מנהיג העדה הדרוזית בנאום חריף: "דגל ישראל עוטף את הלוחמים הדרוזים רק כשהם בארונות קבורה"

בוועידת המשפט ה-13 שהתקיימה היום (שלישי), השייח' מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל ויו"ר המועצה הדתית הדרוזית העליונה בישראל, פתח את המושב בדבר חוק הלאום בנאום להוט: "אני עומד כאן היום ומבקש להביא בפניכם את קולה של העדה הדרוזית המתגוררת בצפון, מתוך תקווה ואמונה שדברנו יישמע גם בתל אביב אצל מקבלי ההחלטות והדרג המדיני. הקול הדרוזי נשמע בעיקר באירועי שכול, כאשר נרצחו 12 ילדים במגרש הכדורגל או כאשר נופל קצין בקרב. העדה הדרוזית היא חלק אינטגרלי ממדינת ישראל, ואזרחיה מהווים חלק מהמגן הצפוני של המדינה. אנשי הגליל עוטפים את לבנון"

עוד הוסיף: "לעדה יש ברית בלתי כתובה עם העם היהודי במדינה, על בסיס מגילת העצמאות שנכתבה לא הרחק מכאן, המהווה את האני מאמין של מדינת ישראל. הפכנו להיות חלק מהפסיפס של הישראלי היפה, כפי שוועידת המשפט משקפת את פסיפס זה. לצערי, לא יותר מ-76 שנים לאחר קום המדינה חל איסור מתמשך על זכויות בני העדה בחיים האזרחיים, עוד לפני שחוקק חוק הלאום".

בהמשך דבריו התייחס השייח' לעצימת העיניים הכללית של המערכות בישראל כלפי בני העדה: "מערכת המשפט לא הושיעה ולא הייתה למזור בפני העדה. היועצים המשפטיים לא היו שם להניף דגל שחור. בית המחוקקים לא היה ער לפגיעה בבני העדה, ומערכת השפיטה העדיפה להישאר בעמדת המשקיף ללא התערבות ממשית"

מבחינתו של שייח' טריף, חוק הלאום היווה קו פרשת מים מבחינת העדה: "לצערי, עד היום בכל הקשת הפוליטית לא הפנימו זאת. בית המשפט העליון פסק כי מדובר בחוק הצהרתי, אך החוק הקיים הדיר את העדה מהישראליות. בהספד שנשאתי בהלוויה של סגן אלוף סלאמן חבקה שנפל לפני כמה חודשים, תהיתי: אם דגל הלאום עוטף את ארון הקבורה של הלוחמים הדרוזיים, למה הוא לא עוטף את בני העדה בחיים? אלה הדברים שצריכים להיות חקוקים בספרי החוקים של ישראל. מדינת ישראל כוננה על ערכים אוניברסליים, ערכים שכל יישות ומדינת בת שואפת אליהם. מדינת ישראל בחרה בהם עם היווסדה. על כולנו מוטלת החובה שערכים אלו יהיו נר לרגלנו ויהוו מצפן מוסרי לכל תפקיד במדינה".

"רוצה לומר כי בכל סיטואציה מערכת המשפט נפרדת מהשלטון – זו מהות הדמוקרטיה. כל שינוי באיזונים הקיימים צריך להיעשות בהסכמה רחבה. על כל בעל תפקיד נבחר או עובד ציבור לכוון את המצפן לטובת המדינה בלבד. המלחמה ב-7-10 והטווח יצרה מציאות קשה ומורכבת. כל בן אנוש מזדעזע מהמראות הקשים. זה השפיע גם על היחסים בין המגזרים בישראל. הציבור גילה אחריות והדו-קיום חוזר אט-אט. מייחל להשבת החטופים השבויים אצל כוחות הרשע. זה נורא. יש לעשות הכל כדי לקבל החלטות קשות ומורכבות, להשיב את החטופים, להביא לסיום המלחמה ולהסיר כל איום. אל לנו לאבד תקווה וחתירה לשלום ועתיד", סיים השייח' מוואפק טריף את דבריו.