בית המשפט העליון דחה הבוקר (שלישי) את בקשתם של יועצי ראש הממשלה לשעבר נתניהו, עופר גולן ויונתן אוריך, לערוך דיון נוסף בסוגיית החיפוש בטלפונים הניידים שלהם, במסגרת החקירה בחשד להטרדת עד המדינה בתיק 4000 שלמה (מומו) פילבר.
עם זאת, בית המשפט ביקר את המשטרה וקבע כי החיפושים "נעשו שלא כדין". בהחלטה נכתב: "בית המשפט קבע בדעת רוב כי הדיון בבקשתה של רשות חוקרת לחיפוש בחומר מחשב יתקיים במעמד צד אחד באישור בית המשפט. אין מקום לאפשר השגה על החלטה בבקשה לצו חיפוש במחשב טרם ביצועו – בין בערעור, בין בערר, בין בהליכי החזרת חפץ תפוס, ובין בבקשה לביטול ההחלטה. במקרה של חיפוש לא חוקי שנעשה בטלפונים טרם הגשת בקשת החיפוש לבית המשפט - זו סוגיה שעל בית המשפט להביא במניין שיקוליו בבואו להכריע בבקשה לצו החיפוש".
בעניין אוריך נקבע כי "אף שהחיפוש הראשוני בטלפונים הניידים של המבקשים בוצע ללא צו שיפוטי ובניגוד לדין, בחינת מכלול השיקולים הנוגעים לעניין מלמדת כי פגם זה אינו מצדיק את דחיית הבקשות לחיפוש בטלפונים שלהם. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי תוצאה זו אין בה כדי לגרוע מן הפסול בהתנהלות הרשות החוקרת בעניינם של המבקשים בעניין אוריך, וכי יש לצפות שמקרים מסוג זה לא יישנו".
בית משפט למעשה נמנע מקבלת החלטה האם לקבל או לא לקבל את תוצאי החיפוש הלא חוקי בעניין של יועצי ראש הממשלה לשעבר נתניהו והשאיר זאת להליך העיקרי. הוא ידרש לכך אם וכאשר יוגש כתב אישום.
מעורכי הדין עמית חדד, ליאור אפשטיין, מאיר ארנפלד ונועה מילשטיין שמייצגים את עופר גולן, יוסי שלום, ישראל איינהורן ויונתן אוריך נמסר בתגובה: "החלטת העליון בעניין אוריך וגולן שינתה לטובה באופן היסטורי את זכויות האזרח ואת התנהלות מערכת המשפט. המאבק הציבורי שניהלנו קבע מסמרות ברזל בחוק הישראלי, ושינה מהיסוד את דרך ההתייחסות והכללים בנוגע לזכויות חשודים ונחקרים.
"בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, ביקר בחריפות את המשטרה וקבע לראשונה כללים ברורים לצמצום דריסת הרגל הגסה של זכויות חשודים ונחקרים, שהייתה נהוגה ע״י רשויות האכיפה עד היום. כל שופטי ההרכב אימצו את עמדתנו העקרונית כי יש לשקול פגמים בחקירה בעת בקשות לחדור לטלפונים ניידים, וכי במקרים המתאימים מדובר בשיקול מכריע.
"מדובר בהישג חסר תקדים עקרוני ומשמעותי עבור כל אזרחי ישראל, ועבור מי שסוגיית הפרטיות יקרה לו. עם זאת, מצער שבית המשפט בחר שלא לאמץ את מסקנתו של כבוד השופט אלרון וליישם את החלטתו גם במקרה של אוריך וגולן.
"על אף זאת, הפסיקה חדה, נוקבת וברורה, ואנו משוכנים כי הפרקליטות תיקח בחשבון ולתשומת ליבה את המשמעויות של הפגמים הקשים שנפלו בחקירה, ושל דברי הביקורת שנשמעו, דבר שיוביל למסקנה אחת בלבד: סגירה של תיקי הסרק נגד מרשינו".
מהסנגוריה הציבורית נמסר בתגובה: "הסנגוריה הציבורית לא ייצגה בהליך זה, אלא הצטרפה להליך כידיד בית משפט מכיוון שמדובר בסוגיות עקרוניות הנוגעות לחקירות של עשרות אלפי אזרחים, שהמשטרה ורשויות אכיפת החוק מבקשות מידי שנה לערוך חיפוש במכשירי הטלפון הניידים שלהם.
בית משפט העליון קיבל את טענות הסניגוריה הציבורית על פיה יש לקבוע איזונים ובלמים לגבי בקשות לצווי חיפוש לטלפונים ניידים אשר יאפשרו לבית המשפט למלא את חובתו בהגנה על זכויות הפרט.
"בין היתר, בית המשפט העליון קבע שבמקרים מסוימים, ראוי לקיים דיון בבקשות למתן צו חיפוש לטלפונים ניידים במעמד שני הצדדים, כך שבאותם מקרים מתאימים, יתאפשר גם למי שמתבקש חיפוש במכשירו להביע עמדה לפני בית המשפט בטרם מתן צו החיפוש.
"כמו כן, בית המשפט העליון אימץ את עמדת הסיגוריה הציבורית לפיה פעולות חיפוש בלתי חוקיות שבוצעו על ידי רשויות החקירה יהוו שיקול בבחינת בקשות למתן צו חיפוש, ואף נקבע כי במקרים מסוימים יהיה בכך דיי כדי לדחות בקשה לצו חיפוש. הסנגוריה הציבורית רואה חשיבות בשמירה על זכויות הפרט בהליך הפלילי ובפרט בהליכי חקירה בהם קיים פער כוחות מובנה בין האזרח לרשויות החוקרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו