בזמן שהמדינה רועשת ולא אחת נשמעת קריאה להקים ועדת חקירה בנוגע להאזנות הסתר, מתברר כי כבר היתה אחת כזו. כבר לפני 15 שנה הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית לחקר האזנות סתר, שבדקה במשך שנתיים את הנושא והמליצה על המשך בחינה של סוגיות שונות.
אלא שסיכום דיוני הוועדה שהסתיימה בשנת 2009, המשתרע על פני 34 עמודים, נשכח מאחור, ובו תיקוני חקיקה שיכלו למנוע את פרשת פגסוס הנוכחית.
מבדיקת "ישראל היום" עולה כי בתום בדיקה שנמשכה כשנתיים, בין היתר, המליצה הוועדה על המשך בחינה של סוגיות שונות, ובהן עיבוי מערך הפיקוח בתוך המשטרה, לרבות הכנסת שלבי בקרה בהליך הפנים-משטרתי, חיוב המשטרה בהכנת מדדי איכות לבחינת צווים להאזנת סתר שיועברו לבית המשפט בצמתים שונים של ההליך, וכן דרישות שונות שמטרתן צמצום מספר השופטים העוסקים במלאכה וחיובם בהכשרה מיוחדת לעניין זה.
מי שעמד בראש הוועדה הוא ח"כ מנחם בן ששון מסיעת קדימה, שהיה יו"ר ועדת החוקה בכנסת ה־17, וחברי ועדת החקירה היו למעשה חברי ועדת החוקה. וכך, במהלך כהונתו בכנסת עמד בן ששון בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת סוגיית האזנות הסתר בישראל, שהוקמה בעקבות האזנות הסתר בתיק רמון.
בסיכום הדיונים מתח בן ששון ביקורת על התגובות של גורמים ממשלתיים שסירבו להקים ועדה שתחקור את האזנות הסתר, לעומת הכנסת שנענתה בחיוב. הוא כתב כי "לפני שנתיים ביקשתי להקים ועדה שתחקור את עניין האזנות הסתר ודרכי הביצוע שלהן. התגובות של גורמים ממשלתיים היו נוקשות בסירובן, ולא נענו לבקשה. מליאת הכנסת, לעומת זאת, נענתה לפנייתי בחיוב והורתה על הקמת ועדת חקירה בנושא. אז נטען כי מאחורי ההחלטה להקמת צוות חקירה מסתתרים שיקולים פוליטיים כאלו ואחרים".
הוועדה החלה את פעילותה ב-28 בפברואר 2007, כשברקע הדיונים עמדו ההסדרים הקבועים בחוק האזנת סתר התשל"ט - 1979, אשר אוסר, ככלל, האזנת סתר ושימוש בידיעה או בתוכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר.
עם הגורמים שהתייצבו לוועדה עצמה ניתן למנות את משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט, הסנגוריה הציבורית, לשכת עורכי הדין, וכן גורמים שונים מהאקדמיה ונציגי משרדי ממשלה נוספים.
"המסקנות מוסמסו"
גורמים במערכת הפוליטית שמכירים את עבודת הוועדה אמרו ל"ישראל היום" כי "בזמן שנשמעות זעקות להקמת ועדת חקירה, ראוי לעדכן את הנוגעים בדבר וגם את אזרחי ישראל כי ועדה כזו אכן התקיימה כבר לפני שנים, עוד חזון למועד, ונתנה את מסקנותיה. עם זאת, פרשת פגסוס המזעזעת שהיכתה בעוצמה כזו מלמדת שבמשטרת ישראל לא למדו או הפנימו דבר ממסקנות הוועדה".
גורם אחר הוסיף: "מסקנות הוועדה שתקום נכתבו כבר בשנת 2009, אולם במשטרה העדיפו להתעלם ולפעול עצמאית ללא פיקוח. היו המלצות לתיקוני חקיקה, אולם היה מי שהעדיף לעבוד במחשכים". לדבריו, "ועדה הוקמה, מסקנות הוגשו, ובמשטרה צפצפו. עובדה זו מובילה לחובה להעלות את רמת הוועדה לוועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט. מסקנות שיוגשו על ידי ועדה שתוקם על ידי גורם פוליטי, ימוסמסו כמו אלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו