"שופך אור על חיי אדם הקדמון בארץ": שן פיל פרהיסטורית נחשפה ליד לגדרה

השן בת כחצי מיליון שנה נמצאה כמעט שלמה והתגלתה על ידי ביולוג שקרא על קיומם של פילים באזור בעבר ויצא מתוך סקרנות לטייל בשטח • אורכה כ־2.5 מטרים • הממצא יענה על השאלה האם צייד הפילים נעשה עבור מזון או ממניעים חברתיים

חושפים את השן. "ממצא קדום ביותר ופריך", צילום: גדעון מרקוביץ'

רצף אירועים מקרי מדהים הביא לחשיפה נדירה של חט (שן) של פיל בת כחצי מיליון שנה – מהתקופה הפרהיסטורית במישור החוף הדרומי ליד קיבוץ רבדים לא רחוק מגדרה. אורכה כ־2.5 מטרים. הגילוי שופך אור חדש על חיי האדם הקדמון בארץ ישראל.

נציין כי זו הפעם הראשונה מזה 50 שנה שמתגלה בישראל חט של פיל כשהוא כמעט שלם. בסך הכל ידועים רק עוד שניים שהשתמרו במצב דומה. הוא נחשף במבצע מיוחד בן שבועיים על ידי ארכיאולוגים משמרים של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון - לאחר שאדם שטייל באזור גילה את החט שבצבץ מתוך האדמה.

רצף אירועים נדיר, צילום: גדעון מרקוביץ'
עובדים באתר, צילום: גדעון מרקוביץ

במבצע, אשר זכה לכינוי "מבצע פיל", חילצו הארכיאולוגים ושימרו את החט הקדום, שהסתתר באדמה במשך מאות אלפי שנים.

האדם שגילה את השן הוא ד"ר איתן מור, תושב ירושלים וביולוג בהכשרתו, אשר קרא על קיומם של פילים באזור בתקופה הפרהיסטורית, ויצא מתוך סקרנות, לטייל בשטח. "לתדהמתי, ראיתי פתאום משהו שנראה כמו עצם חיה מבצבץ מהאדמה", הוא מספר. "התקרבתי, וזה נראה לי כמו 'הדבר האמיתי', אז מיהרתי לדווח על כך".

הארכיאולוגים מרשות העתיקות אשר הגיעו לאתר, לא האמינו למראה עיניהם. "אמנם התנהלו כאן  בעבר חפירות ארכיאולוגיות ומצאנו כלי צור שהיו בשימוש האדם הקדמון, כך שידענו שהיתה פה התיישבות כבר בתקופה הפליאוליתית התחתונה - ואפילו נמצאו כאן שרידי עצמות פילים, אבל חט שלם של פיל שהשתמר במשך חצי מיליון שנה באורך כזה, ובמצב כל כך טוב – זה כבר אירוע מרגש", אמר מנהל החפירות באתר, הפרהיסטוריון אבי לוי מרשות העתיקות.

השאיפה לחלץ את השן ממקומה בשלמותה – הציב אתגר בפני הארכיאולוגים והמשמרים המנוסים. "מדובר בממצא קדום ביותר ופריך, אשר מרגע שנחשף לאוויר, כל נגיעה בו עלולה היתה לפורר אותו", מסביר פרופ' ישראל הרשקוביץ, ממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם באוניברסיטת תל אביב. "הענקנו לחט טיפול שימור ראשוני בשטח, ולאחר מכן, הוחלט לחפור בצורה מדעית את המפלסים הארכיאולוגיים המכסים אותו, להוציא את החט ולהמשיך טיפול מבוקר בו, במעבדות השימור של רשות העתיקות".

פילים הסתובבו באזורנו כבר לפני מיליון וחצי שנים. הם חיו כאן לצד חיות גדולות נוספות, כמו בקר הבר, היפופוטם, אייל אדום, יחמורים וחזירי בר. יחד עם זאת, מציאת שרידי פילים באתרים ארכיאולוגים בהם התיישב האדם הקדמון איננה שכיחה, ולכן מעוררת עניין מדעי רב.

הארכיאוזואלוגית ד״ר לי פרי-גל מרשות העתיקות: "הפיל שנמצא ברבדים, שייך למין פיל ישר-חט, שנמצא רק בעוד מספר מצומצם של אתרים, וככל הנראה מופיע באזורנו לפני כ־800 אלף שנים ונכחד לפני כ־400 אלף שנים. מדובר בפיל ענק, שמידותיו גדולות יותר מהפיל האפריקאי של ימינו".

״בחפירות שניהלנו כאן לפני מספר שנים, מצאנו עצמות של פילים (חלקי גולגולת, צלעות ושיניים) וכלי צור שכללו כלי נתזים, אבני יד, וכלי קיצוץ, אשר סייעו לאדם לעבד מזון מהחי", מספרים פרופ' עפר מרדר מאוניברסיטת בן -גוריון וד"ר יניר מילבסקי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות עתיקות. "מציאתו של החט בחפירה הנוכחית במנותק משרידי העצמות שנחשפו כאן בעבר, מציבה בפנינו את השאלה האם בני האדם צדו פיל ורק החט שלו שרד, או שמא הם הביאו את החט איתם לכאן מסיבה כלשהי? ואם כך נעשה, האם שן הפיל היתה בעלת חשיבות חברתית לאדם הקדמון?".

"אירוע מרגש", צילום: גדעון מרקוביץ'
"האם שן הפיל הייתה בעלת חשיבות חברתית לאדם הקדמון?", צילום: גדעון מרקוביץ'

מחקרים אתנוגרפיים מצאו כי אדם צד פילים בקבוצות גדולות של עשרות אנשים. "קיים ויכוח בעולם האקדמי - האם צייד פילים היה עניין שבשגרה והם היוו מרכיב מרכזי בסל המזון של הצייד הפרהיסטורי, או שהצייד נעשה ממניעים חברתיים?", אומרים פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד באוניברסיטת תל אביב וד"ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות. "אנחנו צופים שמציאת החט החדש תשפוך אור על שאלה הזו. המחקר החדש המשותף לרשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון, צפוי לענות על שאלות מרכזיות בהתנהגותם של ציידי הפילים הפרהיסטוריים בתקופה מרתקת, שמסמלת את התבססותו של האדם הקדמון בראש שרשרת המזון".

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו: ״חט הפיל היא ממצא ארכיאולוגי בעל חשיבות מחקרית ומוזיאלית, ולכשתושלם עבודת שימור, בכוונתנו להציג את החט לציבור בתערוכת קבע בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'ן וג'ני שוטנשטיין הנבנית בימים אלה בירושלים״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר