בגלל המתיחות: תלמידי ישראל חזרו לזום

חוזרים לזום: הקורונה אומנם דעכה, אך קרוב ל-500 אלף תלמידים נשארו היום (שלישי) בבית בשל המתיחות בדרום. בחלק מהערים הלמידה נעשית דרך הזום, אך יש ערים שבשל הצורך הדחוף לרוץ למרחבים מוגנים באופן תכוף לא יתקיימו בהן לימודים בכלל, גם לא למידה מרחוק.

בשל הנחיות פיקוד העורף אין לקיים לימודים ופעילויות חינוכיות בעוטף עזה, מערב הנגב, מערב לכיש, לכיש, מרכז הנגב ודרום השפלה. בין הערים שבהן לא מתקיימים בהן לימודים: באר שבע, אשקלון, אשדוד, אופקים, נתיבות, שדרות, יבנה ועוד.

אתמול בערב הודיעו חמישה ראשי רשויות – ובהן העיריות ראשון לציון, חולון, בת ים, רחובות ונס ציונה כי על אף שניתן לקיים בהן הבוקר לימודים, התלמידים יישארו בבית וילמדו דרך הזום. הם עשו זאת על אף שבבתי הספר יש מרחבים מוגנים וחלק מההורים זועמים על כך בטענה שזה נעשה שלא לצורך.

מי שניזוקים הכי הרבה הם תלמידי הדרום – שכבר חוו בעבר סבבי לחימה ונשארו בבית. לדברי אורן אוזן, יו"ר הנהגת ההורים בקרית מלאכי שם נשארו הבוקר התלמידים בבית: "אומנם אנחנו אחרי תקופת הקורונה, שבה כמעט שנה שלמה שהילדים לא היו בבתי הספר והפסידו המון חומר ונוצרו פערים משמעותיים, אבל כרגע זוהי שעת חירום ועצירת הלימודים היא מתסכלת אך מאוד מובנת".

לדבריו, "הילדים וההורים נמצאים בחרדות ולחץ, וכאבא אני מעדיף את ילדיי צמודים אלי בשעת אזעקה ולא פזורים בבית הספר מוגן ככל שיהיה. לכן צריך לבחון אם המצב יימשך מעבר לימים ספורים ואז להחזיר את שיטת הלימוד מרחוק שכל כך ניסינו להתרחק ממנה בקורונה".

ליעד, תלמיד כיתה א' מאשקלון שנשאר היום בבית: "זה לא כיף להישאר בבית בגלל שאני רוצה ללכת ללמוד ולשחק עם החברים שלי בהפסקות. גם בקורונה לא הלכתי לבית הספר אבל היום אין זום. זה גורם לי להתגעגע, הכי הייתי רוצה לחזור ללימודים ושיהיה שקט".

אחותו שיראל, תלמידת כיתה ה': "יש חשש שזה יפגע לנו בציונים, הייתי רוצה שגם הקורונה וגם המצב הביטחוני ייגמרו ונוכל לחזור לשגרת לימודים מלאה".

"ההורים צריכים לשמור על קור רוח"

ד"ר אביטל לאופר, חוקרת טראומה מביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה: "כשמדובר בילדים, הגורם המרכזי שמשפיע על תגובת הילדים זו תגובת ההורים ולכן ההורים צריכים להכין עצמם מראש ככל הניתן, לסגל דרכי פעולה על מנת שאם קורה מצב של ירי טילים לפעול בצורה רגועה ואפקטיבית ככל האפשר.

"ילדים מרגישים בטוחים כשהם ממשיכים לראות בהורה דמות שמגינה עליהם וחשוב לשמור על דמות סמכותית ומגינה. דבר נוסף, ילדים מבינים את האירועים דרך הפרשנות של ההורים שלהם ולכן תגובה רגועה ואפקטיבית של ההורה מאפשרת לילד להכיל בצורה טובה יותר את האירוע.

"אם הילד רואה הורה שנכנס לחרדה גבוהה, זה עלול לפגוע בו בשני מיימדים - הפרשנות שלו לאיום נתפסת כקטסטרופלית והוא מפרש אותו בצורה משמעותית ואנחנו יודעים שככל הילדים מרגישים שהחיים שלהם נמצאים בסכנה, כך תחושת הטראומה שלהם והסיכוי לפוסט טראומה גבוה יותר. דבר נוסף שקורה - אם הילד רואה את ההורה מתמוטט, הדמות שנתפסת כמגינה נשברת ולילדים חשוב להמשיך להאמין שההורה הוא דמות מגוננת.

"ממחקרים שערכנו בדרום, גם על הצוותים הטיפוליים כמו עו"ס גם על הורים וגם על ילדים, אנחנו יודעים שלמרות הקושי הרב יש מערכות מאוד גדולות של חוסן. גם בגלל הפעילות של גורמי המקצוע. אך מה שמאוד חשוב, הוא החזרה המהירה לשגרה ככל האפשר וגם רמות גבוהות של תמיכה חברתית מאוד מסייעות להפחתת תחושת הטראומה".