באמירויות מנסים לטרוף את הקלפים - ולהרחיק את אסד מטהרן

הידיים ידי עבד אל־פאתח א־סיסי ונפתלי בנט, אבל הקול הוא בלא ספק קולו של מוחמד בן זאיד אל־נהיאן, שהביא אתמול לכינוסה של ועידת הפסגה בהשתתפות שלושת המנהיגים בשארם א־שייח'.

ההודעה הרשמית שיצאה ממצרים, אשר לפיה עסקה הפגישה "בהשלכות של ההתפתחויות בעולם בתחומי האנרגיה, יציבות הכלכלה והביטחון התזונתי", גילתה טפח וכיסתה טפחיים.

האמת היא שהמלחמה באוקראינה עלולה להמיט אסון על רבות ממדינות ערב, שלא יוכלו לעמוד בעלייה החדה במחירי הנפט ויתקשו לספק לחם לתושביהן בלא אספקה של חיטה מאוקראינה.

אבל עם כל הכבוד למשבר באוקראינה, למדינות האזור יש צרות משלהן - דחופות ואף מאיימות יותר. בייחוד עתה, כשהתברר שהמעצמות הגדולות - ובראשן ארה"ב - שקועות כל כולן במשבר במזרח אירופה ומותירות את מדינות האזור לדאוג לעצמן.

לכך נועד המהלך שאותו מוביל איחוד האמירויות כשלצידו ישראל ומצרים, בגיבוים של הסעודים וירדן. מהלך זה מיועד להביא לחלוקה מחודשת של הקלפים במשחק האזורי, לקראת האפשרות שארה"ב תחתום על הסכם גרעין עם איראן ובכך תעניק, גם אם לא במתכוון, רוח גבית לתוקפנות האיראנית באזור.

למול איראן אימצה ישראל גישה תקיפה, שעיקרה ניסיון לדחוק בכוח את רגליהם של האיראנים בכל מקום שבו הדבר מתאפשר, ובייחוד בסוריה. האיראנים לא נשארים חייבים, כמובן, וחילופי המהלומות בין שתי המדינות יצרו מאזן אימה עדין ביניהן.

אם מדינת ישראל היא השוטר הרע, הרי האמירותים מלהקים את עצמם לתפקיד השוטר הטוב. יורש העצר, מוחמד בן זאיד, אירח בארמונו לפני כשבוע את הנשיא הסורי, בשאר אל־אסד.

רבים ראו בביקור משום מתן לגיטימציה לרודן מדמשק, אבל האמת היא שהיתה בו הענקת לגיטימציה מצד אסד, חבר מרכזי ב"ציר הרשע", להסכמי אברהם - ולנורמליזציה שאינה יודעת גבולות בין ישראל לאיחוד  האמירויות, שאירח על אדמתו זמן קצר קודם לכן את הנשיא הרצוג לביקור רשמי ראשון זה שנים במדינה ערבית.

כך מנסים באמירויות לסכל את מזימותיה של איראן, לא על ידי תקיפות צבאיות אלא בהוצאת אבן הראשה של הבניין שמקימה טהרן באזור - בשאר אל־אסד.

את אסד יהיה קשה וכנראה בלתי אפשרי לנתק מן האיראנים, אבל אפשר אולי להביאו להשתדל יותר, כפי שהוא עושה ממילא בחודשים האחרונים, להגביל את פעילותה של איראן בשטחו.

לכל זה נקשר גם ביקורו של המלך עבדאללה ברשות הפלשתינית, שנועד להבטיח שזו לא תפריע ותוסיף לשמור על השקט. כשנחתמו הסכמי אברהם החמיץ עבדאללה פנים, אבל עתה נראה שהתגייס כשותף מלא למהלך האזורי.

התזזית האזורית אינה מתכנסת לכדי מזרח תיכון חדש, אבל מדובר בשידוד מערכות ובחיזוק היסודות שאותם הניחו הסכמי אברהם, המביאים עתה את שיתוף הפעולה האזורי עם ישראל לשיאים חדשים שעליהם איש לא חלם בעבר.