לקבוע קוד אתי לטכנולוגיות חדישות - ולשים קץ לתרבות הבריחה מאחריות

הזירה הציבורית היא קודם כל זירה תקשורתית, שהשחקנים הראשיים בה הם פוליטיקאים ואנשי תקשורת. שחקני הפוליטיקה הם פעילי אופוזיציה - שבתקופה הנוכחית רואים את מלאכתם העיקרית כמאמץ להפריע לממשלה; ופעילי קואליציה, המנסים לגונן על הממשלה ולקיים את פעילות ועדות הכנסת. שחקני התקשורת הם כתבים, שתפקידם הוא לתאר נכוחה את מה שנראה להם כעובדות החשובות; ופרשנים, שתפקידם הוא להביע דעה על כל מה שזז.

אני, כמו כמעט כל קורא של הטור הזה, לא שחקן בזירה הזאת. איני פעיל פוליטי ואיני איש תקשורת. מה אני אמור להגיד לעצמי, או לזולתי, לנוכח המהומה שמחוללים פוליטיקאים ואנשי תקשורת? אני מתבונן בה בעיניים ספקניות. אין לי שום הצדקה לסמוך בעיניים עצומות על הכתבות. ראיתי, ואני ממשיך לראות, מספיק כתבות שהן שגויות במקרה הפשוט וזדוניות במקרה המורכב יותר.

גם אין לי שום הצדקה לסמוך בעיניים עצומות על פרשנות זו או אחרת. ראיתי, ואני ממשיך לראות, דברי פרשנות שאינם עומדים על הבסיס המקצועי הראוי במקרה הפשוט, ושאין בהם יותר מניסיון שקוף לגונן על עמדה פוליטית במקרה המורכב יותר.

נוסף על כך, אין לי שום הצדקה לקבל התנהלות של פוליטיקאי כלשהו כביטוי צרוף של ערכים ונורמות, שאין בו מנה של הגנה על אינטרסים מפלגתיים או אישיים. לפיכך, אני מתבונן בלי התרגשות מופרזת במהומה הנוכחית בדבר האזנות הסתר. ספקנות טובה מובילה לקור הרוח הראוי.

אינני יודע מהן העובדות, אבל על יסוד העיסוק שלי בסוגיות אתיקה ומוסר, אני יכול לתת את הדעת על השאלה מה מן הראוי שיהיו העקרונות בתחום האזנות הסתר של המשטרה לעתיד לבוא. ראשית, ראוי לעסוק בלי הפסק בהדרכה מעודכנת של כל פעילות של האזנות הסתר במסגרת החוק ובמסגרת הנהלים והאתיקה של משטרת ישראל. יש פער מתמיד בין היכולת הטכנולוגית של גופים או אזרחים ובין ההדרכה החוקית, האמורה להגדיר את ההבדל בין המותר לבין האסור, ובין ההדרכה האתית, האמורה לאפיין את ההבדל בין הראוי לבין הלא ראוי.

אני זוכר שישבתי פעם, לפני שנים, בדיון אקדמי בדבר הצעת חוק בענייני שימוש במחשבים. כיוון שאינני משפטן, לא היתה לי רשות, לפי הנהוג באותם ימים, לראות את הצעת החוק מבעוד מועד. במהלך הדיון התברר שהגדרת "מחשב" לצורך הצעת החוק היתה כל כך תלושה מן הידע המקצועי, עד שלפיה גם שעון היד האנלוגי שלי היה בגדר מחשב.

משרד המשפטים וועדות הכנסת חייבים לקדם, באופן מתמיד, חקיקה שתטיל מגבלות משפטיות מוצדקות על השימוש הממלכתי - ולפעמים גם על השימוש העסקי או האישי - בטכנולוגיות חדשות. פעילות החקיקה הזאת חייבת להתבצע כדבר שבשגרה ולא רק בשעת משבר. כיוצא בזה, כל גוף העושה שימוש מתמיד בטכנולוגיה חדשה, באמצעי חומרה או תוכנה, חייב לפתח את האתיקה של השימוש באמצעים הללו. ראיתי מאמצים לפתח אתיקה כזאת במקומות מסוימים בצה"ל; חייבים לקיים אותם בכל מקום.

שנית, השימוש באמצעים מקצועיים חדשים חייב להתנהל באופן המחזק את ההגנה על האזרחים מפני פשיעה או התנכלות אחרת המסכנת את חייהם, בריאותם או רווחתם. לעיתים קרובות, דיון באמצעים העומדים לרשות המשטרה מתנהל כניסיון לרסן את הכוח העומד לרשותה, כדי שהכוח לא יפגע בזכויות אזרחים. אכן, מן הראוי ששימוש המשטרה בכוח לא יפגע בזכויות אזרחים למעלה מן המותר לפי החוק, אבל אסור לשכוח את תפקיד הכוח הניתן למשטרה: הגנה על אזרחים מהתנכלות עבריינית. גם זו חובתה - החוקית, המוסרית והאתית.

ייתכן שהחובה להגן על אזרחים מפני התנכלות עבריינית מצד אחד, והחובה לא לפגוע בזכויות אזרחים במהלך השימוש בכוח מצד אחר, ימשכו את החבל בכיוונים מנוגדים. עיצוב נכון של החקיקה החדשה ושל האתיקה המתפתחת לא יתייצב בצד אחד של משיכת החבל. עיצוב כזה לא יתיר שימוש בלתי מוגבל באמצעי הכוח מצד אחד, וגם לא יפקיר את האזרחים בידי העבריינים באמצעות עיקור הכוח מצד אחר. המפתח הוא מידתיות. בכל מצב של מתח בין הגנה על אזרחים לבין פגיעה בזכויות אזרחים נדרש איזון הוגן, לפי חומרת סכנת העבריינות וחומרת הפגיעה בזכויות.

שלישית, אף אחד מן המרכיבים של מנגנוני המדינה אינו מושלם. האמצעים הטכנולוגיים החדשים לא מושלמים, ולא נתפלא אם יתגלו בהם תקלות. מפעילי האמצעים החדשים לא מושלמים, ולא נופתע אם יתגלו בעיות בהתנהגותם. ובלשון המעטה: גם התקשורת לא מושלמת, גם הפעילות הפוליטית לא מושלמת, וכך גם הבקרה החברתית של התקשורת והפוליטיקה.

בדרך כלל, כאשר דיון ציבורי, תקשורתי או פוליטי מתמקד בתקלה, בבעיה או בתופעה אחרת של מרחק מן השלמות, הדוברים מתמקדים בביקורת נוקבת על התנהגות הזולת, ולא מתפנים להתבוננות יסודית והוגנת בהתנהגות של עצמם. שום מנגנון שהתרבות השלטת בו עומדת על התנערות מאחריות על ההתנהלות של עצמו - לא ראוי לאמון הבריות. מדינה מתוקנת היא מדינה שכל המנגנונים שלה, הממלכתיים והחברתיים, עסוקים בלי הרף בהשתפרות מתמדת של עצמם.