"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
התנועה לאיכות השלטון נגד הממשלה על רקע ההחלטה שלא לאכוף את חובת הגיוס: "אנרכיסטים"
הארגון עתר לבג"ץ לאחר הקביעה שלא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים • יו"ר התנועה: "פעם אחר פעם ממשלות ישראל ביקשו דחייה מבג"ץ בחקיקת חוק הגיוס, עד שבאה ממשלה קיצונית והחליטה לצפצף על החוק"
הממשלה החליטה שלא לאכוף את חובת הגיוס על תלמידי הישיבות, צילום ארכיון. צילום: נעם ריבקין פנטון

התנועה לאיכות השלטון נגד הממשלה על רקע ההחלטה שלא לאכוף את חובת הגיוס: "אנרכיסטים"

הארגון עתר לבג"ץ לאחר הקביעה שלא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים • יו"ר התנועה: "פעם אחר פעם ממשלות ישראל ביקשו דחייה מבג"ץ בחקיקת חוק הגיוס, עד שבאה ממשלה קיצונית והחליטה לצפצף על החוק"

,עודכן
0השמעה

זעם על רקע סוגיית הגיוס:התנועה לאיכות השלטון עתרה היום (רביעי) לבג"ץ, נגד החלטת הממשלה הקובעת כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים. כזכור, החלטת הממשלה התקבלה לאחר שההסדר שאפשר דחיית גיוס לתלמידי ישיבות הוכרז כבטל, וחוק גיוס חדש טרם התקבל.

לא יינקטו תהליכים לגיוסם, צילום ארכיון,צילום: מרקו

לטענת התנועה, החלטת הממשלה מנוגדת להוראות חוק שירות בטחון והיא יוצרת הסדר פטור גורף חדש בחוסר סמכות ברור ובניגוד לעקרון שלטון החוק, וכן מנוגדת להלכת בג"ץ אשר נקבעה ב"בג"ץ רובינשטיין", לפיה שר הביטחון לא יכול עוד ליטול לעצמו את הסמכות להכריע בסוגית גיוס תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, ויש להכריע בסוגיה בהחלטת מחוקק בלבד.

"מתוך 1200 מתגייסים חרדים - מאות חוזרים בשאלה": מתוך ועדה על סטאטוס הגיוס (ארכיון) \\ קרדיט: ערוץ הכנסת

בנוסף, התנועה טוענת כי ההחלטה פוגעת פגיעה חמורה בעקרון השווין בפני החוק ומקיימת מדיניות מפלה ואכיפה בררנית וכי קיים חוסר מידתיות קיצוני בהחלטת הממשלה, אשר כל תכליתה מנוגדת לחוק ולדין.

עו"ד דר' אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "פעם אחר פעם ממשלות ישראל ביקשו דחייה מבג"ץ בחקיקת חוק הגיוס, עד שבאה ממשלה קיצונית ואנרכיסטית זאת, והחליטה לצפצף על החוק ולפעול בחוסר סמכות ובניגוד לחוק. ממשלת ישראל לא תמשיך להפלות בין דם לדם, ולא תגבה בני ישיבות שסרבנותם אומנותם, בהימלטות מאימת החוק. דין אחד לכולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו