לא בחור כארז: חינוך מתחיל בדוגמה אישית

העולם מתחלק לשניים. החלק הראשון מורכב מאלה שהמושגים "בגרות" ו"מגן" הכניסו אותם בחודש האחרון לדוחק שסערת רגשות בצידו, ואל החלק השני משתייכים אלה שהמילה "מגן" מעוררת בהם קונוטציות מילטריסטיות בנסיבות אחרות לגמרי.

ייתכן שאלו ואלו לא מבינים בכלל על מה המלחמה הזאת בין ארגון המורים לבין משרד החינוך, ולמה זה קורה על גב התלמידים - אותם בני הנוער שהתחילו את התיכון עם מסכות חד־פעמיות ושמסיימים אותו עם גבולות רב־פעמיים - אך סביר שכל המעורבים תפסו את הראש בשתי ידיים כששמעו את יו"ר ארגון המורים, רן ארז, פותח צוהר חדשני בסגנון רטרו אל השקפת עולמו של מי שמתיימר לייצג את האוחזים בהגה החינוך של ילדינו, מורים ומנהלים כאחד.

מגן אנושי

"משרד החינוך, המפקחים והמנהלים מנצלים את העובדה ש־%75 מהעובדים הם מורות שעובדות בשלוש משרות", הוא אמר לקלמן ליבסקינד ולאסף ליברמן ברשת ב', ותחילה ייחס את הדברים לפקידים ותיקים שכבר פרשו ממשרד האוצר: "הם אמרו שלא צריך לתת למורות שכר גבוה, כי זו משכורת שנייה והן יסתפקו בזה". מובן שמר ארז מסר את שמות הפקידים ההם, שכבר הספיקו לשלוח מכתבי התראה לפני תביעה.

אך את השוס סיפק מי שעדיין נושא בתפקיד - יו"ר ארגון המורים בעצמו: "תראה מה קורה בסקטור המוחלש של עו"סיות ויועצות חינוכיות ופסיכולוגיות. הן בשיא הקריירה שלהן, ומקבלות שכר שבקושי אפשר לסגור איתו את החודש. כי אישה היא גם מורה, גם אמא וגם רעיה... כי גם אם היא עייפה ומעוצבנת - היא צריכה להיות נחמדה לבעלה, הם חיים ביחד. היא לא יכולה להוציא את העצבים שיש לה בבית על מישהו אחר".

ולגבר? הוא נשאל. כמה תפקידים יש לו? "יש כאלה (גברים) שמסתדרים עם פחות. אולי הם מוותרים על גידול הילדים, אולי הוא לא עקר בית, אולי הם באים הביתה ויוצאים עם החבר'ה לראות כדורגל".

הראיון של ארז היה פארסה מביכה עבורו, עבור המורים שהוא מייצג, עבור כל מי שמעדיפים לצרוך תכנים כאלה בבינג' "החברים של נאור" פרק ספיישל לפורים. אפשר לדון לכף זכות, ולומר שרן ארז הציב בפנינו מראה שיש נשים מוחלשות שמתפרנסות מהוראה, ושבשלל בתים הביטוי "עקרת בית" לא מעורר פריחה.

אבל כשם שרן ארז לא דן במהות של חינוך ושל אחריות כלפי ילדים שלומדים לבגרות בתוך ממ"ד ומייחלים לציון מגן - כך הוא בורח לשאלות כלכליות ומשתמש בחברי הארגון כמגן אנושי שמשמר את הרלוונטיות שלו, מיראה ולא מאהבה. ארז טען שמתנהגים כלפי המורות במאצ'ואיזם ובשוביניזם, והמאזינים גילו שהדובר לא מבין את המושגים עד הסוף, ולא רק כי לא היה נוכח ביום שבו הכניסו למערכת שיעור מושגים במגדר.

הבעיה עם התיאורים אינה רק השוביניזם והפטרונות, שחשפו השקפת עולם פטריארכלית ולא לגיטימית, גם אם יש מקומות נידחים שבהם היא עדיין רווחת. הבעיה היא שרן ארז הוא ההפך המוחלט מאיש חינוך, ומי שאינו איש חינוך - אסור לו לייצג את אנשי החינוך, כי הוא פוגע בהם ופוגע בתלמידים ופוגע במורים, ולמעשה פוגע במדינה. כי האנשים האלה הם אלו שמופקדים על המשאב הכי יקר שיש לנו - דור העתיד.

מגן ראש

מהו איש חינוך? לפני הכל - הוא מנטור. מורה דרך. דמות שהיא בין הורה למנהיג, מודל לחיקוי שעוזר לנו לסלול את הדרך, ולפלס נתיב בתוך הערפל שבו אנחנו לומדים להכיר את עצמנו, ועל הדרך עוד כמה תחומים. איש חינוך הוא מורה דרך שמצמיח את האישיות שלנו, וגם אם יש עוד 35 תלמידים בכיתה - הוא לא מספר לכולם כמה אנחנו דפוקים. או מוחלשים. או קורבנות.

ראשי רשויות מוניציפליות שלאורך זמן יבנו את תדמית תושביהן על היותם מוחלשים, פגומים, קורבנות של מסורות קדומות - יעשו להם עוול, וגם לעצמם. זה הרי יחסל את העיר. אם הם רוצה להצמיח את הרשות שבראשותה הם עומדים - סביר שירצו לשווק אותה כיעד מבטיח ולהעלות את ערכה. כך יוכלו לגייס תושבים חדשים, שבאופן טבעי יצטרפו וישפרו לטובה את המאזן הסוציו־אקונומי של העיר, של הקהילה, של החינוך, של הארנונה - ושל התדמית.

רן ארז משווק את ההוראה כברירת מחדל של דפוקים. השבוע הוא שכלל את הדפוס, ושיווק את ההוראה ואת הניהול כברירת מחדל של דפוקות. זה עולה בקנה אחד עם אופנת הבינוניות שפשטה בארצנו, שבמסגרתה פחות מחבבים מצטיינים ומעדיפים להתגייס לטובת המתקשים. רק השבוע התגאינו בהיותנו אומת הייטק שמנפיקה עסקאות של 23 מיליארד.

ובכן, זה לא עובד רק עם חיזוקים למי שניגשים לוועדות השמה. מלגות על רקע סוציו־אקונומי הן לא חשובות יותר ממלגות על רקע הצטיינות. אומה חפצת חיים צריכה לתמוך בחלשים - אבל אסור לה להזניח את המצטיינים. יו"ר הארגון מעכב חוזים אישיים שיכולים להזניק מורים ומנהלים מבריקים, ואנשי החינוך מוכרחים ליישר קו.

במדינת ישראל יש מורים מדהימים, אנשי חינוך שהם שליחים מופלאים. אבל רן ארז לא מגן עליהם - הוא מבזה אותם. הגיע הזמן שיזמינו אותו לשיחת סיכום ויקנו לו מגן מוזהב לסלון. בטח יש בין המורים שלנו אשת חינוך ענווה, חרוצה ומשכילה, שיודעת לנהל, לייצג את המורים ולהתמקח על כסף אף על פי שהקטינו אותה במערכת 20 שנה. ואת לא חייבת להיות רעיה - אבל גם אם את כן זה ממש סבבה. מורים יקרים ואהובים, מאמינים בכם. בהצלחה.