הסבלנות של האמריקנים כלפי איראן פוקעת - והם מוכנים לשקול את החרפת הסנקציות

על רקע המתיחות הגואה בין ישראל לאיראן ולקראת פתיחת סבב נוסף של שיחות גרעין בין ארה"ב לאיראן, נפגשו השבוע בוושינגטון ראש המל"ל הישראלי אייל חולתא ומקבילו האמריקני, היועץ לביטחון לאומי האמריקני, ג'ייק סאליבן. הפגישה התקיימה במסגרת השיחות האסטרטגיות בין צוותים ישראלים ואמריקנים.

בתום הפגישה מסרה דוברת המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, אמילי הורן כי סאליבן "הדגיש את המחויבות הברורה לביטחון ישראל ולכך שאיראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני". עוד הבהיר כי "אם הדיפלומטיה תיכשל, ארה"ב מוכנה לפנות לאפשרויות אחרות".

ההתנהלות האיראנית שמערימה קשיים על החזרה להסכם הגרעין המקורי מ-2015 מרגיזה את האמריקאים ולראשונה נדמה, שאף דוחפת אותם לנסיגה מסוימת מעמדתם הפשרנית כלפי טהרן. אין זה סוד כי המדיניות המוצהרת של הממשל החדש בארה"ב הייתה מלכתחילה חזרה להסכם הגרעין המקורי עם איראן בהקדם האפשרי, למורת רוחה של ישראל, שטוענת שההסכם מלא בחורים ומוגבל בזמן ובעוד כעשור יאפשר לאיראן לפתח גרעין בזכות וברשות.

כדי להרגיע את ישראל, הבטיחו האמריקנים שלאחר החתימה על ההסכם המקורי יעבדו עם האיראנים על הגעה להסכם משלים, שלטענתם יגביל את ההתגרענות האיראנית לטווח ארוך יותר. בישראל היו סקפטיים והודיעו לאמריקנים כי הם לא מבינים מה יהיה האינטרס האיראני לחתום על הסכם משופר שכזה אם לא יהיה על איראן איום בסנקציות כלכליות כבדות ביותר או אופציה צבאית אמינה, שתדרבן אותם לכך.

בפועל, האמריקנים לא מצליחים ליישם את השלב הראשון בתכניתם, שהוא לגרום לאיראנים לחתום על ההסכם המקורי הבעייתי, שכן איראן מערימה קשיים ומושכת זמן בתירוצים שונים. כמעט עשרה חודשים חלפו מאז שביידן נכנס לבית הלבן, וההסכם לא נחתם.

בשיחות בין האמריקנים לישראל השבוע, הבחינו הישראלים בניצנים של שינוי בממשל האמריקאי. הסבלנות האמריקנית מתחילה לפקוע, אמרו גורמים ישראלים והעריכו בחצי סיפוק כי גם ממשל ביידן מתחיל להבין שלא תהיה לו ברירה אלא להפעיל לחץ מסוים על איראן כדי לגרום לה לחזור להסכם המקורי.

אף אחד לא משלה את עצמו שממשל ביידן ינקוט במדיניות הקרובה למדיניות ה"מקסימום פרשר" של דונאלד טראמפ, שכללה סנקציות חריפות ביותר על טהרן. בישראל היו כמובן מעוניינים בסנקציות כבדות יותר או באיזו משחתת צבאית אימתנית שתפטרל מול חופי איראן, אך גם הטלת סנקציות מעודנות יותר הן התחלה של שינוי במדיניות האמריקנית הפייסנית כלפי איראן ובישראל מקווים שהמגמה תתעצם.  

כך או אחרת, מצב הדשדוש הנוכחי, שבו איראן אינה מחויבת לשום הסכם וארה"ב לא מאיימת עליה בסנקציות חריפות בשל המשא ומתן שברקע, הוא גרוע מאוד מבחינת ישראל. איראן נמצאת כעת במרחק של שבועות בודדים מהשגת כמות מספקת של חומר גרעיני לפצצת גרעין אחת, אם כי נדמה כי היא מנסה לכלכל את צעדיה בזהירות ולא לפרוץ לגרעין בבת אחת כדי שלא להרגיז את העולם יתר על המידה.   

בכל מקרה, גם כאשר לאיראן יהיה מספיק חומר מועשר ברמה גבוהה לפצצה אחת, האיום הגרעיני לא יהיה מיידי, שכן טהרן תצטרך עוד להרכיב את הפצצה, לבצע ניסויים גרעיניים ולהשלים את פיתוח הטילים שיכולים לשאת את ראש הנפץ הגרעיני. אך זה כבר יהפוך אותה למדינת סף גרעינית, על כל המשתמע מכך.

מפקד חדש לאמ"ן

האיום הגרעיני האיראני, כמו גם הפעילות האיראנית בכל רחבי המזרח התיכון, הם הנושא הראשון במעלה שמעסיק את גופי הביון הישראליים. ביום שלישי השבוע, בטקס חילופי ראש אמ"ן, התייחס לכך הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, כאשר אמר ש"המבצעים להשמדת היכולות האיראניות יימשכו, בכל זירה ובכל עת, והתכניות המבצעיות כנגד תכנית הגרעין של איראן ימשיכו להתפתח ולהשתכלל, יהיו אשר יהיו. חובתנו להעמיד מענה צבאי, אפקטיבי ובזמן".

המעמסה הכבדה של הבאת המודיעין המדויק, האמין והזמין על המתחולל באיראן הונחה השבוע על כתפיו של אלוף אהרון חליוה, שהחליף את אלוף תמיר הימן כראש אגף המודיעין של צה"ל. אלוף חליוה, לשעבר ראש אגף המבצעים, ראש אט"ל, ראש חטיבת המבצעים, מפקד אוגדה 98 ועוד, נחשב לקצין ואדם חד כתער, ממולח מאוד ולא פחות חשוב מכך, מקורב לרמטכ"ל, אביב כוכבי.

הארגון שאותו מקבל חליוה הוא ארגון חזק מאוד, שהוביל מהפכות גדולות מאוד בשנים האחרונות, שלפחות אחת מהן, הבינה המלאכותית, שימשה את צה"ל היטב במהלך מבצע "שומר החומות".

אך האתגרים הטכנולוגיים והמודיעיניים הם לא האתגר היחיד הניצב בפני ראש אמ"ן הנכנס. הבעיה העיקרית שצריכה להדיר שינה מעיניו היא "בריחת המוחות" ובמילים אחרות, העובדה שצה"ל מתקשה מאוד ובמקרים רבים לא מצליח להשאיר בשורותיו את הטובים ביותר. במיוחד את הטכנולוגים המבריקים והמוכשרים.

קצין צעיר באמ"ן צריך בסך הכל לחצות את הכביש כדי לקבל משכורת כפולה ומכופלת מזו שמציע לו צה"ל, בפחות שעות עבודה ועם תנאים נוחים בהרבה. בצה"ל מנסים למכור לחיילים ולאנשי הקבע המבריקים הללו אתגר ועניין ואולי אפילו קצת ציונות, אבל בסופו של דבר, עם אתגר לא הולכים לקנות במכולת, במיוחד במציאות של תרבות נהנתנית שכמעט מקדשת את רווחת הפרט.  

אם לא די בכך, מערכת הביטחון מתכוונת להעביר את המשרתים באמ"ן לדרום הארץ בעוד כמה שנים (התאריך נדחה שוב ושוב, וכעת המועד המעודכן הוא 2027). סקרים שנערכו בקרב אנשי אמ"ן מעידים על חוסר שביעות הרצון העז של המשרתים מהמהלך. בצה"ל מודאגים מאוד גם מהעובדה שטרם נמצאו פתרונות תחבורתיים ואחרים שיתמכו במעבר דרומה. חזון האימים מבחינת אמ"ן הוא שגם אלו שהצבא מצליח איכשהו להשאיר בשירות בזכות האתגר והמשמעות, לא יחזיקו בשירות כאשר יידרשו לעבור דרומה או לנסוע מידי יום במשך שעות רבות על הכבישים.

רון ארד

ביום שבת הבא, ה-16 באוקטובר, ימלאו 35 שנים לנפילתו של רון ארד בשבי. השבוע עלה הנושא לכותרות לאחר שראש הממשלה נפתלי בנט, חשף מעל בימת הכנסת כי נשות ואנשי המוסד יצאו בחודש שעבר למבצע במטרה לגלות מידע על גורלו ומקום הימצאו של רון ארד.

"זה היה מבצע מורכב, רחב מימדים ונועז", אמר בנט והוסיף כי הוא מודה לצה"ל ולשב"כ על שיתוף הפעולה במבצע הזה. "נמשיך לפעול להשבת בנינו הביתה", סיכם.  

העדכון של בנט פתח תיבת פנדורה. עד עצם הרגע הזה לא ברור מה היה דחוף כל כך לראש הממשלה לעדכן את הציבור ואת העולם כולו, בעצם קיומו של המבצע. מבצעים בניסיון לפתור את תעלומת רון ארד נעשו שוב ושוב לאורך 35 השנים האחרונות ואף אחד לא הרגיש צורך עז לעדכן בכך את הציבור.  מחול השדים שיצרו דבריו של בנט גררו שלל פרסומים זרים ומקומיים ועודף ספקולציות, שחלקן נכונות וחלקן בוודאי פרי הדמיון. אך טור בעיתון "הארץ" פרט על המיתרים הרגישים ביותר של תמי ויובל ארד, רעייתו ובתו של הנווט השבוי.  תמי ארד, שידעה לאורך השנים תקוות, אכזבות ולא מעט טלטלות רגשיות, הגיבה לכך בעמוד הפייסבוק שלה: "למרות הפרסומים הרבים, לא סיכנו חיים של לוחמים במבצע האחרון המדור. אני עומדת מאחורי כל מילה שאני כותבת. בדקתי את הדברים עם בכירים ביותר במוסד לפני המבצע ולאחריו והשתכנעתי שהם דוברים אמת".

עוד הוסיפה: "זו ההזדמנות לציין שבמהלך השנים שבהם חיפשו אחרי רון, במבצעים השונים שנעשו, לא נהרגו חיילים או אנשי מוסד". תמי ארד כתבה שהיא ומשפחתה ביקשו לאורך שנים שלא לסכן חיי לוחמים בפעולות שיבוצעו בעניינו של ארד.

לא ברור מה ניסה בנט להשיג בדבריו. אולי להסיט את תשומת הלב הציבורית ממחדלי הקורונה? או שמא לנסות לשוות לעצמו דמות של מנהיג המסוגל לקבל החלטות קשות בתחום הביטחוני? בפועל, בנט עושה בשבועות האחרונים לא מעט טעויות בניסיון למצב את מעמדו כמנהיג, נגרר להתכתשות עם משרד הבריאות לאחר נאום באו"ם ולמחלוקת מיותרת עם שר הביטחון, לאחר שלשכתו פרסמה שצה"ל יסייע במאבק בפשיעה בחברה הערבית ללא כל תיאום מראש.

דבר אחד ברור, מעבר לדיון ציבורי ער וכאב נוסף למשפחתו של ארד, לא יצא דבר מנאום הרהב של ראש הממשלה מעל בימת הכנסת בנוגע ל"מבצע הנועז". להיפך, היחסים החורקים בין בנט לבין שר הביטחון בני גנץ התערערו עוד יותר בעקבות הפרשה הזו, לאחר שבנט טרח לעדכן את גנץ כי הוא מתכוון לפרסם את דבר המבצע רק דקות בודדות לפני שעלה לבימת הכנסת. בתגובה, גורמי ביטחון עלומים עדכנו כי המבצע לא השיג את מטרותיו ולא קידם את ישראל במילימטר אחד לקראת פיתרון פרשת רון ארד.

אם השניים לא יתעשתו ויעשו שיחות הבהרה גם ללשכותיהם, היחסים המורכבים ביניהם רק ילכו עוד ויחמירו וכלל לא בטוח שבממשלה כה מקרטעת, שתלויה בכל סך חבריה, בנט יכול להרשות זאת לעצמו.