"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הקרב על ההר: מדינת ישראל נגד "שמע ישראל"
אין משפט יהודי יותר מאשר הצהרת האמונה הבסיסית "שמע ישראל" • אין תפילה יהודית יותר מזו שמלווה אותנו היהודים, מרגע בואנו לעולם ועד שאנו מסתלקים ממנו • ואין מקום טבעי יותר לאומרה - בשקט ולא בהפגנתיות - מאשר בהר הבית • ערעור המדינה על ההחלטה המתירה להתפלל במתחם הקדוש מהווה שיא חדש של טרלול
הר הבית| צילום: נתנאל מלכותיה/TPS
דעה

הקרב על ההר: מדינת ישראל נגד "שמע ישראל"

אין משפט יהודי יותר מאשר הצהרת האמונה הבסיסית "שמע ישראל" • אין תפילה יהודית יותר מזו שמלווה אותנו היהודים, מרגע בואנו לעולם ועד שאנו מסתלקים ממנו • ואין מקום טבעי יותר לאומרה - בשקט ולא בהפגנתיות - מאשר בהר הבית • ערעור המדינה על ההחלטה המתירה להתפלל במתחם הקדוש מהווה שיא חדש של טרלול

,עודכן
0השמעה

אל אחד המנזרים באירופה נכנס לפני 77 שנה הרב הראשי של יהודי ארץ ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (סבו של הנשיא דהיום), ודרש במפגיע מאם המנזר לשחרר מחסותה ילדים יהודים שהוסתרו שם בשואה. "אין כאן ילדים יהודים", היתממה אם המנזר, אבל הרב התעקש ואל החצר הוצאו ילדי המוסד הנוצרי, סינרים אפורים למותניהם, פניהם חתומות, והסתדרו בשורות מול הרב ופמלייתו.

"מי כאן יהודי?", שאל הרב שוב ושוב, אך נענה בדממה מוחלטת. מלוויו דחקו בו לצאת אל המנזר הבא כדי לחפש גם בו ילדים יהודים, אבל אז, רגע לפני שעזבו, הסתובב לפתע הרב הרצוג אל שורות הילדים וצעק בכל כוחו: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלוֹקֵינוּ, ה' אֶחָד". כפות ידיהם הקטנות של שבעה מהילדים התרוממו מעצמן כדי לכסות את עיניהם, והרב צעק בהתרגשות: "אלה יהודים, כך לימדו אותם אימותיהם" (מפי סבי, שלמה זלמן שרגאי, שליווה את הרב הרצוג באותם ימים, כפי ששולב בספרו של הרב חיים סבתו, "בשפריר חביון").

אין משפט יהודי יותר מאשר הצהרת האמונה הבסיסית "שמע ישראל". אין תפילה יהודית יותר מזו שמלווה אותנו היהודים, מרגע בואנו לעולם ועד שאנו מסתלקים ממנו, ואין מקום טבעי יותר לאומרה - בשקט ולא בהפגנתיות - מאשר בהר הבית.

את האמיתות הבסיסיות הללו אנו חייבים להזכיר לעצמנו היום, כשבהר הבית - הר ישראל, גוררים שוטרי מדינת ישראל, יהודים שקוראים שם "שמע ישראל", וכאשר בבתי המשפט מתנהלים בפועל תיקים שהכותרת היאה להם היא: מדינת ישראל נגד "שמע ישראל".

ארדן בכנס ביד בנימין // צילום: יהודה פרץ,

אין בושה, חרפה ועליבות גדולה מזו, למעט אולי החרפה של מי שאינו מבין זאת. אחד משופטי ה"שלום" בירושלים, ציון סהראי,ניסה שלשום להסיר את הכתם הזה. כך נהגה לפני כחצי שנה עוד שופטת שלום מירושלים, בלהה יהלום, שהורתה להשיב להר מתפלל יהודי שהורחק. היא אף העירה, בצדק, ש"המדינה אינה חולקת על כך שיהודים רבים מתפללים בהר הבית, ואין בפעילות זו כשלעצמה כדי לעבור על הוראות המשטרה".

אבל הטרלול חוגג. המדינה שמאפשרת ליהודים להתפלל בהר הבית כבר חמש שנים – כולל קריאת שמע; ששני ראשי הממשלה האחרונים שלה, נתניהו ובנט דחו דרישה ירדנית להפסקת התפילות הללו – עומדת עתה לערער על החלטת סהראי, כפי שערערה על החלטת יהלום (שהתהפכה במחוזי).

לפני כשבע שנים פתח גלעד ארדן את שערי הר הבית לביקורי יהודים רבים יותר ולתפילות שקטות שלהם. עכשיו נקרתה לפני שר המשפטים גדעון סער ורה"מ בנט הזדמנות דומה. הם יכולים לעצור את הערעור על החלטת סהראי. הם יכולים להשיב מעט שפיות להתנהלות מדינת העם היהודי בהר הבית. אם הם יהיו נחרצים בכך, יש סיכוי שגם הצד המוסלמי ישלים עם המציאות הטבעית הזאת, כפי שהשלים עד לאחרונה עם תפילות היהודים השקטות שם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו