עמית סוסנה למכחישי הטבח: "הפשעים האלה אכן קרו, לי ולחברים שלי ואשא את הצלקות כל חיי"

החטופה ששוחררה משבי חמאס נשאה דברים באירוע הקרנת הסרט ״זעקות ואז שתיקה״ בבית הנשיא • "צריך לעשות הכול כדי להגיע לעסקה שתשיב את כולם אלינו עכשיו!"

עמית סוסנה ששוחררה מהשבי יחד עם רעיית הנשיא. צילום: יגאל סלאבין

רעיית הנשיא מיכל הרצוג מארחת היום (רביעי) את הקרנת הסרט ״זעקות ואז שתיקה״, בנוכחותם של דיפלומטים ונשותיהם. הסרט התיעודי, שמביא לקדמת הבמה והמודעות העולמית, את האלימות המינית בה השתמש ארגון הטרור חמאס בשבעה באוקטובר ומאז.

עמית סוסנה, ששוחררה משבי ארגון הטרור חמאס ואשר מתועדת בסרט בו העידה על תקיפות מיניות שחוותה בעצמה בשבי בעזה, נושאת דברים במעמד ההקרנה: "לפני יומיים ציינו את יום השואה ובעוד מספר ימים נציין את יום הזיכרון שלאחריו אמורות להתקיים חגיגות יום העצמאות. דווקא השנה אני מבינה יותר מתמיד את המשמעות האמיתית של היום הזה".

קטעים מעדותה המצמררת של עמית סוסנה // באדיבות קסטינה תקשורת

"היום אני מבינה, יותר מבעבר, כמה חשוב שיש לנו צבא שמגן עלינו ואיך זה מרגיש להיות בלי הגנה וביטחון. כל הזמן שהייתי בשבי חלמתי וייחלתי לראות את חיילי צה"ל מגיעים להציל אותי. כמה התרגשתי ביום השחרור כששמעתי לראשונה את המילים 'עמית זה צה"ל, אנחנו מחכים לך'".

"כולנו מסכימים שאת האויב הזה מוכרחים לנצח, שאין מצב שהחמאס יוכל להמשיך לשלוט ברצועת עזה. אני חושבת שאין מי שמבין את זה יותר מהחטופים ומשפחותיהם. אבל לפני הכול אנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו להביא את כולם הביתה, בהקדם האפשרי, לפני שיהיה מאוחר מדי. אם אנחנו לא נגן על עצמנו אף אחד אחר לא יעשה זאת ואנחנו חייבים להם את זה, חייבים את זה לעצמנו, כדי שכולנו נוכל להתחיל להחלים ביחד".

עמית סוסנה מועברת מידי חמאס לצלב האדום בעת שחרורה מהשבי, צילום: רשתות ערביות

"הם רואים אותנו בזמן שהם שם, הם שומעים אותנו, אנחנו צריכים להיות חזקים בשבילם ולהראות להם שכולנו יחד, בהסכמה מלאה, עושים הכול להחזיר אותם. שזה הדבר החשוב ביותר. צריך לעשות הכול כדי להגיע לעסקה שתשיב את כולם אלינו עכשיו!"

למרות שאנשים יכולים לנסות ולהזדהות עם הקושי של להיות בשבי במשך זמן כה רב, אף אדם לא באמת יוכל להבין, וזה כמעט בלתי אפשרי לנסות להסביר איך זה באמת מרגיש להיות מוחזק שם, אלא אם כן אתה חווה את זה על בשרך. הגוף והנפש שלכם נמצאים במצב מתמיד של טראומה, והזוועה גדולה יותר ממה שכל בן אדם יכול לשאת.

אתה מנסה לנתק את עצמך כדי להיות מסוגל להחזיק מעמד כי רק ככה אתה יכול לשרוד מבלי לאבד את השפיות שלך. איכשהו הצלחתי להחזיק מעמד 55 ימים ארוכים. מבחינתי זה לא אפשרי לדמיין איך זה להיות שם במשך 215 ימים, כאשר כל שנייה מרגישה כמו חיים שלמים, כאשר כל נשימה שאתה לוקח מרגישה כאילו זו הנשימה האחרונה שלך.

"זעקות ואז שתיקה", צילום: רן מנדלסון

האם אתם יכולים לדמיין כמה לאט עובר הזמן כש אין לכם אוויר ואתם מנסים לנשום?
כל אדם בעל מצפון ולב, ללא הבדל לאום או דת, צריך לזעוק לשחרור מיידי של החטופים לפני שיהיה מאוחר מדי, ולומר שמה שחמאס עשה ב-7 באוקטובר אינו מתקבל על הדעת. שום סכסוך לעולם לא יוכל להצדיק טבח, אונס וחטיפה של חפים מפשע.

לאחרונה אנחנו עדים להפגנות אלימות, של סטודנטים וחברי סגל באוניברסיטאות ברחבי העולם, המנסים להזדהות עם מחבלי חמאס, ואף מכחישים את הפשעים האכזריים שביצעו באוקטובר האחרון. ברור לכולנו שהאנשים האלה חסרי ידע מוחלט לגבי האירועים שהתרחשו על ידי חמאס בשבעה באוקטובר. לאנשים האלה אני רוצה לומר, בצורה ברורה ובקול רם, שהפשעים האלה אכן קרו, זה קרה לאנשים טובים ,לחברים שלי ו זה קרה גם לי ואני אשא את הצלקות האלה כל חיי.
עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לשחרר את החטופים האלה עכשיו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר