"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
נופל על הגדר: חצי מיליון שקלים פיצויים לגבר שצנח לתהום
תביעת נזיקין שנידונה בביהמ"ש בנצרת עסקה באחריות של המועצה המקומית לגדר כביש בצפון • בין הטיעונים שעלו במשפט: האם הרשות התרשלה, כמה צר שביל הגישה במקום, והאם התובע רזה
גדר. צילום: Pixabay

נופל על הגדר: חצי מיליון שקלים פיצויים לגבר שצנח לתהום

תביעת נזיקין שנידונה בביהמ"ש בנצרת עסקה באחריות של המועצה המקומית לגדר כביש בצפון • בין הטיעונים שעלו במשפט: האם הרשות התרשלה, כמה צר שביל הגישה במקום, והאם התובע רזה

,עודכן
0השמעה

בית משפט השלום בנצרת הורה למועצה מקומית בצפון הארץ לפצות אדם שנשען על גדר עץ רעועה, נפל לתהום ונפצע. השופט, דניאל קירס, הטיל את האחריות על המועצה, משום שלדבריו זו לא דאגה לתחזק את הגדרות ביישוב והורה לה לשלם לו סכום של כחצי מיליון שקלים.

על פי התביעה, התושב שהה בביתו בשעות הערב, כשלפתע שמע רחש בקרבת מקום בסמוך לכביש השכונתי. לטענתו, הוא ניגש לבדוק מה פשר הרעש, ותוך כדי הליכה בצד הכביש הוא נשען על גדר ארעית שנבנתה בצורה חובבנית, וזו קרסה. התושב נפל אל תהום בגובה של כשלושה מטרים ונגרמו לו שברים בעקבים ובחוליות הגב. בסופו של דבר, הוא פונה לקבלת טיפול רפואי בביה"ח רמב"ם בחיפה.

לטענת התובע, למועצה המקומית היתה שליטה מלאה במקום, אלא שהיא התרשלה בכך שלא דאגה לבטיחות בו. המועצה מצידה התכחשה לעצם התרחשות התאונה וטענה שהיא כלל לא הוכחה. עוד הוסיפה שגם בהנחה שהתאונה קרתה, יש להטיל על התובע אשם תורם משמעותי.

בית משפט,צילום: gettyimages (אילוסטרציה)

החובה לדאוג לסביב הליכה בטוחה

בא כוחה של המועצה טען כי הגישה לגדר היא באמצעות שביל צר, שלא הגיוני שהתושב עבר בו כפי שהעיד שעשה. ביהמ"ש ביקר במקום ומדד את המרווח, שעמד על 20 סנטימטרים. השופט אמנם ציין שמדובר במעבר צר - אולם עורך דינו של התושב הצביע על כך שהתובע הוא אדם רזה במיוחד. בית המשפט הסכים עם טענה זו.

השופט קירס קבע שהמועצה הפרה את חובתה לדאוג לסביבת הליכה בטוחה בשטחה, ובכך למעשה התרשלה. כמו כן, הוסיף כי המועצה לא הפעילה מערך לאיתור מפגעים כעניין שבשגרה, וכי אין במועצה כל עובד שזה תפקידו. "אי־הצבה ליד הכביש, ועל גבול תהום, של גדר חזקה מספיק כדי למנוע נפילת אדם שנשען עליה, אכן יצרה סכנה של ממש", כתב השופט בפסק הדין. עם זאת, הוא הוסיף כי גם לתובע אשם תורם בשיעור של 20%.

"מקובלת עלי הטענה שיש לייחס לתובע אשם תורם. התובע היה בעת התאונה אדם בגיר, אב לילדים, אשר אף עבד כמכונאי רכב - כלומר בסביבת עבודה שבה נושא הבטיחות מתעורר באופן שוטף", סיכם השופט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו