לאחר מכתב אנשי האקדמיה מהשמאל הרדיקלי לבית הדין הפלילי בהאג, שבו התבקשה התובעת הראשית להמשיך בחקירה וציין ש"למדינת ישראל אין כוונה לחקור ברצינות תלונות על פשעי מלחמה", כעת באה התשובה.
90 אנשי צבא ואקדמיה, חברי פורום מפקדים לאומי "מבטחי", בהם האלוף גרשון הכהן (במיל'), תא"ל (במיל') עודד טירה, אל"מ (במיל') משה מושא פלד לשעבר סגן שר החינוך ועוד, שיגרו מכתב תשובה לבית הדין.
לדברי עו"ד אלן בייקר, יועץ המשפטי למשרד החוץ ושגריר ישראל בקנדה לשעבר ומשפטן בינלאומי, "מכתב ה-186 (של אנשי האקדמיה) מציג עובדות באופן כללי מאוד וללא שום פירוט לגבי זהות מבצעים לכאורה, זמנים ומיקומים. זו רשימה מעורפלת של מעשי אפליה לכאורה, הגבלות תנועה, החרמת קרקעות, עונשים קולקטיביים בלתי מוצדקים, מעצרים, הרס בתים, מניעת אישורי תושבות, מניעת גישה לשדות, והאשמה גורפת נגד מערכת בתי המשפט הצבאית בישראל המתפקדת בשטחים".
לדברי עו"ד אלן בייקר, העובדה ש-186 אנשי האקדמיה הישראלים בחרו לכתוב את מכתבם המלא בטענות כלליות ובלתי מוגדרות, היא מצערת לא פחות מכיוון שהם מוכיחים את חוסר ההבנה המוחלט שלהם בדבר מטרתו של בית הדין בהאג. בכך, הם משחקים יחד עם ההנהגה הפלשתינית במניפולציות בבית המשפט. הוא מוסיף כי לא פחות מפתיע, הוא חוסר ההבנה של 186 האקדמאים הישראלים, לגבי אופי הממשל של ישראל באזורים אלה, בשטחים שבשליטתה של ישראל ותחת שלטונות בינלאומיים.
"אין כאן כיבוש ישראלי בשטחים אלא אוכלוסייה פלשתינית בתנאי כיבוש", הוא אומר. "האקדמאים הישראלים מגלים בורות באשר למצב המשפטי השורר באזורי הגדה המערבית ביהודה ושומרון. אכן קיימות שתי מסגרות משפטיות. זו שמיישם המנהל האזרחי בישראל כלפי התושבים הפלשתינים ביהודה ושומרון מבוססת על הנורמות הבינלאומיות לגבי ניהול שטחים שנכבשו או מנוהלים בעקבות סכסוך מזוין וממתינים להסכם שלום.
"נורמות אלה, שנקבעו בתקנון האג בשנת 1907 ובוועידת ז'נבה הרביעית משנת 1949, מאפשרות לכוח ניהול, בניהול אוכלוסייה מקומית עוינת, להטיל מגבלות שונות על החירויות הבסיסיות הקיימות בכל מערכת משפט אזרחית רגילה. כל זאת עד להסדר שלום קבוע בנוגע לגורל השטח. המסגרת החוקית השנייה מתייחסת לתושבים הישראלים ביהודה ושומרון שאינם חלק מהאוכלוסייה הפלשתינית המקומית, והם כפופים לחוק הישראלי".
עו"ד אלן בייקר מדגיש: "זו מערכת כפולה של מסגרות משפטיות, שהיא למעשה חלוקה ברורה של רשויות משפטיות המוכתבות הן על ידי המשפט ההומניטארי הבינלאומי והן על פי החוק הישראלי, שניהם חוקיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו