תוצאת הביניים בהאג - הישג לישראל

בית הדין דחה כמעט את כל הסעדים המשמעותיים שביקשו הדרום אפריקאים בשליחות ארגון הטרור • רוב הצווים שהוצאו נגד ישראל הם הצהרתיים, וגם השניים האופרטיבים מעורפלים • רוב הצווים מאפשרים לישראל להמשיך להילחם, אולם מורים לה לעשות זאת בהתאם לדין הבינלאומי - מה שכבר נעשה ממילא

שופטי בית הדין הבינלאומי בהאג, צילום: אי פי

לא להתבלבל, תוצאת הביניים בבית הדין הבינלאומי בהאג היא הישג ישראלי שמאפשר את המשך הלחימה בעזה וחיסול חמאס כמעט ללא כל שינוי – זה מה שבעיקר חשוב.

בית הדין דחה כמעט את כל הסעדים המשמעותיים שביקשו הדרום אפריקאים בשליחות ארגון הטרור. רוב הצווים שהוציא בית הדין נגד ישראל הם הצהרתיים, וגם השניים האופרטיבים מעורפלים. ברטוריקה של בית הדין כלפי ישראל יש ביקורת רבה, אך מהחלטותיו ברור שזה בעיקר מס שפתיים.

לע"מ

רוב הצווים שהוציא בית הדין נגד ישראל מאפשרים לה להמשיך להילחם, אולם מורים לה לעשות זאת בהתאם לדין הבינלאומי. אלא שזה כבר נעשה ממילא, וצה"ל משקיע משאבים רבים לשם כך כולל אישורים של מטרות צבאיות על ידי דרגים משפטיים, לעיתים רחוקות אפילו עד לאישורה של היועצת המשפטית לממשלה. בתוך לחימה רצופה בשטח בנוי, עם אויב שצץ במפתיע מתוך פירי באוכלוסיה אזרחית ממילא קשה לחשוב על אפשרות להקפדה רבה יותר.

פעילות כוחות צה"ל במרכז רצועת עזה, צילום: דובר צה"ל

כך גם הצו להכנסת סיוע הומניטארי לאוכלוסיית עזה. ברור שלפי הצו לא ניתן למנוע כניסת סיוע הומניטארי, אלא שסיוע כזה ישראל מכניסה ממילא. בית הדין אינו מפרט איזה סוג של סיוע, כמה ובאיזו תדירות כך שהכל נתון לפרשנות. למשל, עד היום חמאס השתלט על משאיות סיוע רבות כך שבמקום לסייע לאוכלוסייה, סייעו לארגון הטרור. ישראל יכולה להתנות הכנסת סיוע בכך שלא יגיע לידי חמאס, וממילא מוטב היה שתדאג לכך גם ללא ביה"ד.

הסיוע ההומניטרי נכנס ממילא לעזה גם ללא הצו של שופטי האג, צילום: אי.פי

צו אופרטיבי נוסף הוא קריאה ליועצת המשפטית לממשלה להעמיד לדין נבחרי ציבור בגין הסתה לרצח עם. במידה רבה, גם זה צו הצהרתי משום שקשה לחשוב איך לפי כללי המשפט הפלילי בעבירות ביטוי ניתן לממש אותו, בטח כלפי התבטאויות של חבר כנסת ושרים שציטטה דרום אפריקה בתביעה.

בצו הזה תמך השופט הישראלי אהרן ברק. לא ברור מדוע, כיצד ערכאה משפטית בין לאומית שמבחינה פורמאלית אינה מחייבת את רשויות האכיפה בישראל, מעזה להתערב בשיקולי התביעה, התערבות שאפילו בג"ץ הישראלי ממעט לבצע.

שר החוץ והשגריר של דרום אפריקה בהולנד, בעת הדיון בהאג,

יחד עם ההצלחה הישראלית, יש גם מחיר אגבי. על ישראל לדווח לבית הדין כיצד היא פועלת בהתאם לצווים. פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת, מציין ומזהיר כי "אמנם ישראל נמלטה בקושי מהאסון הדיפלומטי בהאג, אך נוצר כאן תקדים מסוכן: בית הדין נטל לעצמו סמכות לפקח על ניהול מלחמות ישראל באמתלה לחשש לרצח עם.

החלטה זו ללא ספק תשמש כדי להגביל את פעילותה של ישראל, ואנחנו צפויים לחטוף פסיקות שליליות בעתיד. ישראל צריכה להצטרף מיד למדיניות שארה"ב הובילה ולעזוב את תחום השיפוט של ה-ICJ".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר