בשיתוף ירון וקנין
לצורך כך תיקנו במשרד האוצר הוראות שעה שנועדו לעזור למשפחות להתגבר על המשבר – אך הבנקים לא ששים להרוויח פחות על הציבור. לצורך כך פנינו לכלכלן והמשפטן ירון וקנין – מהמומחים הבולטים בישראל בתחום חוקי המימון וניהול אשראי משפחתי – כדי להבין מה באמת אפשר לעשות, ולמה רוב המשפחות אפילו לא יודעות שיש להן פתרון חוקי ביד.
“אנחנו לא במשבר, אנחנו מרוויחים יפה – ועדיין מרגישים כל חודש כאילו אנחנו במינוס”, מספרת יעל, אמא לשלושה מאזור המרכז. “התחייבויות קטנות, ריביות גבוהות, לחץ תמידי. ואז אתה מגלה שבעצם יש דרך חוקית לעשות איחוד הלוואות זול לתוך המשכנתא – והבנק פשוט לא מספר לך.”
דו”ח של בנק ישראל שפורסם בסוף 2024 מראה על עלייה חדה באשראי הצרכני, בעיקר בקרב משפחות עם הכנסות של 20–30 אלף ש”ח נטו. לפי הלמ”ס, יותר מ-40% ממשקי הבית באותה מדרגת הכנסה אינם מצליחים לחסוך כלל. במקום לחיות – הם שורדים.
הבנקים לא “מתלהבים מהרעיון” – כל סטייה מהוראות החוק תוביל לסירוב
לדברי וקנין, הבנקים אינם ממהרים לחשוף בפני הציבור את האפשרות לבצע איחוד הלוואות כחוק – בעיקר דרך מסלול “הוראת שעה”, שמאפשר הכנסת הלוואות צרכניות לתוך המשכנתא הקיימת, תוך פריסה מחודשת של ההחזר וריבית נמוכה משמעותית.
“הבנקים מרוויחים המון על אשראי צרכני – ריביות של 8%, 10% ולפעמים גם 17%. אין להם אינטרס שתכניס את הכל לתוך המשכנתא ותשלם 5% על אותו סכום”, הוא מסביר.
לפי הוראות שעה שפורסמו על ידי משרד האוצר ורשות שוק ההון, קיימת אפשרות חוקית לאחד הלוואות צרכניות לתוך המשכנתא – אך בפועל, רק מעטים מצליחים לממש אותה כראוי. החוק מורכב, התנאים לא תמיד ברורים, בגלל שמי שצריך לממש אותו גם ככה במחנק כלכלי , המון בקשות מסתיימות בסירוב ורבים – כולל חברות שמציעות “איחוד הלוואות” – אינם יודעים כיצד לפרש את הוראות החוק לעומק, כיצד לעמוד בכל הדרישות, ובוודאי שלא כיצד למצות את כלל הזכויות הקיימות במסלול הזה.
לדברי ירון וקנין, כלכלן ומשפטן, מומחה בחוקי המימון ובבניית בקשות מורכבות מול בנקים, המפתח להצלחה הוא לא רק סתם להגיש את הבקשה – אלא לדעת לצפות את המוקשים שיעלו בהגשה ואיך למקסם את ניצול הזכויות של משק הבית.
“יש פרמטרים קריטיים – שרוב האנשים בכלל לא מכירים – שגורמים לבנק לדחות את הבקשה עוד לפני שהיא נבחנת לעומק. יחס החזר חודשי שעולה על 40%, אחוז מימון לנכס שעובר את ה־70%, או חריגה ממדדים פנימיים שהבנקים לא חושפים לציבור. אם לא לוקחים את זה בחשבון מראש – פשוט חורצים את גורל המשפחה וגם מקבלים סירוב שנרשם בתעודת הזהות הבנקאית.”
החוק מאפשר לבדוק זכאות – בצורה דיסקרטית בלי התחייבות ובלי לפגוע בדירוג האשראי.
לבדיקת התאמה להליך איחוד הלוואות >>>
הוראת חוק איחוד הלוואות ניתנת למימוש פעם אחת – אין הזדמנות שנייה
גם כאשר מתקבל אישור, המומחיות לדבריו היא לשלב בתוך ההליך את מלוא ההטבות שהחוק מאפשר: קרנות סיוע, ריביות מסובסדות, פריסות נוחות – כל אלה לא ניתנים אוטומטית, ובלי תכנון מדויק והיכרות מדויקת עם כלל אפיקי הזכויות , פשוט הולכים לאיבוד.
“ברוב המקרים, ניתן לבצע את המהלך הזה רק פעם אחת לאורך תקופה ארוכה. אם הבקשה מוגשת בצורה לא נכונה – אין דרך לחזור לאחור.”
⚠️ היזהרו מחברות שמציעות הגשות ללא עלות
ככל שהשירות הזה צובר פופולריות – כך גם השוק מתמלא בשחקנים לא מקצועיים.
על פי דיווח של רשות שוק ההון, יותר ויותר אזרחים נופלים קורבן לגורמים לא מפוקחים שמציעים “איחוד הלוואות” – אך בפועל כלל לא מבינים את המסלול החוקי, לא פועלים לפי הוראות הרגולציה ואינם בעלי הסמכה מתאימה ובפועל מסבכות עוד יותר את המשפחה
“הליך איחוד הלוואות דורש מיומנות ברמה גבוהה מאוד הן בעולם הכלכלי והן בתנאי החוק”, וקנין מזהיר.
המון חברות שרושמות בכותרות מפוצצות “איחוד הלוואות” אינן שולטות בתנאי החוק , אינן שולטות בפרמטרים הנבחנים בבנקים והמשפחות מקבלות סירוב שנרשם להם בתעודת הזהות הבנקאית ,
לרוב חברות אלו גם יבטיחו תוצאות מדהימות ותנאים מפתים של תשלום לפי הצלחה בלבד, אך הצלחה באיחוד הלוואות אינן מסתכמות רק בקבלת האישור או אי קבלת האישור מהבנק, מזהיר וקנין :
“מה איכפת להם להגיש ללא עבודה אמיתית ותכנון מקדים, אם לא תפס הם לא הפסידו דבר ואם כן תפס והמשפחה קיבלה אישור הם הרוויחו עמלה שמנה, אבל המשפחה משלמת את המחיר,
אם הבקשה לא מאושרת נרשמת פגיעה בדירוג האשראי של המשפחה ואם התמזל מזלם והבקשה כבר מאושרת, המשפחות מפסידות את הזכויות שלהם למענקי סיוע ולריביות מסובסדות , יש לזכור כי ניתן להגיש פעם אחת בלבד ואין הזדמנות שנייה לנצל את מלוא הזכויות,
ובמקרים החמורים ביותר “הניתוח מצליח אבל החולה מת” , עושים להם איחוד הלוואות לקוי שמחריף את הבעיה בצורה חמורה יותר והמשפחות הללו בסוף מאבדות את הבית”
“הבנתי שאנחנו במסלול התרסקות”
רונית, בת 39 מחיפה, הרגישה שהיא חיה על אוטומט. היא ובעלה עובדים, יש להם שלושה ילדים, הכנסה לא רעה בכלל – ובכל זאת, כל חודש נגמר אותו הדבר: לחץ, חרדה, הלוואות שמצטברות בלי הפסקה.
“זה לא שהיה איזה אירוע דרמטי – פשוט כל פעם עוד משהו. הלוואה לרכב, קצת שיפוץ, מינוס שתפח… ופתאום נהיו לנו ארבע הלוואות במקביל. כל פעם שהבנק התקשר – הוא רק הציע הלוואה נוספת. הוא לא באמת פתר כלום.”
ההחזרים טיפסו ליותר מ־8,700 ש”ח בחודש. היא הרגישה שהיא רק מגיבה, מכבה שריפות.
“פחדתי לפתוח את האפליקציה. כל חודש היה גזירה חדשה.”
כשהגיעה לייעוץ, היא לא האמינה כמה דברים היא לא ידעה.
“ירון פשוט הראה לי מה יקרה אם נמשיך להתנהל ככה. הוא הוציא לי תחזית של איך ייראה משק הבית שלנו בעוד חמש שנים – והבנתי שאנחנו במסלול התרסקות. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו באמת הסתכל על התמונה המלאה.”
“איחדנו את כל ההלוואות תחת המשכנתא. ההחזר ירד ל־3,900 ש”ח. אבל יותר מהמספר – זה התחושה. סוף סוף לא הייתי לבד במאבק הזה. פתאום הרגשתי שליטה. נשמתי. לא האמנתי כמה כסף הלך סתם – רק כי סמכתי על הבנק.”
ומה אומרת המדינה? – האחריות למימוש היא על הציבור
במשרד האוצר הבהירו במספר פרסומים כי האחריות כיום על ניהול אשראי נבון עוברת לציבור. “האזרח צריך להכיר את זכויותיו ולפעול מתוך מידע – ולא מתוך לחץ”, נכתב.
המדינה אמנם יצרה מסלול חוקי לאיחוד הלוואות דרך המשכנתא, אך היא איננה יכולה ליישם אותו בפועל עבור האזרחים. בהוראות השעה שפורסמו על ידי משרד האוצר ורשות שוק ההון אין התחייבות לפעולה אקטיבית מצד הבנקים – אלא רק פתיחת האפשרות למי שיודע לבקש אותה.
במילים אחרות: החוק קיים – אבל מי שלא מכיר אותו, פשוט לא ייהנה ממנו.
האחריות לעשיית הצעד – לבירור, לבדיקה ולמימוש – מוטלת על הציבור עצמו.
חלון ההזדמנות הולך ונסגר – וזה הזמן שלכם לפעול
הוראת השעה לאיחוד הלוואות לא תישאר כאן לנצח. ככל שחולף הזמן, הבנקים מקשיחים עמדות, מצמצמים את שיקול הדעת ומפרשים את הוראות החוק בצורה מחמירה יותר.
“בשטח כבר ניכרת מגמה של הקשחת תנאים וצמצום גמישות מצד הבנקים,” אומר וקנין.
“החוק מאפשר היום הזדמנות יוצאת דופן – אבל מי שלא יפעל בזמן, עלול לגלות שהיא פשוט נעלמה.”
אם יש לכם נכס, ונטלתם הלוואות נוספות – מימון יקר לרכב, הלוואות צרכניות או מסגרות אשראי גבוהות, או אפילו אם אתם צריכים עוד הלוואה גדולה בקרוב – זה בדיוק הזמן לבדוק אם אתם יכולים לרכז הכל במסלול אחד, מסודר, חוקי ובריבית נמוכה משמעותית.
📌 לבדיקת התאמה ראשונית – ללא התחייבות וללא פגיעה באשראי <<<
ירון וקנין הוא כלכלן, משפטן ובעל רישיון פנסיוני, מנכ”ל מכללת אלפא אקדמי ליזמות ופיננסים, המכשירה יועצי משכנתאות וכלכלת משפחה. הוא בעל BA בכלכלה ופסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים. בשנים האחרונות הוא מלווה אלפי משפחות ובעלי נכסים בהתמודדות עם עומס התחייבויות, תוך מיצוי הזכויות שמאפשר החוק – ובפרט במסגרת הוראות השעה לאיחוד הלוואות. בזכות ההיכרות המעמיקה עם המערכת הבנקאית, המסלולים הנסתרים והקריטריונים הפנימיים, הוא מצליח לבנות בקשות מורכבות שמובילות לאישור – ולשינוי של ממש בחיי היומיום של משפחות.
בשיתוף ירון וקנין