"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הממשלה תאשר: 72 מיליון שקלים להקמת חברה שתעביר כספים לרש"פ
החברה, שמטרתה להגן על בנקים ישראליים מפני תביעות, נמצאת בתהליכי הקמה כבר 4 שנים, אך עדיין לא מתפקדת • במסמך שהוגש לשרי הממשלה נכתב כי העברת התקציב דרושה לצורך "התגברות על עיכובים בהקמת החברה", אך לא ברור באילו עיכובים מדובר
יוזמי ההצעה, שר הביטחון גנץ ושר האוצר ליברמן| צילום: גדעון מרקוביץ'

הממשלה תאשר: 72 מיליון שקלים להקמת חברה שתעביר כספים לרש"פ

החברה, שמטרתה להגן על בנקים ישראליים מפני תביעות, נמצאת בתהליכי הקמה כבר 4 שנים, אך עדיין לא מתפקדת • במסמך שהוגש לשרי הממשלה נכתב כי העברת התקציב דרושה לצורך "התגברות על עיכובים בהקמת החברה", אך לא ברור באילו עיכובים מדובר

,עודכן
0השמעה

הממשלה צפויה לאשר היום (ראשון) תאשר תקציב של 72 מיליון שקלים לזירוז הפעלת החברה שתפקידה לאפשר העברות כספים לרשות הפלשתינית.בהצעה שהוגשה לשרים, ששמה המלא הוא "תזכיר חוק שירותי קורספונדנציה", נטען כי אף שהחברה הוקמה כבר ב־2019, היא עדיין לא מצליחה לתפקד.

״לנוכח מורכבות המהלך ועיכובים שונים, נידרש לבצע את ההתאמות״, נכתב לשרים. אולם, מהמסמך לא ברור מה טיב העיכובים, ומדוע המדינה צריכה להקצות 72 מיליון שקלים כדי להתגבר עליהם.

בנוסח ההחלטה נטען כי הסכום יהווה ״הלוואת בעלים״ לחברה. עם זאת, כבר עתה מובא בחשבון מצב שההלוואה לא תוחזר, ובתרחיש כזה - תוגש לוועדת הכספים של הכנסת הצעה להפוך את הלוואה למענק.

את ההצעה העלו לממשלה שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן.

המטרה - להגן מפני תביעות של נפגעי טרור וחקירות בינלאומיות

כזכור, הרקע לחוק הואהחשש של בנק הפועלים ובנק דיסקונט מתביעות משפטיותנגדם, לאחר ששנים רבות עמדו בקשר עם הבנקים הפלשתיניים. המודיעין הישראלי ודו"חות בינלאומיים העלו כי בנקים פלשתיניים לא עומדים בנורמות הבינלאומיות בנוגע להעברת כספי טרור ואיסור הלבנת הון, והבנקים הישראליים דרשו להוציא מידיהם את הפעילות.

כדי לקחת על עצמה את הסיכון של העברת הכספים, הממשלה הקימה ב־2019 את החברה הממשלתית "שירותי קורספונדנציה בע"מ". אולם, גם לאחר שלוש שנים החברה עדיין אינה פעילה, ככל הנראה בשל אותם סיכונים משפטיים ופיננסיים שמטרידים את הבנקים. כעת, הממשלה יוזמת חוק ייעודי, שלא קיים ביחס לחברות ממשלתיות אחרות, ומטרתו שמעסיקים ישראלים יוכלו לשלם לעובדיהם הפלשתינים באופן מסודר ולא במזומן, כפי שמקובל כבר עשרות שנים. כמו כן, רוצים לתת לחברה את ההגנה מפני תביעות של נפגעי טרור או חקירות של גורמים בינלאומיים הנלחמים בהלבנות הון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו