המילים שנעדרו ממכתב ההתפטרות של חליוה - והמועמדים להחליפו

"אמ"ן לא עמד במשימה", כתב האלוף, ונמנע מלקרוא לדברים בשמם: כשל • בדבריו אותת לצורך בוועדת חקירה ממלכתית • מי שמסומן כממלא מקומו הוא ראש חטיבת המבצעים בינדר, אבל נכון יותר למנות "לשעבר" שיוביל תיקון

חליוה לצד מכתב ההתפטרות. צילום: דובר צה"ל

אהרון חליוה התלבט במשך חודשים ארוכים מהו העיתוי הנכון לפרוש מתפקידו כראש אמ"ן. מחד, האחריות למחדל שבעה באוקטובר. מאידך, האחריות למלחמה ולביטחון המדינה.

ראש אמ"ן אהרון חליוה בהערכת מצב בעזה (ארכיון) // דובר צה"ל

רבים סברו שהיה עליו לעזוב כבר לפני חודשים אחדים. הוא גם ספג לא מעט ביקורת, בצבא ומחוצה לו, כולל כתובות נאצה מכוערות שצוירו כנגדו ברחבי הארץ. הוא עצמו סבר שאחריותו לתפקיד גוברת, לפחות כל עוד המלחמה בעזה נמשכת בעצימות גבוהה. כאשר המלחמה דעכה נכנסה המתיחות מול איראן, שאיימה להתפתח למערכה אזורית, וכשגם העניין הזה נרגע, הגיע הרגע. סביר להניח שגם חג הפסח עמד לנגד עיניו: ההבנה שהחג הזה הוא הכי פחות חגיגי שיש.

חליוה הוא לוחם ומפקד עתיר זכויות. הן לא עומדות לו במקרה הזה: הכישלון של אגף המודיעין, ושלו, גדול מכל זכות. זאת אחריות שאי אפשר להימלט ממנה. היא טבועה בתפקיד, היא טבועה ב-DNA של אגף המודיעין של אחרי מחדל מלחמת יום הכיפורים, היא טבועה בהגדרת הפיקוד, והיא טבועה בהגדרת המנהיגות. כמה מצער שאת העניין הבסיסי הזה, שבצה"ל הבינו מהיום הראשון ושברור לכל אזרח, ממאנים ראש הממשלה והממשלה להבין.

המועמד המוביל להחלפת חליוה: תא"ל שלומי בינדר, צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

חליוה מתייחס לאחריות הזאת במכתב ההתפטרות שלו. עם זאת, הוא בחר במלים לא מוצלחות כדי לתאר את שאירע במשמרתו. "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה שעליה אנו אמונים", כתב, ושגה. טוב היה לו כתב את המלה "כשל", משום שאין דרך אחרת לתאר את שאירע – כשל בסיסי, עמוק, מהדהד, שהשלכותיו הטרגיות מלוות ועוד ילוו אותנו עשורים קדימה.

חליוה מכוון בדבריו גם לדרך שבה ראוי שייבחן הכשל הזה: ועדת חקירה ממלכתית. התפטרותו כעת, בשוך המלחמה, אמורה לסמן את הדרך גם למימושו של הצורך החיוני הזה. לא כאשר יסתיימו כל המלחמות באשר הן כפי שרוצה הממשלה, שחומקת מאחריות, אלא כעת, מייד, כדי לברר איך קרה מה שקרה, ואיך דואגים שזה לא יקרה שוב, ועל הדרך גם מי בדיוק אחראי למה.

עוד קודם לכן ימונה לחליוה מחליף. המועמד המוביל הוא ראש חטיבת המבצעים, תא"ל שלומי בינדר, שגדל באגף המודיעין כלוחם וכמפקד בסיירת מטכ"ל (כולל פיקוד על היחידה). בינדר הוא קצין מצוין ואדם מצוין, אבל המינוי שלו בעייתי משתי סיבות מרכזיות: ראשית, חטיבת המבצעים (ואגף המבצעים מעליה) היתה שותפה מרכזית לכשל של ליל 7 באוקטובר ולכאוס ביממה הראשונה של המלחמה, ונכון לברר את חלקה ואת חלקם של מפקדיה לפני שעוסקים בקידום.

מימין לשמאל: אדלשטיין, נומה ואלון, צילום: שחר יורמן, יוסי זליגר, אורן בן חקון

שנית, אמ"ן נתון בשבר ומשבר כל כך עמוקים, שנדרש בו חריש עמוק שנכון היה שדמות ותיקה וסמכותית תבצע אותו. יש לפחות שלושה מועמדים כאלה: ניצן אלון, שממונה כעת על כל סוגית השבויים והנעדרים, והאלופים במילואים רוני נומה ומיקי אדלשטיין. ראוי היה שהרמטכ"ל ושר הביטחון - שגם להם יש חלק מרכזי בכישלון - יסתפקו כעת במינוי זמני של "לשעבר" שיוביל תיקון, ויותירו את המינוי הקבע למחליפיהם ולסיום התחקירים וועדות החקירה.

בהחלטתו לפרוש מסמל חליוה את הדרך לבכירים נוספים. ראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער כבר פרש לפני שבועיים לאחר שהתברר כי חלה בסרטן, וסביר שבסיום התחקירים יפרשו או יודחו קצינים נוספים. גם בשב"כ יתבצע תהליך דומה, ובמהלך החודשים הקרובים יפרשו כמה בכירים שהיו שותפים לכשל, ובראשם ראש המרחב הדרומי בארגון, א'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר