בחנתון שבגליל נחנך השבוע בית חם לחיילים בודדים מאמריקה שהגיעו כדי להפוך את ישראל לביתם. זהו לא עוד מבנה מגורים, אלא פרויקט ראשון מסוגו, שמעניק תחושת שייכות, משפחה וחום למי שבחרו לעזוב את הנוחות של הבית מעבר לים ולהתגייס לצה"ל בתקופה מורכבת וטעונה.
כשלושים צעירים מצפון אמריקה, שעלו לארץ במסגרת תוכנית "גרעין צבר" של תנועת הצופים, מילאו את הקמפוס בשיחות נרגשות וחלומות גדולים. חלקם כבר בדרך ליחידות הקרביות, חלקם רק בתחילת הדרך.
"עומר שלנו בחר להתגייס כי לא רצה לעמוד בצד". אמרה בקול שקט אורנה נאוטרה, אמו של עומר נאוטרה ז"ל, החייל הבודד שנחטף לעזה לפני כמעט שנתיים.
דבריה נגעו ללב כל הנוכחים והפכו את טקס חנוכת הבית לאירוע אישי וטעון עוד יותר. "הוא רצה להיות חלק מהסיפור הישראלי באמת", סיפרה. "גם כשהיה קשה, הוא הרגיש שהוא עושה את הדבר הנכון. היום אני עומדת מולכם, חיילים שבחרתם לעזוב משפחה וחברים כדי לבנות כאן חיים חדשים. אתם מזכירים לי את עומר - את תחושת הערבות, האחריות, ואת הניצוץ בעיניים של מי שבוחר בדרך לא קלה, אבל מלאה במשמעות".
מטרתו של הפרויקט החדש בחנתון לאפשר לחיילים בודדים לחיות בקמפוס שבו כולם שווים, בלי הבדלי דת, זרם או זהות. הם חיים לצד ישראלים בני גילם, מאומצים על ידי משפחות מהאזור ומשתלבים בקהילה חמה ותומכת. "עד היום חיילים בודדים נאלצו לבחור בין קיבוץ דתי לחילוני, ולעיתים הרגישו זרים," הסביר הרב יואב אנדי, ראש המדרשה למנהיגות בחנתון. "כאן הם לא יהיו לבד. אנחנו רואים בהם דור חדש של מנהיגות, מעניקים להם בית, כלים להשתלבות וחיבוק גדול שילווה אותם גם אחרי השירות".
"עכשיו זה התור שלי"
הצעירים עצמם נרגשים מההתחלה החדשה. א', בת 23 משיקגו, סיפרה: "חיפשתי מקום שמאפשר לי לפרוח, לכבד את השבת, ולהיות מנהיגה פעילה בקהילה. ישראל בתקופה הזו זקוקה לנו, ואני כאן, כדי לקחת חלק בבנייה של העתיד שלה".
א', בן 22 מפילדלפיה, הגיע עם סיפור משפחתי טעון: "סבא שלי ניצול שואה. הוא שמר על קיבוץ סעד במלחמת העצמאות. עכשיו זה התור שלי. בארה"ב ראיתי איך אנטישמיות חודרת לקמפוסים. רציתי להיות במקום שבו אני יכול להיות אני באמת - להגן על הבית".
הפרויקט יצא לדרך אחרי קמפיין גיוס המונים שבו השתתפו 1,125 תורמים בשיתוף פעולה בין מדרשת חנתון, קרן קימת לישראל ו־JNF USA.
"קק"ל גאה להיות שותפה למיזם הזה", אמרה יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה לוסקי. "הבית החדש הוא ביטוי לערכים שלנו - ציונות, קליטת עלייה, חיבור לאדמה ואהבת הארץ". גם בתנועת הצופים ראו בערב החגיגי סמל של תקווה. "המשימה לתמוך בעולים האמיצים האלה היא משימה לאומית," אמר יאיר רן פלד, מנכ"ל "צופים גרעין צבר". "הם עזבו חיים נוחים ובחרו להיות חלק מישראל. הבית הזה מוכיח שהם אף פעם לא לבד".
בערב, בין שירים בעברית ובאנגלית, דגלי ישראל מתנופפים וחיבוקים בין חברים חדשים, אפשר היה לחוש את הלב הפועם של המיזם: לא עוד לינה זמנית, אלא בית של ממש, שבו כל צעיר וצעירה יכולים לדעת שיש להם גב חזק וקהילה עוטפת. זה מקום שמסמל תקווה, אחריות, אהבה ותחושת שייכות עמוקה – ושהבחירה בישראל, גם בימים קשים, היא הבחירה הנכונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו