"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

לא לזהם את בחירת הרמטכ"ל במחלוקות הפוליטיות

הגם שהבחירה נעשית על ידי הנהגה פוליטית, שיש לה גם שיקולים פוליטיים, הרמטכ"ל צריך להיכנס לתפקידו נקי מכל זיהוי פוליטי • מכל שלושת המועמדים, שכל אחד בדרכו ראוי לתפקיד, רק אחד ייבחר והוא יהיה הרמטכ"ל של כולנו

,עודכן
0השמעה
בני גנץ. החלטה לגיטימית, צילום: אורן בן חקון

החלטת שר הביטחון בני גנץלסכם בימים אלה את ההמלצה על מועמדו לתפקיד הרמטכ"לנכונה ולגיטימית. המועד לסיום תפקידו של הרמטכ"ל אביב כוכבי בינואר 2023 הולך ומתקרב, ורצוי לאפשר לרמטכ"ל הנבחר תקופת הכנה טרם כניסתו לתפקיד.

בסביבה אסטרטגית בלתי יציבה, בתוספת הטלטלה הפוגעת במערכת הפוליטית הישראלית, צה"ל הוא עוגן של יציבות שחובה לשמרו כמוקד ממלכתי מאחד. כל המועמדים לתפקיד ראויים, ואיש מהם אינו מזוהה פוליטית. מותר לשיח הציבורי לברר את משמעות ההבדל ביניהם לעתיד צה"ל, אבל אסור בשום דרך לזהם אותו במיתוג בעל הטיה פוליטית.

גם אם עתידה של הממשלה לוט בערפל, אין בכך כדי לכבול ידיה מחובתה לבחירת רמטכ"ל. כדאי להזכיר את הנזק שנגרם למשטרת ישראל בהימנעות פוליטית שעיכבה במשך שנתיים מינוי מפכ"ל למשטרה.

בבחירת רמטכ"ל יש כמובן שיקולי סף מקצועיים מובהקים, אבל היא אינה בחירה מקצועית נקייה משיקולים נוספים. היא כוללת באופן לגיטימי גם שיקולים הנוגעים לטמפרמנט אישי, לשאלות של השקפת עולם ולחזון הכולל שמביא עימו כל אחד מהמועמדים לעתיד צה"ל. סמכות הבחירה נתונה במלואה בידי הדרג המדיני, שחזקה עליו בסוגיה כה גורלית לבחור מצביא שלא רק ממשלת ישראל, אלא גם עם ישראל, ישימו בו את מבטחם.

בסופו של תהליך, יש בבחירה גם ממד של אמון בין־אישי. כאשר בחר בן־גוריון במשה דיין כרמטכ"ל, הוא הכיר את היבטי אישיותו השנויים במחלוקת, וידע כיצד ובמה הוא המתאים ביותר להובלת צה"ל למול אתגרי התקופה. כאשר שר הביטחון עזר ויצמן בחר ברפאל איתן כמועמדו לרמטכ"ל, הוא העדיף אותו על פני האלוף הרצל שפיר, שהתאמתו לתפקיד היתה לגמרי מובהקת.

בשונה מנהג קטר המוביל רכבת על מסילה קבועה, רמטכ"ל מעצב אישית את המסילות המתאימות לאתגרי התקופה. בהיבט זה ניתן להסביר כיצד צה"ל בפיקוד הרצל שפיר, אילו מונה לרמטכ"ל, היה מונהג ככל הנראה בכמה מגמות אחרות מאלו שהונהגו בפיקודו של רפאל איתן. שאלת ההבדל בין אופני המצביאות שמביא כל אחד מהמועמדים חייבת להיבחן לעומק בקבלת ההחלטה של הדרג המדיני על מינוי הרמטכ"ל הנבחר. ובכל זאת, הגם שהבחירה נעשית על ידי הנהגה פוליטית, שיש לה גם שיקולים פוליטיים, הרמטכ"ל צריך להיכנס לתפקידו נקי מכל זיהוי פוליטי.

בסופו של תהליך, מכל שלושת המועמדים, שכל אחד בדרכו ראוי לתפקיד, רק אחד ייבחר והוא יהיה הרמטכ"ל של כולנו. אין במדינת ישראל תפקיד תובעני וגורלי יותר מרמטכ"ל, אין תפקיד מאחד וממלכתי יותר מרמטכ"ל, ולכך חייבת החלטת שר הביטחון והממשלה לכוון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר