לאחר שהסתיימה הלחימה בעזה והפסיקו המהומות בתוך ישראל, אסור לשכוח שבווינה ממשיכות שיחות הגרעין בין המעצמות לאיראן, המעורבת בכל החלטות החמאס, גם ירי לירושלים ולעומק ישראל וגם על הפסקת הלחימה. איראן מספקת לחמאס מימון, ידע וטכנולוגיה להתעצמות בטילים מתקדמים, מל"טים, רחפנים, נשק ימי ואמל"ח נוסף, ובנייה בתת הקרקע.
ארצות הברית עומדת כמעט בוודאות לחזור על טעויות העבר שלה וממשל ביידן מנהל עם איראן מו"מ שמטרתו היחידה היא חזרה להסכם הגרעין הפגום מ-2015. השיחות נמשכות, אך התוצאה הסופית ברורה, ניצחון לאיראן ועסקה רעה לארה"ב, לישראל ולבעלות בריתן. דרך קשה וארוכה מצפה ליחסי ארה"ב וישראל, אך שני הצדדים יכולים וחייבים לעבוד יחד כדי ללבן את חילוקי הדעות ביניהם, כפי שקרה בשיחות הפסקת האש.
בישראל עוקבים אחרי השיחות בווינה, במקביל לדיונים על הפסקת הלחימה בדרום ולאי הוודאות הפוליטית שתקבע את זהות ראש הממשלה. לא משנה מי הוא יהיה, הממשלה תצטרך לעבוד עם ממשל אמריקני-דמוקרטי שמתעלם מהתקדמות של איום קיומי על ישראל, איראן גרעינית. זה יקשה מאוד להתמקד בשימור היחסים עם וושינגטון, אבל השותפות הזו הכרחית וחיונית לישראל, וגם לארה"ב. איך אפשר יהיה לעשות זאת?
הצעד הראשון הוא להבין מה גורם להלך הרוח הנוכחי בוושינגטון. כדי להוריד את הבעיה האיראנית מרשימת המטלות שלה, ממשיך הממשל להציע ויתורים ו"סוכריות", כדי לגרום לטהרן לחזור להסכם הגרעין, על אף הפגמים הקטלניים שלו והעובדה שהחזרה היא בעצם בלתי אפשרית, לאור הגילויים החדשים שלא היו ידועים בעת חתימת ההסכם והסחיטה הגרעינית המתמשכת של איראן, שמתבטאת בהתקדמות טכנולוגית משמעותית ביכולותיה, תוך כדי הפרות בוטות של ההסכם.
נראה שביידן וצוותו לא מבינים שגישתם המוטעית מחזקת את טהרן. מתוך ההבנה שידם על העליונה, מנהלי המו"מ האיראניים משחקים אותה קשים להשגה, ומוסיפים דרישות חדשות בכל שלב של המו"מ. טהרן אפילו עומדת על כך שוושינגטון תשלם פרמיה על "הזכות" להסיר את הסנקציות ולחזור להסכם שמעניק לאיראן נתיב בטוח לנשק גרעיני.
באמצעות החזרה להסכם יוכלו האיראנים להתקין צנטריפוגות מתקדמות, לקדם יכולות העשרה ולהמתין לסיום ההסכם. לאחר 2030 לא יהיו איסורים מעשיים על יכולותיהם להעשיר אורניום לנשק, והצנטריפוגות המתקדמות, שפיתחו בחסות ההסכם, יעניקו לאיראן יכולת לעשות זאת מהר יותר ושקט יותר. ההסכם אינו מטפל במערכת הנשק וכתוצאה מכך "זמן ההתגנבות" של איראן לנשק יהפוך בקרוב לאפסי.
בעלות בריתה של ארה"ב מודאגות ממדיניותה. מעבר לאיום הגרעיני, החשש הוא שהמדינה המובילה בעולם בתמיכה בטרור, שמתדלקת את חיזבאללה, חמאס, החות'ים וגורמי טרור אחרים, תעשה זאת כעת עם מיליארדי דולרים שתקבל מארה"ב, בדמות ההקלה בסנקציות.
החזרה להסכם עשויה להקשות על ישראל. כיצד תוכל ישראל לפעול בנחישות נגד תוכנית הגרעין האיראנית, לאחר שתקבל לגיטימציה מההסכם עם ארה"ב? כיצד תגיב וושינגטון אם ישראל תנקוט בפעולה צבאית, חשאית או גלויה, בהינתן העובדה שישראל לא קיבלה את דרישת ארה"ב להתייעצות מראש?
אין ספק שדיפלומטיה אמריקנית-ישראלית ושקיפות מרבית יכולות לסייע בגידור הנזק. בכירים ישראלים, ובראשם ראש המל"ל בן-שבת וראש המוסד כהן, ביקרו בוושינגטון ונפגשו עם מקביליהם, כדי להציג את חששות ירושלים מהמדיניות האיראנית של הממשל, במקביל לדרישה להמשך ולקידום שיתוף פעולה עמוק בפיתוח טכנולוגי ובמודיעין.
בנושא האיראני הניבו הפגישות הסכמה שלא להסכים. המטרה האמריקנית הייתה לגרור את הישראלים לתהליך, כדי ליצור את הרושם שמפת הדרכים האמריקנית מקובלת על ירושלים. המשלחות הישראליות, תחת הנחיות ברורות, סירבו להיכנס למלכודת ולא הסכימו לדבר על הסכם "ארוך וחזק יותר" עם איראן, כל עוד החזרה להסכם הגרעין נמצאת על השולחן.
"ישראל תשמור על חופש פעולה"
בישראל מבינים כי לטהרן לא יהיה שום תמריץ לחזור לשולחן המו"מ לאחר החזרה להסכם וההקלות בסנקציות. אם טהרן תוכיח שישראל טעתה ותסכים להיכנס לשיחות על עסקה חדשה, ישראל תציג מה עסקה כזו צריכה לכלול. אף אחד בישראל לא עוצר את נשימתו בציפייה לשינוי.
המשלחת העבירה מסר שישראל לא תהיה מחויבת לשום הסכם עם איראן. ישראל תשמור על חופש פעולה מלא כדי למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני, בכל אמצעי שיידרש. מהודעת הבית הלבן, "המדגישה את תמיכתו הבלתי מעורערת של הנשיא ביידן בזכותה של ישראל להגן על עצמה", עולה שהמטרה הושגה.
ישראל דורשת מהממשל תמיכה בסבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) על מנת שתשלים במלואן את חקירותיה על ההפרות האיראניות, ותפרסם בהקדם את ממצאיה, גם אם תהיה חזרה להסכם הגרעין. ב-2015 נסגרה חקירת הממדים הצבאיים האפשריים של תוכנית הגרעין האיראנית (PMD), למרות המשך ההפרות וזו הייתה טעות חמורה. ארכיון הגרעין, וממצאי סבא"א מביקוריה באתרי הגרעין האיראניים, הוכיחו כי איראן קרובה הרבה יותר לנשק מכפי שסברו בעבר ומסתירה חומרים גרעיניים לא חוקיים.
בלחץ טהרן, ובתמיכה אבסורדית של ארה"ב, שחששה מההשפעה על המו"מ בווינה, עצרה סבא"א פרסום דו"חות המפרטים ממצאים אלו. היעדר מנגנון שיכפה שקיפות איראנית הוא אחד הפגמים הגדולים בהסכם.
נראה כי בסבב הנוכחי בווינה דורשים האיראנים באופן אבסורדי לסגור את כל החקירות החדשות, כפי שנעשה ב-2015 עם החקירות הישנות. סמנכ"ל סבא"א חזר מטהרן עם אפס תשובות לשאלות הנוגעות להפרות, בציפיה שארה"ב תכנע שוב.
על ישראל לשמור על הברית
אסור שוושינגטון תוכיח שהם צודקים. למרות המתיחות בין וושינגטון לירושלים, על ישראל להציג מדוע הוויתור לא מקובל. הימנעות מהתעקשות על שקיפות מלאה מול סבא"א, לצורך חזרה להסכם הגרעין תערער את עצם הקיום של סבא"א ואת מטרת ההסכם למנוע מטהרן להשיג נשק גרעיני.
למרות חילוקי הדעות, על ישראל והממשל לפעול לשמירת הברית ביניהן. התמיכה האמריקנית הייתה תמיד דו-מפלגתית וחייבת להישאר כך. צריך לחפש כל הזדמנות להעמיק את שיתוף הפעולה הצבאי, הטכנולוגי והביטחוני, להתמודד עם איומים משותפים ולעבוד בצוותא על הרחבת הקשרים בין ישראל למדינות ערביות נוספות.
יחסי ישראל-ארה"ב מתקרבים לנקודה מאתגרת ותידרש עבודה קשה לשמרם. יעזור אם ממשל ביידן יבין את השגיאה בדרך שבחר מול איראן, מה שלא נראה כרגע, אבל בכל מקרה על ישראל לשמור על חופש הפעולה שלה בנושא ובמקביל למצוא דרכים לשמר ולחזק את הברית החשובה עם ארה"ב.
יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנת הדמוקרטיות ופרופסור אורח בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון. שימש כראש המטה לביטחון לאומי בפועל וכיועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו