האביב כבר כאן, ומשני צידי הגבול בין ישראל לירדן הכל ירוק בתקופה זו של השנה. מבעד לגדר המתכת ניכר כי גם בצד השני נהנים מהיופי הזה ומכך שהטמפרטורות עדיין נעימות.
אורך הגבול בין ישראל לירדן הוא 309 ק"מ, והוא הארוך בגבולות ישראל. הוא מתחיל במפרץ אילת, עובר דרך הערבה, אזור ים המלח, בקעת הירדן ועמק בית שאן, ומסתיים באזור חמת גדר שבדרום־מזרח רמת הגולן, במשולש הגבולות בין ישראל, ירדן וסוריה, במקום זרימת הירמוך.
סוכלה הברחת אמצעי לחימה בגבול ירדן // דוברות המשטרה
הגבול סוכם בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב־1949, אך השתנה בתום מלחמת ששת הימים ב־1967. הגבול באזור הערבה, מים המלח ועד אילת, נקבע ב־1922 - אך לא היה מוסדר עד הסכם השלום בין ישראל לירדן ב־1994, והתבסס על מפות שונות ולא מדויקות מתקופת המנדט הבריטי.
"הכי הרבה גששות"
אנו גומאים את הקילומטרים של הגבול הארוך ונתקלים לפתע בטרקטורונים שהחליטו לנצל את כביש הביטחון לטובתם. כמה לוחמים עוברים על פנינו בג'יפ, אך כשהם מזהים את הגששים הם מרימים יד בברכה וממשיכים הלאה במשימה: עוד יום אחד בגבול.
"הגזרה הזאת לא שקטה כפי שהיא נראית", אומר סא"ל ס'. אלו השבועות האחרונים לשירותו של מפקד הגששים של החטיבה המרחבית הבקעה והעמקים, המשמש בתפקיד כבר כשנה וחצי. חודש בלבד לפני 7 באוקטובר עזב את החטיבה הדרומית באוגדת עזה. על כתפו פאץ' זיכרון לאל"ם אסף חממי, ובסלולרי שלו הקלטות עם מפקדו שנפל ושגופתו נחטפה.
"המקום הזה נותן לך תקופה של שקט ואז נדלק. שלושה עובדים נרצחו במעבר אלנבי. לא רחוק מכאן אירע הפיגוע של משפחת די לפני כשנה, שבו נרצחו לאה די בת ה־48 ובנותיה, רינה בת ה־15 ומאיה בת ה־20, תושבות אפרת. לפני חודשיים נרצחו במרחק קצר מהמקום שבו אנו עומדים שני חיילים. מעבר לסיכולי ההברחות, אנחנו נערכים למצבי קיצון, כולל היערכות לתרחישים בסגנון 7 באוקטובר", מציין סא''ל ס'.
"מכל הגזרות שבהן הייתי, זו הגזרה שזקוקה הכי הרבה לעבודת גששות. מחבלים ועבריינים עושים כל מה שהם יכולים כדי להשתמש בגבול הזה להברחת חומרים אסורים - החל מאמל"ח ועד סמים. המבריחים אפילו לא צריכים לחצות את הגדר, אלא זורקים את החומרים מעבר לגדר. במקביל, הפעילות שלנו הובילה לירידה משמעותית במספר ההברחות וגם לעלייה משמעותית בתפיסות, בין היתר באמצעות הכפלת סד״כ וריבוי כוחות בגדר, פעולות התקפה והגנה והפעלת אמצעי הגנה חדשניים".
גדר עשויה טלאים
אורך הגבול משתקף היטב בנסיעה שאינה נגמרת. הגדר באזור זה אינדיקטיבית ברובה, אך ניכר גם שהיא בנויה טלאי על טלאי, חלקי גדר ישנים משולבים בכאלו חדשים יותר. להם הצטרפו בחודשים האחרונים גם אמצעים אלקטרוניים נוספים דוגמת מכ"מים, שמסייעים לנטר את מה שמתרחש ולמנוע חדירות.
רק בשבוע שעבר נתפסו על הגבול סמים בשווי מיליונים. בשנתיים האחרונות נתפסו כאן 630 נשקים. בשנה האחרונה - 12 ניסיונות להברחה של אמצעי לחימה, שמצטרפים ל־26 סיכולים בשנת 2023 של הברחת אמל"ח. יממה בלבד לאחר הסיור שלנו באזור נתפסו על ידי הכוחות על הגבול שני תיקים, ובהם 12 אקדחים, 25 מחסניות וחלקי נשק ארוך.
על הגבול פועלים עשרות גששים בדואים, שמחולקים לפי גזרות ועובדים לאורך כל שעות היממה בשטח. לעיתים גם הפעילות נעשית בפרימטר שבין הגדר לבין הגבול הפיזי - נהר הירדן.
