עת לשנות גישה: הגיע הזמן לעצור את הכספים לרשות שמממנת טרור

"הפלשתינים נעשים עניים יותר זו השנה השלישית ברציפות; יש לנקוט צעדים דחופים להפיכת המגמה", הודיע הבנק העולמי בדו"ח בשנת 2015. "משבר הנזילות מכביד עלהכלכלה הפלשתינית,שכבר חנוקה", התריע הבנק ב-2019. שנה לאחר מכן טען: "הכלכלה הפלשתינית במצב קשה, התמ"ג ירד ב־11.5%".

ב-2022 דווקא מותנו תחזיות האימה. "למרות סימנים המעידים על התאוששות, הכלכלה הפלשתינית עדיין לא חזרה למצב שלפני מגיפת הקורונה". לא רק תעשיית האובססיה הבינלאומית מציגה התרעות על "קריסת הכלכלה הפלשתינית", אלא גם מנגנוני התבהלה הישראליים. ב־29 מתוך 30 שנותיו של הסכם אוסלו, שב"כ, מתפ"ש ושאר הגופים האחראים לקשר עם הרש"פ מפחידים את הקברניטים הישראלים מפני חולשתה ורעיעותה.

דיון הקבינט שנתניהו זימן לאתמול נועד לעשות את אותו הרושם על השרים. אין ספק שההחלטות שהקבינט אישר אמש נולדו גם בגלל לחצים אמריקניים. לכן, עד לישיבה הבאה, כדאי להציג כמה נתונים שאולי לא ידועים לנתניהו, לגלנט ולעמיתיהם.

ובכן, התקציב השנתי של הרשות עומד בסך הכל על 5.8 מיליארד דולר לשנה (לא כולל התמיכה הבינלאומית). ישראל מממנת לעיתים עד 10% ממנו. את הנתונים, שגם הדרג המדיני לא מודע אליהם, חשף כאן עמיתי נטעאל בנדל, בהסתמך על מסמכים רשמיים של רשות המסים ושל מבקר המדינה.

פיקציה יקרה

כידוע, בהסכמי פריז מ־1994 סוכם שישראל תגבה בשביל הרש"פ מסי יבוא, עבור סחורות שעוברות בנמלי אשדוד וחיפה ושמיועדות לפלשתינים. אך גביית המסים הזו הפכה פיקטיבית, שכן רוב הסחורה לא מגיעה לשוק הפלשתיני, אלא נעצרת בישראלי. ב־2021, למשל, תכולת 80% מהמכולות שיועדו רשמית לרש"פ נמכרה כנראה בישראל. אף על פי כן, ישראל שילמה לפלשתינים מסים כאילו הסחורה כן הועברה לרמאללה, לשכם ולחברון.

הפיקציה הזו עלתה למשק הישראלי לפחות 750 מיליון שקלים. לפי הערכות אחרות הסכום גבוה הרבה יותר, ומגיע להפסד של 1.5 מיליארד שקלים. עבור הפלשתינים זה כסף גדול מאוד. ובמצטבר לאורך השנים, מדובר במיליארדים רבים שישראל משלמת לשווא מכיסם של משלמי המסים.

הישראבלוף לא נגמר כאן. ב־2018 קבעה הכנסת כי ישראל תקזז ממסי היבוא הנ"ל סכום המשתווה למשכורות הטרור שאבו מאזן ממשיך לשלם לרוצחי יהודים. אך גורמים ישראליים שונים עשו ועדיין עושים כל שביכולתם כדי לעקר את החוק החשוב הזה.

ספק בריא

וכך, אף שהקבינט קיבל החלטות רשמיות לקצץ בכל שנה כ־600 מיליון שקלים מאותם מסי היבוא שמועברים לפלשתינים, נעשים תרגילים פיננסיים כדי לעקוף את הקיזוז. פעם קוראים לטריק "הלוואה", ופעם "מקדמה". השורה התחתונה והמקוממת היא שהחוק, שגם מהווה כלי אפקטיבי ביותר להדברת הטרור, מרוּקן מתוכן.

אין פה הבדל בין נתניהו לגנץ, לבנט ולליברמן. כולם דיברו גבוהה־גבוהה נגד משכורות הטרור, וכולם אישרו את המעקפים. מדוע עשו זאת? משום שהדרג המקצועי הפחיד אותם מ"קריסת הרשות הפלשתינית".

ובכן, אחרי כל כך הרבה שנים של נבואות מופרכות, ובהתחשב בשגשוג של הכלכלה הפלשתינית בשטח (מי שחי באזור לא יכול להחמיץ אותו), הדרג המדיני יכול להטיל מעט ספק באמינות ההפחדות שמוצגות בפניו על הקריסה הקרובה, כביכול, של שכנינו. מה גם שהשחיתות אצלם היא עובדה שאין עליה עוררין, ושהכסף שאנחנו משלמים בסופו של דבר מממן את הטרור.

אחרי שלושה עשורים, אולי צריך דווקא להפוך את היוצרות, לסגור קצת את הברז לרשות שמממנת טרור, משבחת אותו וקורצת לו, וכך להביא לפחות נרצחים ישראלים מדי חודש בחודשו.