תנועת "אימהות בחזית" דורשת שוויון בגיוס: "אם החרדים לא יצטרפו, המדינה תיגמר"

עד מחר נציגי הממשלה והמפלגות החרדיות אמורים להשיב על העתירה שהגישה לבג"ץ תנועת "אימהות בחזית" ובה דרישה לקיים את חוק שירות הביטחון ולהורות עלגיוס חובה לצה"ל גם בחברה החרדית. פסיקה לטובתן אמורה לשנות סדרי עולם.

"העתירה עלתה 100 אלף שקלים", סיפרה איילת השחר סיידוף, מייסדת תנועת "אימהות בחזית". "240 נשים ששילמו כ־400 שקלים כל אחת, והכל במטרה שבית המשפט לא ייתן לחרדים יותר דחיות בגיוס. הדחייה הראשונה שלהם התקבלה ב־23 ביולי 2003. תחשוב שאם הורשעת בבנייה לא חוקית ואתה אומר לשופט 'תן זמן להסדיר בחוק, או שאהרוס לבד', ואז אתה חוזר אחרי שנתיים ומבקש תוספת זמן - אחרי 20 שנה התברר שבנית ארמון.

"שר הביטחון אמר במארס שישראל נמצאת בסכנה ביטחונית קיומית, ואחרי זה צה"ל דיווח שיש מחסור מהחמורים אי־פעם בכוח אדם, אז זה הגיוני שבחודש יוני הממשלה תחליט לא לגייס אברכים? אני שונאת כששואלים 'איפה הייתם עד היום?'. זה שלא נתתם שוויון לא אומר שלא דרשנו אותו".

"לא תוקעת אצבע בעין"

סיידוף, בת ה־46, נולדה במגדל העמק וכיום מתגוררת במושב פתחיה שבשפלה. היא אם לשלושה, ובחודש ינואר האחרון גייסה את בנה הבכור, בימיה הראשונים של הרפורמה המשפטית.

"בת זוגי אומרת שהחרדה לבני מנהלת אותי", היא צוחקת. "כל מאבקיי הלכו בעקבותיו, וכשגייסתי אותו הרגשתי שאני שולחת אותו למקום לא נודע עם אנשים שאני לא סומכת עליהם. אני בן אדם פוליטי, לא אשקר".

במסגרת מאבקן של "אימהות בחזית", שהחל בסוף אפריל, סיידוף הגיעה לביתו של ח"כ משה גפני כדי למסור צו גיוס לנכדו. היא היתה ממארגנות צעדת האימהות עם עגלות תינוק ועליהן ארונות קבורה ליד לשכת הגיוס בתל השומר והשתתפה בהפגנות שנכנסו לעומקה של בני ברק.

"למי שכתב 'שונאת חרדים' עניתי: 'לבקש להתגייס ולשלם מסים זה לשנוא?'", היא אומרת. "לא שונאת ולא תוקעת אצבע בעין. מי שדאג לפלגנות ולסרבנות זו החברה החרדית. נכנסנו לישיבות לפני כמה שבועות, הזהירו 'יקרעו אותך במכות'. שקר. ישבתי עם בני ישיבות שאיחלו לי בהצלחה".

סיידוף, אשת תיאטרון העוסקת לאחרונה גם בעריכת דין, באה מבית ליכודניקי, אבל עושה היום מאמצים גדולים כדי ששלטון הימין יוחלף.

את חלק מהמחאה?

"אנשי המחאה שונאים אותנו, תוקעים מקלות בגלגלים, כי מרגישים שאנחנו גונבות את הפוקוס. שונאים כי איילת השחר אומרת על כל במה את מה שבא לה ומשתמשת בבמות המחאה כדי להעביר מסר. אני באה לדבר שם ולא להקשיב. הם לא אוהבים שאנחנו מצליחות להיכנס לכנסת, אבל זה קורה משום שאני מציעה פתרון ולא משהו אמורפי".

אבל המחאה הצליחה בינתיים לעכב את הרפורמה המשפטית.

"מה שאתה רואה כהצלחה, אני רואה כמשבר. כמות האנשים שיצאו לשבש וחזרו משובשים משפיעה יותר מהרפורמה שעוכבה. ציבור שלם נמצא בפוסט־טראומה. ומה בסוף? לביבי יש עדיין מספיק אצבעות למחוק לך את הדמוקרטיה על־מלא. בעיניי גם גרמו נזק וגם לא הפכו לכוח פוליטי. שקמה ברסלר לא רוצה להגיע לכנסת, אז למה יצאת לרחוב, כדי לפגוע?".

"נהפוך לכוח פוליטי"

לדברי סיידוף, מאחוריה יש כבר כ־20 אלף אימהות ובסוף היא מעוניינת למנף את הכוח כדי להגיע לכנסת. "אימהות בחזית יהפכו לכוח פוליטי", היא משוכנעת. "אני רוצה להנהיג את עם ישראל למקום שפוי יותר. אם זה כשרה, כראש ממשלה, או כמנקה בכנסת - אני אוביל בעוד עשור מהיום. זה החזון שלי מגיל 20. לא רציתי לעשות זאת קודם, כי אני חושבת שהובלת ציבור צריכה להיות מגיל 50 ומעלה".

מדובר במטרות גבוהות עבור מישהי שהציבור בקושי מכיר, אבל אם העתירה הדרמטית תתקבל, לכו דעו. "אין לחוק הגיוס סיכוי לעבור", סיידוף מתרגזת. "איילת השחר היא מובילת ארגון המחאה היחידה שאנשי קואליציה מדברים איתה. יש שמונה חברי כנסת מהקואליציה שאמרו לי 'לא נצביע בעד החוק הזה'. כשהקמתי את הארגון ידעתי שהאימהות יהיו הסולם שאיתו אפשר יהיה לרדת מהעץ הגבוה. לא יעזור, אני אדם עם תפיסה משיחית. כל פעולה שאנחנו עושות איכשהו נגמרת בהצלחה".

ואם לא, יש לך עוד שני ילדים לגייס...

"אני מעודדת את כולם להתגייס. אם החרדים לא יצטרפו, המדינה תיגמר. אתה חושב שהשליש שמחזיק ונשחק ישרוד לאורך זמן? הרי בכל מקרה ניפול, אז אני מעדיפה לצאת מהסירה עכשיו. אם הייתי רוצה לדאוג לבן שלי, הייתי יורדת מתחת לרדאר ולא מגייסת, אבל אני רוצה שכולם ישרתו, או יסייעו. העתירה שלנו היא סביב השאלה האם חותכים את התינוק לשניים, או שמחברים בחזרה. ב־16 באוקטובר, פתיחת מושב החורף של הכנסת, השר גולדקנופף יבקש לקבל פטור גורף מגיוס. אנחנו מקוות להביא לשם אלפי אימהות שיצעקו 'למה רק הילד שלי?', ובתקווה - מישהו שם גם יענה".