לאחרונה נדרש בית המשפט להזכיר כי לאדם יש זכות בסיסית להיות נוכח בדיון בעניינו - ובמיוחד בדיני נפשות. הסוגיה אמנם עלתה בשבוע שעבר בהקשר אחר, אך במקרה שלפנינו מדובר בצעירה שנאלצה להישאר באשפוז כפוי כי חברי הוועדה הפסיכיאטרית סירבו להגיע למחלקה, והסתפקו באבחון דרך הזום. סיבתם: "בישראל הקורונה עדיין משתוללת, ובוועדה יש אנשים זקנים".
הבחורה אושפזה בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי, ומאחר שנטען כי היא מסוכנת ועלולה לברוח, היו אמורים חברי הוועדה להגיע לבית החולים כדי לקבוע אם להמשיך באשפוז. אלא שהם סירבו לפגוש את הצעירה פנים אל פנים, כאמור, ובעקבות כך התבקש ביהמ"ש לדון בערר שהגיש עו"ד רועי בלסיאנו, מיחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, בשמה של הצעירה.
מושכלות יסוד
"מרשתי לא הייתה מוכרת למערכת הפסיכיאטרית", טען עו"ד בלסיאנו, "ולוועדה לא הייתה כל סמכות לבצע את הבדיקה כאשר חבריה יושבים בחדר והמטופלת נמצאת במחלקה".
השופטת אספרנצה אלון קיבלה את טענותיו וביקרה בחריפות את הוועדה: "קיום דיון שלא בנוכחות המאושפזת פוגע בזכותה לפי 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו'", קבעה, "היא לא נתנה הסכמתה לדיון בהיוועדות חזותית, ומשכך לא הייתה רשאית הוועדה לקיימו אלא בהסכמתה או בנוכחותה הפיזית".
על ביצוע הבדיקה בזום משום ש"מדובר במטופלת עם רמת סיכון גבוהה מאוד לעצמה, וקיים חשש סביר שתברח", כתבה השופטת בהחלטתה: "אדם חפץ להיות נוכח בהליך שבו ייחרץ גורלו. אם יימנע הדבר ממנו, עלול הצדק לצאת חסר בשל הפגיעה האפשרית ביכולתו להתגונן. ההליך המשפטי אינו עוסק בפרטים נעלמים, אלא בפרטים נוכחים".
עו"ד דניאל רז, הממונה הארצי בתחום אשפוז כפוי בסיוע המשפטי, סיכם את הסוגיה: "אסור לאף גורם להתעלם מהזכות הבסיסית להופיע בדיון שבו נקבע גורלך, וטוב עשה ביהמ"ש שהזכיר מושכלות יסוד אלו".