"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מבקר המדינה: "אחרי הטבח - נבחן את האחריות האישית לכשלים בכל הדרגים, המדיני, הצבאי והאזרחי"
את הדברים אמר מתניהו אנגלמן לעובדי משרדו והדגיש כי "אופיו של הטבח בשבעה באוקטובר, השלכותיו והכשלים המסתמנים בזיקה אליו עד לימים אלו - מחייבים בחינה מעמיקה של כלל הדרגים"

המבקר אנגלמן מפרסם את נושאי ביקורת המלחמה: "נבחן את האחריות האישית של כל הדרגים"// משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

מבקר המדינה: "אחרי הטבח - נבחן את האחריות האישית לכשלים בכל הדרגים, המדיני, הצבאי והאזרחי"

את הדברים אמר מתניהו אנגלמן לעובדי משרדו והדגיש כי "אופיו של הטבח בשבעה באוקטובר, השלכותיו והכשלים המסתמנים בזיקה אליו עד לימים אלו - מחייבים בחינה מעמיקה של כלל הדרגים"

,עודכן
0השמעה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן סקר היום (רביעי) בפני משרד מבקר המדינה את רשימת התחומים שבכוונתו לבדוק בכל הנוגע לשבעה באוקטובר, לתקופה שקדמה לו ולהתנהלות משרדי הממשלה בתקופה שלאחריו."נהפוך כל אבן כדי לחשוף את הכשלים לפני, תוך כדי ואחרי הטבח. נבחן את האחריות האישית לכשלים בכל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי".

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן,צילום: אורן בן חקון

אנגלמן אמר לעובדים: "אלפי אזרחים הופקרו לגורלם בשמחת תורה ומאות אלפים מתושבי קווי העימות בדרום ובצפון שפונו מבתיהם הפכו לנזקקים ונפגעו מהעדר טיפול ממשלתי בעורף לאחר הטבח". על מנת שהביקורת תהיה אפקטיבית הוחלט כי הביקורת על ההתנהלות תכלול שני רבדים: הראשון - תחקור האירועים והתנהלות הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי לפני פרוץ המלחמה ובסמוך לפתיחתה. השני - בחינת הפעולות שנעשו לאחר תחילת המלחמה.

מחנה יהודה בזמן מלחמת חרבות ברזל (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

עוד הוסיף: "המציאות שהייתה קיימת עד יום הטבח לא יכולה להימשך לאחריו. הנחת היסוד הזו עומדת בבסיס תכנון ביקורות המדינה על התנהלות כלל הגורמים בתקופות שקדמו לטבח, ביום הטבח עצמו ובאירועים שהיו מנת חלקם של אזרחי ישראל לאחר מכן".

בין השאר אנגלמן פירט רשימה של תחומי ביקורת עיקריים, כאשר בתחום המדיני הוא מבקש לבחון את התנהלות הממשלה, לרבות בהיבטי התנהלות הקבינטים: המדיני-ביטחוני והכלכלי-חברתי. נוסף על כך אמר כי יירצה לבחון את ניהול הטיפול של משרדי הממשלה בעורף.

רכבים שנותרו אחרי הטבח במסיבת הטבע ברעים "נובה" (ארכיון),צילום: אי.אף.פי

עוד אמר אנגלמן כי: "אופיו של הטבח, השלכותיו והכשלים המסתמנים בזיקה אליו עד לימים אלו, כמו גם חובתנו המוסרית והערכית לנופלים, לפצועים, לחטופים ולחיילי צה"ל ששמים נפשם בכפם בימים אלו ונלחמים על הגנת המולדת והשבת החטופים, מחייבים את ביקורת המדינה לבחון את האחריות האישית של כל הדרגים".

כוח צה"ל בדרום. מלחמת חרבות ברזל (ארכיון),צילום: דובר צה"ל

בתחום הביטחוני, ציין אנגלמן כי ייבקש לבחון בין השאר את התנהלות הדרג המדיני והצבאי בשבעה באוקטוב, את ההיערכות המודיעינית לפני, תפיסת ההגנה על גבול עזה לפני פרוץ המלחמה, כשירות כיתות הכוננות בעוטף, המאבק הכלכלי במימון פעילות חמאס והמחסור בציוד ללוחמים.

כוחות הביטחון בשדרות במהלך מלחמת חרבות ברזל,צילום: אי.פי.איי

מבקר המדינה ציין כי ירצה לבחון בין השאר את התחום האזרחי, ובפרט את פינוי האוכלוסייה מקווי העימות, הטיפול במפונים, את פינוי הפצועים, את מיצוי זכויות של נפגעי פעולות האיבה עם פרוץ המלחמה ואת אפקטיביות פעולות ההסברה הלאומית והבין לאומית.

שר הביטחון גלנט בהערכת מצב (ארכיון),צילום: אלעד מלכה

תחום נוסף שאנגלמן ביקש לבחון הוא התחום הכלכלי. בין השאר: הליכי התקצוב של תקציב המלחמה ומימוש תכנית הסיוע הכלכלי, הסיוע לעסקים קטנים ופעילות הממשלה לשינויים במכסת העובדים הזרים במשק לפני המלחמה ובמהלכה.

מסיק הזיתים בעוטף עזה, ארכיון,צילום: איתיאל ציון

כמו כן אמר כי הוא מעוניין לבדוק את התחום הטכנולוגי בהקשר למלחמה, ובפרט היערכות המדינה לאירוע סייבר לפני המלחמה ובמהלכה וכן ניהול המידע הדיגיטלי הנוגע לטיפול במפונים.

כאמור, על פי דברי אנגלמן, הנושאים ייבדקו בשני מישורים עיקריים: ההיערכות המוקדמת של הדרגים השונים וכן המענה שניתן הלכה למעשה במהלך המלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו