מדד הדמוקרטיה: בימין חושבים שהפרקליטות מונעת משיקולים פוליטיים, ירידה באמון בביהמ"ש העליון

פורסם מדד אמון הציבור במערכת המשפט של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021. בין הממצאים העיקרים: רוב הציבור מסכים כי לבית המשפט העליון צריכה להיות הסמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת ונוגדים את עקרונות הדמוקרטיה, אך בפילוח לעומק נראה כי ישנה ביקורת על מידת השימוש בסמכות זו ונראה כי הרוב מעדיף שהיא תשמר למקרים קיצוניים בלבד.

נוסף על כך הרוב סבורים שבחירת השופטים נעשית משיקולים פוליטיים, בעוד שרוב בימין אך מיעוט בשמאל ובמרכז סבורים כי מערכת המשפט אינה פועלת באופן ניטרלי כלפי נבחרי הציבור.

הדו"ח הוגש היום (חמישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ונעשה זו השנה ה-19 ברציפות. מטרתו – לשקף תמונת מצב עדכנית בנוגע למידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית. 

בבחינת רמת האמון שהציבור נותן בבית המשפט העליון עולה כי למרות שיש ירידה מתמשכת באמון בו, בית המשפט העליון שמר על מקומו בין שלושת המוסדות השלטוניים הנהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר (אחרי הצבא ונשיא המדינה).

רוב קטן בציבור (56%) הביע תמיכה בכך שלבית המשפט העליון צריכה להינתן הסמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת אם נמצא שהם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. רוב החילונים (70%) מסכימים עם טענה זו לעומת מיעוט מהדתיים (22%) ומהחרדים (17%). בפילוח לפי מגזר - רוב גדול (74%) מהערבים סבורים כך לעומת כמחצית מהיהודים (52%).

עם זאת, לשאלה האם בג"ץ מתערב יותר מדי בהחלטות הממשלה ושריה מתגלה כי בשמאל ובמרכז יש רוב (בהתאמה 80% ו-53%) שאינם מסכימים שבג"ץ מתערב מדי בהחלטות הממשלה. בימין לעומת זאת יש רוב (69%) הסבורים ההיפך, שיש התערבות רבה מדי בהחלטות הממשלה מצד בג"ץ.

40% מהציבור חושב כי בית המשפט חזק מידי, 33% חושבים כי כוחו מתאים למעמדו, 14% שהוא חלש מידי ו-13% לא השיבו. בפילוח לפי מחנות פוליטיים עולה כי בעוד במחנה השמאל 11% חושבים שבית המשפט חזק מידי, סכום זה עולה ככל שעוברים ימינה - במרכז 24% ובימין 57%.

כך גם לפי רמת הדתיות: בעוד שבקרב החילונים רק 22.5% חושבים כי בית המשפט חזק מידי, 76% מכלל החרדים ו-70% מהדתיים מסכימים עם כך.

ביחס לשאלה האם החלטותיהם המקצועיות של שופטי העליון מושפעות מעמדותיהם הפוליטיות, בעוד שבשמאל ובמרכז השיעור הגבוה יותר (בהתאמה 48% ו-32%) סבורים כי ההחלטות כלל או כמעט לא מושפעות מהעמדות הפוליטיות של השופטים, הרי שבימין רוב קטן (51%) חושבים כי ההחלטות כן מושפעות מהדעות הפוליטיות של השופטים.

בחלק הבוחן את מערכת המשפט עולה כי מרבית הציבור חושב כי הליך בחירת השופטים נעשה בעיקר מתוך שיקולים פוליטיים. תפיסה זו בולטת בעיקר בקרב החרדים, מהם רוב גדול רואים בבחירה תהליך פוליטי (87%) והדתיים (77%). ואולם, בקרב החילונים פחות ממחצית (46.5%) סבורים כך. בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל שיעור הסבורים כי השיקולים לבחירת שופטים הם בעיקר או רק מקצועיים הוא הגבוה ביותר (46%) לעומת המרכז (36%) והימין (19%).

ניטרליות כלפי נבחרי ציבור

כמחצית מהציבור (52%) סבורים כי לשיוך הפוליטי של נבחרי ציבור יש השפעה על האופן שבו מתייחסת אליהם מערכת המשפט. בפילוח הציבור היהודי לפי מחנה פוליטי, הדעה כי מערכת המשפט בכללותה אינה פועלת באופן ניטרלי כלפי נבחרי ציבור כתוצאה משיוכם הפוליטי רווחת בימין (63%) אך זוהי דעת מיעוט במרכז (39%) ובשמאל (29%). בעוד שבימין נמצא רוב (65%) לסבורים כי שופטים אינם מתייחסים באופן שוויוני לכל מי שמופיע מולם, הרי שבמרכז ובשמאל מדובר בפחות ממחצית הסבורים שזה המצב (בהתאמה 47% ו-45.4%).

בקרב השמאל והמרכז יש רוב הסבורים כי במערכת אין בכלל או רק מעט שחיתות (בהתאמה 73% ו-52%), בעוד שבימין יש רוב הסבורים כי במערכת כולה יש די או הרבה מאוד שחיתות (61%). כמו כן, בקרב הסבורים שבמערכת המשפט כלל אין או יש רק מעט שחיתות הרוב הגדול (80%) מעריכים כי בחירת השופטים נעשית רק או בעיקר משיקולים מקצועיים. לעומת זאת בקרב מי שסבורים שיש במערכת הרבה שחיתות, הרוב הגדול (88%) סבורים כי השיקולים הפוליטיים הם העיקריים בבחירת שופטים.

הפרקליטות פועלת משיקולים פוליטיים?

בשמאל הרוב (63%) סבורים כי הפרקליטות פועלת רק או בעיקר משיקולים מקצועיים, במרכז סבורים כך השיעור הגבוה ביותר (47%) אבל בימין הרוב (63%) סבורים ההיפך – שפעילות הפרקליטות היא רק או בעיקר מטעמים פוליטיים.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "למרות שלפי הסקר רק חמישית מהציבור נפגשו בעצמם עם בתי המשפט – העמדות של כלל המרואיינים ביחס למערכת הן מוצקות ונמצאו כקשורות קשר הדוק לרמת הדתיות ולשיוך הפוליטי. הפערים בין המחנות והקבוצות בציבור היהודי ביחס למערכת המשפט עמוקים. תמונת המצב המתקבלת על דעת הקהל בנוגע מערכת המשפט מדאיגה, שכן היא מוכיחה כי הקמפיין נגד מערכת זו מחלחל והצליח לפגום בהערכת הציבור את מערכת אכיפת החוק בכללותה. הדבר מחייב אותנו להתמודד עם הפער בין הדימוי שנוצר למערכת לבין מדדי התפקוד האובייקטיביים שלה, מיקומה במדדים בינלאומיים של מאבק בשחיתות וההערכה לה היא זוכה בקרב מומחים בתחום".

ממד האמון בצה"ל בשפל

צה"ל הוא עדיין הגוף הממלכתי שנהנה מהאמון הכי גבוה בישראל, ביחס לממשלה, הכנסת, המשטרה והתקשורת, והוא עומד על 78%. אולם מדובר בירידה חדה מ-90% שהביעו אמון בצה"ל במדד הקודם, ביוני האחרון, והנתון הנמוך ביותר מאז 2008.

כפי שנחשף ב"ישראל היום", חלק מהסיבות לירידה באמון בצה"ל  הן אולי חיצוניות (מהירידה באמון הציבור בכלל הדמוקרטיות בעולם ועד לריבוי מערכות הבחירות ולהיעדר תקציב מדינה במשך יותר משנתיים, וכמובן משבר הקורונה), אבל חלק הארי שלהן נובע מצה"ל־פנימה: צה"ל מתקשה לטפל בשורה של משברים שלא חומקים מעיני הציבור.

כמה מהם זוכים להבלטה ברשתות החברתיות, אבל לטיפול כושל ומחפיר מצד הצבא. החל בבעיות המזון בכמעט כל בסיסי צה"ל, דרך הבעיות החוזרות ונשנות בהסעות אל הבסיסים ומהם, וכלה בענייני שכר.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה״ל הוא צבא העם ואמון הציבור מהווה מרכיב חשוב במימוש ייעודו. צה״ל רואה את נושא אמון הציבור כמרכיב משמעותי ביותר בבטחון הלאומי, ומקיים תהליכי למידה ושיפור בהתאם".