ביידן מערער את המזה"ת - ואת הישגי נתניהו וטראמפ

לישראל יש בעיה. חלק מהמערך המדיני־צבאי שבנו נתניהו וטראמפ בשנים האחרונות נמצא תחת התקפה. נכון שלפעמים מי שלוחץ על ההדק הוא חות'י מתימן - כמו במטח הטילים שכיבד את הנשיא הרצוג בתחילת ביקורו באיחוד האמירויות - או איראני, או לבנוני או מתנדב דאעש.

אבל היריב העיקרי שמערער את המערכת הוא הממשל האמריקני של ביידן, שאימץ מדיניות של פייסנות בכל החזיתות. זה כבר לא מזכיר את המלחמה הקרה הראשונה שהסתיימה לפני יותר מ־30 שנה; זה מתחיל להזכיר את סוף שנות ה־30 עם צ'מברליין.

בגזרה שלנו, הביידנים - בראשותו של מזכיר המדינה בלינקן - שחררו את החות'ים מרשימת ארגוני הטרור; האיש הרע באזור הוא ערב הסעודית; ואיראן הג'נוסיידית - מטרה לחיזור נואש. ישראל של נתניהו היתה הברזל בניציות האמריקנית באזור, עכשיו היא מנסה לתחזק את המערכת שממשל ביידן מערער.

טוב שיצחק הרצוג נבחר לנשיא. מראש היה ברור שהוא צריך להיות דמות מובילה, אף שאין זה מתפקידו, במדיניות החוץ של ישראל. כשראש הממשלה בנט בסחרור, ויאיר לפיד מפזר הבטחות, טוב שבוז'י הנער - עם הדוד הדגול והאבא, ומיכל עם ההופעה המושלמת - נמצא על הבלטה הנכונה כדי לקחת את הכדור.

ביקור נשיאותי משדר לאמירויות שישראל נחושה בברית הזאת שלחופי המפרץ הפרסי. כבר קשה לזכור שבוע מאז הוקמה הממשלה הנוכחית שאין איזה ביקור ממלכתי של גורם ישראלי באיחוד האמירויות. הפייסנות האמריקנית, שפתחה את הדרך למצור התוקפני של רוסיה על אוקראינה, מייצרת גם מתיחות במזרח התיכון. כמו המחדל ביחס לחות'ים, האמריקנים הסירו את התנגדותם למלווה של קרן המטבע הבינלאומית בסך חמישה מיליארד דולר לאיראן. כך גם בשנה החולפת הסיר מזכיר המדינה בלינקן את הסנקציות שהטילו הממשלים הקודמים, של אובאמה ושל טראמפ, על צינור הגז נורד־סטרים 2 ועל המנהל הגרמני שלו, מתיאס וורניג. הצעדים האלה נתפסים אצל מנהיגים כמו פוטין או חמינאי וראיסי כהזמנה לתביעות נוספות, מלוות בתוקפנות.

התקופה הזאת, שבה ארה"ב אינה מסוגלת להתמקד בשני מוקדי מתיחות בו בזמן, מעלה את הסבירות להתלקחויות במזרח התיכון. צריך, עם זאת, לשים לב שלמרות הדיבורים על שיפור יחסים עם מצרים - ביקורים נשיאותיים או בכלל דיפלומטיה פעילה בקהיר  רחוקים ממימוש. הרצוג הוא הכתובת לחיזוריו של הנשיא הטורקי ארדואן. זאת פגישה רצויה, אבל לא צריך לרוץ אליה; אולי כדאי לתת ליוונים ולקפריסאים קודם אותו חיזוק שישראל מעניקה לאיחוד האמירויות.