אנו עוצרים בנקודה אסטרטגית על הגדר. מהרכב שנוסע מאחורינו יורדים שניים - רס"ל י', תושב טובא־זנגרייה, שהתעקש לחזור למילואים לאחר 7 באוקטובר ולאחר מכן גויס לשירות קבע. ואביו, ב', שנפצע באורח קשה באסון השייטת וכתוצאה מכך רגלו נקטעה. חרף הפציעה הוא דרש להמשיך לבצע מילואים. אחיו של י' נפצע במבצע עופרת יצוקה. "אנחנו משפחה של לוחמים, פייטרים", מחייך י'.
"בסוף שנות ה־90 הייתי גשש בלבנון, הייתי יותר בלבנון מאשר בבית", מספר ב'. לאחר שחרורו עבד בחברת מקורות, אולם לאחר 7 אוקטובר החליט לחזור למילואים, חרף פציעתו. "עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל החלטתי לחזור לעשות מילואים. בהתחלה חילקנו אוכל וסייענו במה שצריך. היום אני קצין משמרת באחד מהבסיסים בצפון".
העובדה שהם בדואים ומשרתים בצה"ל אינה מתקבלת באהדה בכל מקום בצפון. הם אומרים שבטובא-זנגרייה יש לא מעט חיילים, שסופגים ביקורת קשה על פועלם באזור. "הם שונאים אותי, אבל התשובה שלי היא שזו המדינה שלי. כבר ב־1948 נלחמנו יחד, ומאז נותרנו נאמנים", מוסיף ב'.
י', בנו, משמש כבר כשנה וחצי גשש בחטיבת הבקעה. "אנחנו עובדים מבוקר עד לילה, ויש פה לא מעט אירועים. לפני כשנה חדרו שני מחבלים לאזור", הוא מספר. "הרבש"ץ של היישוב הסמוך ואני הגענו למקום ראשונים ונתקלנו באחד מהם, שהיה חמוש בקלצ'ניקוב. למרבה המזל, הרובה לא היה תקין והוא לא הצליח לירות. לצערי, גם בנשק שלי היה מעצור ולכן לא יריתי עליו".
בחקירה התברר כי השניים ביקשו להגיע לג'נין להצטרף ללחימה עם ארגוני הטרור. "היה חשוב לי לחזור לשירות אחרי מה שראיתי ב־7 באוקטובר. זרקתי הכל הצידה ואמרתי שלא משנה מה - אני אגן על המדינה ואמשיך את הדרך של אבא שלי, שלא הצליח לסיים בגלל פציעתו", מבהיר י'. "את מקצוע הגששות אני קיבלתי מאבא שלי בירושה, מסורת".
גבול ירדן, מספרים הגששים, משמש מעין צומת דרכים למבריחים מכל הסוגים. הם מספרים שלא מזמן נתפס משלוח סמים בצד הישראלי של הגבול, כשהמטרה היתה להשליך אותו לצד הירדני ולקבל תמורתו אמצעי לחימה. המבריחים אף פיתחו נעליים מיוחדות בניסיון להערים על הגששים ולהצליח לחדור לישראל.
בהשוואה לגבול מצרים, הם אומרים, יש יתרונות וחסרונות. מצד אחד, רחפנים להברחת אמצעי לחימה, סמים או אפילו בעלי חיים, שנתפסו בגבול מצרים, עדיין לא הגיעו לגבול המזרחי. מצד אחר, בניגוד לגבול הדרומי, שבו יש שטח פתוח ענקי שאפשר לעקוב אחריו - בגבול עם ירדן, לעיתים המרחק בין המבנים או השטחים החקלאיים לבין הגדר הוא קטן ביותר.
הגששים אומרים כי התחלה של שימוש ברחפנים לצורך הברחה גם באזור זה היא רק עניין של זמן. מאז 7 באוקטובר עושים המחבלים מאמצים משמעותיים, בתמיכת איראן וארגוני הטרור, כדי להבריח נשק שובר שוויון ליו"ש, בדגש על צפון השומרון. בשנה וחצי האחרונות ביצעו הכוחות פעולות רבות כדי לתפוס מבריחים בשטח ישראל ולנתק את נתיבי ההברחה בשיתופי פעולה רבים עם ירדן.
לצד העבודה האינטנסיבית למניעת הברחות, ישנו הסיכון הגדול יותר - של פלישה לשטח ישראל. בניגוד לגבולות האחרים של ישראל, אורכו של הגבול המזרחי והעובדה שעד למלחמה הוא נחשב לשקט יחסית - הופכים את ההגנה עליו לאתגר משמעותי.
בימים אלו מקדמים בצה"ל הקמה של אוגדה מזרחית אשר תהווה מכפיל כוח, לצד בנייה של גדר מאסיבית בהרבה שתסייע להגן על התושבים ככל הניתן. "יש לנו אתגרים, אבל אזרחי ישראל צריכים לדעת שיש כאן אנשים ששומרים עליהם, שמסכלים חדירות של מחבלים ושעובדים ימים ולילות כדי להגן עליהם", אומר רס"ל י'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו