לאלקטורט שלו, וההשלכות הללו הובאו היטב בחשבון. זהו מחיר שהוא מוכן בהחלט לשלם עבור היעד האסטרטגי שלו. בנט נמצא כעת בעיצומו של תהליך החלפת אלקטורט.נכון, הוא עדיין פונה למצביעיו הישנים, עדיין מנסה להצדיק את מהלכיו בפניהם, תוך שימוש חלקי (ומגושם) בשפתם הפוליטית, אבל המסרים שלו כבר חוצים את הקווים. בנט כבר לא מדבר על אידיאולוגיה ימנית, אלא על הקומפלקס הרטורי העמום המתכנה "ממלכתיות".

כפי שאמר חברו הקרוב של בנט, חבר הכנסת מתן כהנא אתמול ברדיו, "יש עת לאידיאולוגיה ועת להרגעה". כך, כבר אין דיבורים על "ההתיישבות הצעירה", על "שמרנות משפטית" או על "חופש כלכלי", את הכל מכסה שמיכה סמיכה של סיסמאות איקאה יאיר־לפידיות, שכולן סינונימוס למילה אחת: כוח.

וזה רק הפרלוד. בשלב הבא, ואני מעריך שהוא לא ייקח עוד זמן רב, נתחיל לשמוע ממנו פרקים נוספים מתוך האופוס הזה. הראשון מתוכם יהיה כנראה על מערכת המשפט, סביר להניח סביב איזושהי התפתחות במשפט נתניהו.

"יש לנו בית משפט אחד", יגיד בנט (אולי בראיון ל"ידיעות אחרונות") ויסביר שיש הבדל בין ביקורת וצורך בתיקון לבין "ההסתה הפרועה" שמגיעה מכיוון ה"ביביסטים".בשלב מסוים, ייתכן סביב יוזמות מדיניות של ביידן, נשמע על כך שבבחירה בין "עם ישראל לארץ ישראל, עדיף לבחור בעם ישראל", מה שיתואר כמובן כ"הכרעה כואבת. כמו לבחור בין אבא לאמא".

וכמובן, תהיה גם הצדקה מיוסרתלהגבלת חופש הביטוישל הימין (חוק "ישראל היום" 2?), "יש גבולות, דמוקרטיה צריכה להגן על עצמה".

לא צריך להמציא שום דבר. מכלול הטיעונים הזה קיים, מוכר ומנוסה - והשתמשו בו כדי להצדיק מהלכים דומים בעבר. ברגע שפוליטיקאי מתחיל לעלות לרגל לאולימפוס של התעמולה הפרוגרסיבית, אין שום סיבה להניח שהוא לא יסגוד בסוף לכל האלילים שבפנתיאון.

המהלך יגיע להגשמתו בהקמה של פלטפורמה פוליטית חדשה,מפלגת מרכזבשילוב פוטנציאלי עם לפיד, גנץ או שחקנים אחרים מאותה סביבה.שם יושבים בנחת 30-20 מנדטים, ועיניו של בנט נשואות לשם. הנטישה של האלקטורט הנוכחי שלו, אם כן, בכלל לא מטרידה אותו. זהו מחיר שהוא מוכן לשלם בשמחה. למעשה, זה בכלל לא מחיר, אלא חלק בלתי נפרד מהמוצר עצמו. זה לא באג, זה פיצ'ר.

הדתיים הלאומיים ש"גילו אותו", ושנתנו לו אמון וכוח, לא מעניינים לבנט את קצה הזרת. אתם הייתם בסך הכל חמורו של משיח.