"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי שמפחד למשול - עובר לשמאל

פחדנותו של סער הצטרפה לשיגעון הגדלות של בנט • הימניות, היהדות והלאומיות של שניהם חלולות באותה המידה • יחד קיבלו על עצמם עיוורון מרצון לתוכנית השמאל הגדולה

,עודכן
0השמעה
ח"כ גדעון סער // צילום: אורן בן חקון

באיחור אך בבטחה הגיע גדעון סער למצב הנפשי שאליו הגיעו כל נסיכי הליכוד לפניו: הפחד הנורא מפני השלטון. קדמו לו אריאל שרון, ציפי לבני, בני בגין, דן מרידור, אהוד אולמרט, לימור לבנת - קצרה היריעה.

כדי לשלוט מצד ימין יש להתייצב מול חבטות התקשורת, מול בית המשפט, צמרת הפרקליטות וצמרת המשטרה. וכל זה יום־יום ושעה־שעה. והרי לא לתכלית זו נוצרו הנסיכים. אלה, כמו סחלבי חממה, נועדו לנוי, לברכת השלום "בית"ר", לטקס לקריאת רחוב על שם מנחם בגין ולהשתדלות בלתי פוסקת להתחבב על בני דמותם משמאל: משכילים כמותם, חילונים כמותם, עירוניים כמותם, אשכנזים כמותם.



סער נבדל מבנט בכמה תחומים זוטרים, ואחד חשוב: המוטיבציה. בנט מונע על ידי מגלומניה ורצון לפתור אחת ולתמיד את רגשי הנחיתות של המגזר הדתי־לאומי. האיכות האישית של בני המגזר לא היתרגמה לכוח פוליטי. אין להתפלא על כך שיש מהם שמוחאים כפיים לנציגם, שביצע תרגיל מרהיב של גניבת ראשות ממשלה עם שישה מנדטים.

חבל שבתוך שמחת הניצחון הם לא שמו לב שיחד איתם מוחאים כפיים גם מי שרק לפני שתי דקות כינו אותו פשיסט.
אצל סער המצב שונה: כיוון שבפריימריז בליכוד הוא זכה להישגים יפים, הסתמן שאולי, מתישהו, ימצא סער את עצמו מועמד לראשות ממשלה ומנהיג גוש הימין רבתי. זו מחשבה שעלולה לצקת חרדת אלוהים בארזי הלבנון, לא כל שכן בנסיך ליכוד מן המניין.

כמו כל אזרח, הבין סער שמוסדות השלטון האנטי־דמוקרטיים התאגדו מאז ומתמיד לסכל כל שלטון ימני ויהודי שמבטא את רצון רוב העם. אמנם, במקרה של נתניהו הם נתקלו בקשיים לא צפויים, אך המשפט מתנהל ועוד היד נטויה לקראת חקיקה פרסונלית. אדם אינטליגנטי כמו סער מבין היטב את משמעות הרדיפה שעבר גדול מנהיגי הימין בשנים האחרונות. לאדם מסוגו של סער התגובה ההגיונית היחידה היא חבירה לשמאל. שהם ישברו את הראש עם ראשות ממשלה, וממילא אף אחד לא שילם מחיר על שמאלנות־יתר.

פחדנותו של סער הצטרפה לשיגעון הגדלות של בנט. הימניות, היהדות והלאומיות של שניהם חלולות באותה המידה. יחד קיבלו על עצמם עיוורון מרצון לתוכנית השמאל הגדולה.

והתוכנית הזו לא כוללת אנשי ימין או מדיניות ימין או ערכי ימין. סער, כדרכם של פחדנים, אפילו לא נזקק לרמאות מהסוג שהפגינו בנט ושקד בתיאטרון ההתלבטות שהציגו בחודשים האחרונים.

הוא נאחז במזבח הרק־לא־ביבי האופנתי, למעט כמה פעיות חלושות בטוויטר הוא לא אומר הרבה, וברוך השם אף אחד לא מציק לו בשאלות מביכות. אבל כן - ב"ידיעות" עשו ראיון גדול ומחמיא עם בתו השחקנית, שהיא גם כוכבת סדרה ב"כאן" וגם מפגינת בלפור מסורה.
הנסיך סער יודע שיכול להיות גרוע יותר. אולי חס וחלילה הוא היה נשאר בליכוד, נבחר לראשות המפלגה ואז וואי וואי וואי מה היו עושים לו. מזל שהספיק לברוח בזמן.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עירית לינור

בעלת טור במגזין

כדאילהכיר