הפצת סרטוני הזוועה מפיגועים היא סיוע למטרת המחבלים

אחרי כל פיגוע נפוצים ברשת תיעודים של הנרצחים ברגעיהם האחרונים, נלחמים על חייהם • הפצתם משרתת את מטרת המרצחים, ומסייעת בהפצת הפחד והטרור • קחו אחריות, ואל תתנו לזה יד

כוחות משטרה בזירת הפיגוע בבני ברק, צילום: קוקו

בשבת האחרונה התרסקה בסעודיה מכוניתו של נהג המירוצים, מיק שומכר, בנו של מיכאל שומכר המפורסם. בערוצי הספורט וגם ברשתות החברתיות לא תמצאו את סרטוני ההצלה של הבן. בענף החליטו מזמן שלא מצלמים, ובוודאי שלא מפיצים, רגעים כאלה.

כשקריסטיאן אריקסן עבר החייאה על המגרש אשתקד, המצלמות הוסטו אל הפנים הדואגות של האלפים במגרש. גם ברשתות, קשה עד בלתי ניתן, למצוא סרטונים של הדקות שבהן נלחם על חייו. איזו חשיבות יש בתצלומי תקריב של דקות אימה כאלה?

ובכן, אין ומה שנכון לספורט, מתחייב פי כמה מול הטרור.

אין שום תועלות, אלא רק נזקים, בהעברה מאחד לשני של סרטוני הוצאה להורג, דקירות, שחיטות ושאר מיני מיתות משונות, ששכננו הערבים מבצעים בנו.

תיעוד דרמטי ממצלמות הגוף של השוטרים בפיגוע בני ברק // צילום: דוברות המשטרה

הפצת הסרטונים האלה, פוגעת בקדושת חייהם של הנספים ומחללת את רגעי מותם. הסרטונים מרסקים מחדש את עולמם השבור ממילא של המשפחות השכולות. התפוצה המהירה של סרטוני הזוועה כבר גרמה לכך שבני משפחה הבינו דרכם, ולא מהודעה מוסמכת של הרשויות, שיקירם נרצח.

אם לא די בכל אלה, העברת סרטוני הפחד היא בדיוק מה שהמרצחים רוצים. מהותו של טרור היא זריעת פחד ובהלה. כאשר אנחנו שולחים לחבר את הדקירות והיריות, שיחקנו לידיו של הרוצח. וכיוון שהערבים חיים בינינו (רובם כמובן מתנגדים לפיגועים ובעצמם חיים טרור פנימי), חשופים לכלי התקשורת ולרשתות החברתיות שלנו, המרצח הבא יודע בדיוק מה נעשה, מיד אחרי שייצא אל משימת מותו.

את מעגל הקסמים הזה צריך לשבור.

הפצת הסרטונים גם פוצעת את נפשות הילדים, ומזעזעת את המבוגרים. חוקרים קבעו זה מכבר ש"התקשורת היא חברתו הטובה ביותר של הטרור". ובימינו, בהם כל בעל סמארטפון הוא קצת עיתונאי, יש יכולת לכל אחד לבחור אם לשתף פעולה עם המחבלים, או לקחת אחריות ולא להעביר הלאה את הזוועות.  (ומילה לגבי התקשורת, באתר "ישראל היום" לא תמצאו את סרטוני הזוועה, אלא בדיקה מקדימה וטשטוש של מרכיבים בעייתיים, או הימנעות מהעלאת הסרטון).

בגבע בנימין (אדם), יישוב מגוריי, תושבים לקחו אחריות. "מי שישלח כל סרטון שקשור לפיגוע, שלא עבר צנזור, ייצא לאלתר מהקבוצה", כתבה אחת המנהלות שעה לאחר הפיגוע. תושבת אחרת הוסיפה כי "זה הזמן לכבד ולזכור את הקדושים. לא מעבירים תמונות, סרטונים או שמות עד שהמשפחות מקבלות הודעה".

השכנות שלי צודקות. אי הפצת סרטוני זוועה היא התרומה של כל אחד מאתנו למלחמה בטרור. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר