כך צריכה ישראל להתמודד עם הסברת מות העיתונאית בג'נין

בעימותים צבאיים נפגעים גם בלתי מעורבים. לעיתים מדובר בנערים וילדים ולפעמים נהרגים גם עיתונאים המסקרים אירועים תחת אש.

 בימים בהם לחזית התקשורתית ישנה משמעות דרמטית על הלך רוח, תפיסות עולם, קבלת החלטות וחיי אדם, מותה של כתבת אל ג'זירה שירין אבו עאקלה הוא אירוע בסדר גודל עולמי. יש לו פוטנציאל נזק אסטרטגי אדיר ללגיטימציה הישראלית, בפרט כאשר בחזית אחת עומדים ממשל ביידן ואנתוני בלינקן עם גישתם למזרח התיכון, ולצידם תקשורת ערבית עוינת עם יכולת השפעה אדירה על הציבור הערבי ועל דעת הקהל העולמית. בצד השני ישנה קואליציה רעועה אשר כמה מחבריה -ערבים ויהודים כאחד, שמאמצים באופן מיידי את הנראטיב הפלשתיני עוד בטרם יבש הדם ובטרם בוצע כל תחקיר.

נכון לשעה זו איננו יודעים האם היה זה כוח צה"ל שפגע בכתבת או שמא היו אלה המחבלים הפלשתינים. מה שאנחנו כן יודעים, זה שבתקופה האחרונה נרצחו 19 יהודים כתוצאה מפעילויות טרור מתמשכות שהגיעו מצד אחד בלבד. אותו צד שביצע הפרות סדר ופגע בכוחות הביטחון בהר הבית ובסביבתו במהלך חודש הרמדאן.

האירועים האלו - באלעד, בבאר שבע, בחדרה, בבני ברק, בתל אביב, באריאל ובפרט בהר הבית, לא מונפו בתבונה לטובת קו ההסברה הישראלי, וכך נוצר מצב שבו הרג העיתונאית בג'נין פוגש את ההסברה הישראלית בנקודה פגיעה מאוד, בסיטואציה שבה היינו צריכים להיות בנקודה אחרת לחלוטין בנרטיב הבינלאומי.

עם המטען המורכב הזה צריכים אנשי מערך ההסברה הלאומי, בסיוע של דובר צה"ל, מתאם הפעולות בשטחים וכלל גופי ההסברה הישראלית, לאחד משאבים במהירות ולייצר שקיפות מקסימלית ונרטיב ברור. עליהם ללמוד במיוחד מפרשת מחמוד א-דורה - הנער הפלשתיני בן ה-12 שנהרג מירי, וסרטון ערוך שלו שהופץ ברשתות בשנת 2000 הבעיר את השטח וגרם למהומות אוקטובר, למדינה לקח למעלה מעשור להביא לידי ביטוי את הנרטיב הישראלי. מאז התקשורת עברה תהליך דיגיטלי מהיר וחסר תקדים. קצב זמן של 10 שנים הפך בעת התקשורתית הנוכחית ל-10 דקות.

מערך ההסברה הישראלי חייב לבצע כמה פעולות קריטיות:

1. בניית נרטיב ברור ומסגור התקרית - ליבת האירוע היא מדינית ולא צבאית. על כן חשוב לגבש ובמהירות נרטיב ברור. גם אם רק חלק מהפרטים ידועים, לשקף אותו בתבונה לציבור בארץ ובפרט בעולם בדרך אזרחית, ולא על ידי לובשי מדים, החשודים ברצח לכתחילה על ידי התקשורת הבינלאומית.

2. ויזואליה – על ישראל להציג תחקיר ויזואלי ברור בעברית ובאנגלית ולשתפו באגרסיביות ברשתות החברתיות, כולל המחשת חומרי מודיעין, תצ"אות, מצלמות גוף וכל מידע צה"לי אפשרי המראים את פעולות אויב וכיצד בדרך זו או אחרת הם במידה רבה הובילו למקרה המצער.

3. אמפתיה וכריכת האירוע עם הפיגועים האחרונים – על ישראל להביע מסרים אמפתיים כלפי המקרה, בפרט כשמדובר בעיתונאית בעלת אזרחות אמריקנית. במקביל, יש לצאת להתקפה חזיתית ונחושה כלפי ההתקפות הרצחניות של המחבלים בג'נין, בהר הבית וביישובי ישראל. רק כריכה וחיבור של האירועים, בקו הסברה אזרחי וברור, בשילוב אמפתיה לפגיעה בעיתונאית, עשויים לייצר קשב מסוים בעולם, וייתן לישראל את היכולת להתחיל להתמודד עם מה שנראה כמו משבר תקשורתי והסברתי מהמורכבים שיעדנו בשנים האחרונות, ללא קשר לעובדות בשטח.