מרגש ומיוחד: כשהייתה חנה סנש בת 12, כתבה שיר חנוכה שאותו הכתיבה לסבתה. השיר מעורר ההשראה נכתב בהונגרית בדצמבר 1933 ונמצא בארכיון חנה סנש בספרייה הלאומית.
חנה סנש נולדה בהונגריה ביולי 1921 והיתה ציונית. ב־1939 עלתה לארץ ישראל והיתה ממקימי קיבוץ שדות ים. ב־1943 התנדבה לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. סנש, שהיתה צנחנית ומשוררת, צנחה ליד הגבול ההונגרי, חצתה את הגבול להונגריה ונתפסה. היא נחקרה בעינויים והוצאה להורג ב־7 בנובמבר 1944 כשהיא בת 23 בלבד.
השיר לחנוכה שכתבה חנה סנש בילדותה נוגע ללב: "יום חנוכה, מתלקחים הנרות, כל לב יהודי מתפעם אדירות/ מחזות עתיקים על ליבנו עולים, עמים שחלפו, עתיקים, גדולים/ ימי סבל מצרים, ממלכת יוון, ואת כוחותינו לא שיבר כל שלטון/ נשאנו תורתנו ממקום למקום, ממנה שאבנו אמונה ותום/ נדדנו בישימון רעבים מרודים, אך איתנו אלוהים - לא נהיה גלמודים/ ואנחנו צאצאים לאבות כמוהם, לא ניוואש. כי נוסיף הילחם/ הנרות הללו יעודדונו בכל עת, אל תירא ישראל, עוד חזון למועד".
חנה סנש נולדה וגדלה בבודפשט בסביבה יהודית־בורגנית, שהיתה מעורה בחוגי האליטה התרבותית ההונגרית. בימי נערותה טיפחה את כישרון הכתיבה שניחנה בו וכתבה יומנים ושירים. שאיפתה היתה להמשיך את דרכו של אביה, בלה סנש, שהיה סופר, עיתונאי ומחזאי מוערך בהונגריה, ונפטר כשהיתה ילדה.
בין חומרי הארכיון של חנה סנש, שהגיעו לפני שנה לספרייה הלאומית, נמצאת מחברת הכוללת שירים, שחיברה בצעירותה החל מגיל 7.
היא הייתה מכתיבה לסבתה מצד אמה את שיריה, והסבתא כתבה אותם בכתב יד יפה ומסודר. השירים הרבים נכתבו במחברות מיוחדות השמורות בספרייה הלאומית. הארכיונאית של חנה סנש בספרייה, חגית זימרוני, ציינה כי "על אף גילה הצעיר, נרמזת בשיר תחושת הגאווה הלאומית ורוח הנחישות שיאפיינו את חנה סנש בבגרותה, והשיר גם משקף את השפעת הרעיונות הלאומיים של חנוכה על הילדה חנה".
את המחברות האלה הביאה לארץ קתרינה, אמה של חנה סנש, ואת השיר תרגם לעברית אביגדור המאירי, לרגל ההוצאה לאור של הספר "חנה סנש: חייה, שליחותה ומותה", במלאת 100 שנים להולדתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו