יותר מ-17 שנה לאחר תוכנית ההתנתקות, כשרוב הזמן השליטה הינה של ממשלות ימין, מצביע דו"ח מבקר המדינה על שורה של כשלים בטיפול במפונים מיישובים ביהודה ושומרון וזמן טיפול ארוך בהם, כולל התעלמות ממצבם הנפשי.
דו"ח המבקר עוסק בטיפול ב-115 משפחות שפונו בין השנים 2022-2012 מארבע נקודות יישוב ישראליות – מגרון, עמונה, עפרה ונתיב האבות וחושף שורה של כשלים.
"לפינוי ולהריסה של המבנים, שבחלקם התגוררו המפונים שנים רבות, השפעות קשות וכואבות, הן בהיבט הפרט והן בהיבט הקהילה", מוסבר בדו"ח. "בעקבות החלטות בג"ץ התקבלו החלטות ממשלה שעסקו, בין היתר, בסוגיות הקשורות לאתר מגורים ארעיים שאליו יגיעו המפונים ביום הפינוי; להקמת אתר מגורים זמניים; להיקף הפיצוי שיינתן למפונים ולהקמת מבני ציבור ומגורי קבע".
כעשור לאחר שחלקן פונו מבתיהן, רק כ-45 אחוזים מהמשפחות המפונות בנו את בית הקבע שלהן, קובע המבקר. במקרה של מגרון המפונים שהו במשך בין שבע לתשע שנים במגורים זמניים, ואילו מפוני עמונה שהו במגורים ארעיים במדרשת עופרה במשך 14 חודשים. שישה מיליון שקלים שהוקצו על ידי הממשלה בהחלטתה לסייע למפוני עמונה, עפרה ונתיב האבות – כמענה על מקרים מיוחדים וחריגים – לא מומשו.
בניגוד למצב בהתנתקות, הרי שבפינוי נקודות היישוב הללו, לא היה גוף אחד שאחראי על המצב ושמתכלל את עבודת הגופים השונים שעליהם הוטלה האחריות למימוש החלטות הממשלה. "לא הייתה למפונים, לוועדים המייצגים אותם ולמועצות האזוריות הרלוונטיות כתובת אחת למענה על פניותיהם. בהיעדר גורם אחד מנחה ומתאם בין הגורמים השונים בכל הנוגע לפינוי יישובים, לא ניתן לקיים הליך מיטבי של פינוי ולתת מענה מיטבי למפונים", קובע המבקר.
דיווחים על יישום החלטות הממשלה נעשו בצורה שגויה, בסטטוס "בוצע" כשבפועל הם לא בוצעו או בוצעו באופן חלקי, הם לא כללו מידע על מצבם של המפונים, ומשרד ראש הממשלה לא קיים דיוני מעקב שוטפים אחר אופן יישום החלטות הממשלה לפינוי יישובים. במצב זה הממשלה והגורמים הרלוונטיים במועצות האזוריות או במשרדי הממשלה לא יכלו לזהות פערים או חסמים ולטפל בהם בעוד מועד, למשל לצורך קיצור משך השהות במגורים ארעיים וזמניים.
ללא התייחסות לרווחה
נכון למועד סיום הביקורת מפוני נתיב האבות לא עברו למגורי הקבע, וזאת עקב עררים שהגישו פלשתינים נגד התוכניות לבניית מגורי הקבע שעתידים להיבנות ביישוב אלעזר. לפיכך, המפונים שוהים במגורים זמניים כארבע שנים - מיום הפינוי ועד מועד סיום הביקורת, אף שהם קיבלו מענק לשלוש שנים בלבד. כיוון שהמפונים ממשיכים ונדרשים להמשיך לשלם דמי שכירות חודשיים, הרי שיש לעיכוב במעבר למגורי הקבע השפעות כלכליות על המפונים. רק בשבוע שעבר אושרו להפקדה תוכניות להקמת 433 יחידות דיור במקום אלו שנהרסו על ידי המדינה בהוראת בג"ץ.
עוד נמצא כי החלטות הממשלה בנוגע לפינוי נקודות היישוב הישראליות לא כללו התייחסות לנושא הרווחה של המפונים על אף חשיבות הנושא, כפי שעלה מלקחי תוכנית ההתנתקות בדוח ועדת החקירה הממלכתית. כפועל יוצא מכך, לא נבנתה תוכנית טיפול למפונים בהיבטי רווחה אשר מגובה בתקציב. המועצות האזוריות מטה בנימין וגוש עציון נשאו בעיקר הנטל של הטיפול במפונים, תוך הסטת משאבים של תקציב וכוח אדם מאוכלוסיית הרווחה המטופלת במועצה באופן שוטף.
הלקחים והמסקנות המרכזיים שעלו בוועדת החקירה הממלכתית ביחס לתוכנית ההתנתקות בנושאי הפקת הלקחים לא יישמו: הקמת גוף רב-תחומי שיופקד על מימוש תהליך הפינוי, הימנעות ככל האפשר משיכון המפונים באתרים ארעיים והיערכות באופן שיאפשר את העברתם היישר לאתרים הזמניים ולמגורי הקבע ובנוגע למענה לנושאי רווח.
המבקר ממליץ כי הממשלה תאמץ תוכנית כוללת לזירוז בניית מגורי הקבע ומבני הציבור למפונים בסמוך למועד הקבלה של החלטת בג"ץ. כמו כן, יש לקבוע שהסיוע למפונים יכלול מנגנון להצמדה לש כספי הפיצוי, כך שכספי הפיצוי שלהם לא יישחקו עם הזמן. על משרד האוצר למנות נציג ייעודי בעל ניסיון בתחום של קביעת הפיצויים. כמו כן הומלץ כי ככל שתובא בעתיד הצעת מחליטים לממשלה שתעסוק בנושא פינוי יישובים, יינתן במסגרתה מענה להיערכות לטיפול בנושאי רווחה בהובלת משרד הרווחה.
"הגם שלקחי ועדת החקירה הממלכתית בנושא "טיפול של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון" והמלצותיה עמדו לרשות מקבלי ההחלטות, הם לא יושמו ברובם. לא היה גוף אחד או גורם אחד מתכלל שריכז, תיאם והנחה את הגופים השונים שעליהם הוטלה האחריות למימוש החלטות הממשלה, והממשלה לא קיבלה דיווח על בעיות וחסמים שעיכבו את הטיפול במפונים. בהיעדר גורם כזה, ניהולם של התקציב ולוחות הזמנים בנוגע לטיפול במפונים לקה בחסר.
למשל, חלק מהמפונים שהו זמן ניכר במגורים ארעיים או זמניים - דבר שאינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה ולפיה על כלל הגורמים הנוגעים בדבר לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לצורך השלמה דחופה ומיידית של הסדרת האתרים להקמת מבני הקבע. "הביקורת העלתה כי לא היה כל גורם שביצע תהליך הפקת לקחים כולל לאחר פינוי נקודת יישוב אלה באופן שהביא ללימוד ולשיפור של תהליכי העבודה בנוגע לטיפול במפונים. נוכח העובדה שפינוי משפחות מבתיהן הוא הליך ארוך, רגיש ומורכב, מומלץ כי הממשלה תשקול למנות גורם אחד שיוביל, ירכז ויתכלל את עבודת משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לזירוז ולהסרת חסמים בבניית מגורי הקבע ומבני הציבור למפונים. דבר זה עשוי לאפשר למפונים חזרה מהירה ככל הניתן לחיי משפחה וקהילה שגרתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו