פרי גנה: הטנא של נוי הדס

הקוראת בכוכבים אמרה לגלית הדס שלא תיתן לתרדמת הרחם לטעת בליבה צער. שלא תדאג. היא תלד בכל שבע שנים ולא משנה מה. ככה, בדיוק שבע שנים אחרי שנולדה נוי, הגיחה לעולם שלישיית בנות, ושבע שנים אחריהן הגיע רום שעכשיו הוא בן 16, חומק ממצלמות, נכנס ויוצא מהבית ביהוד, שם נפרש שולחן באדום ולבן לכבוד שבועות.

כמו ציור מול חלונות מוארים, מיני מאפה מותחים קו משדות התות של נוי למעשי הקונדיטוריה של רז, אחת מהשלוש, שלמדה אצל הקונדיטורית אסטלה ובשנה האחרונה החלה במכירה ישירה של עוגות.

הכוכבים שדייקו בספירת השנים לא ידעו להכין את ההורים, גלית וטל הדס, להבאת הביכורים שתכין להם נוי, בכורתם, זמן קצר אחרי הצבא. הילדה, שבחודש שעבר מלאו לה 30, שהיתה תלמידה נהדרת ואהבה לכתוב ולקרוא, שחלמה להיות ראשת ממשלה ונראית כמו יצאה מאגדה על פיות, נעמדה מולם ובנחרצות שהכירו הודיעה שתהיה סוחרת ירקות.

אמרה, והקימה את "נוי השדה", רשת שיווק לירקות שעובדת ישירות מול החקלאים. היום, תשע שנים אחרי, מונה הרשת שמונה סניפים (ועוד שלושה בדרך), מעסיקה 250 עובדים, בבעלותה חנות אינטרנטית והיא מגלגלת יותר מ־90 מיליון שקלים בשנה - והכל בבעלות בלעדית של נוי.

"גדלתי בבית שבו הדברים היו על השולחן, הטובים והרעים", היא מחייכת את סיפור הצמיחה שלה כשאנחנו יושבות בבית האריזה באבן יהודה. סיפור שהזרעים שלו נטמנו כשהתרוצצה עם התאילנדים בשדות של אבא ואמא, נסעה לשאר ישוב לקטוף במטעים של סבא וסבתא משמשים, אגסים, נקטרינות ואפרסקים שאותם הכי אהבה, בעיקר את הגדולים הלבנים שהרגע נקטפו ואז מה אם הם מגרדים.

"יש משהו במשפחת חקלאים שהוא מאוד ברור. אתה רואה עונות, אתה רואה זריעה וקטיף. הכל אתה רואה. ראיתי את אבא שלי זורע ומגדל ובסוף מבטלים לו צ'ק. ראיתי משפחות של חקלאים מתמוטטות. מצד שני, ידעתי שיש בשדות באק צ'וי ועגבניות שרי מנומרות שלא הגיעו למדפים. האיכות של מה שכן הגיע היה רחוק מההיצע. רציתי לשנות מציאות, וזה מה שאני עושה".

ההורים שלה פחות התרשמו מלהט שאחז בילדה, כשהודיעה שהיא הולכת לפתוח קו חלוקה. בהתחלה עם האוטו הקטן שלה, אחרי זה כבר עשתה רישיון למשאית. אבא שלה אמר שהחקלאים יאכלו אותה, שזה לא עולם בשביל בחורה כמוה, וכשפתחה את החנות הראשונה ביהוד הסבתא משאר ישוב לא מצאה מרגוע.

"הנכדה הבכורה שלה, גאוותה, הולכת להיות ירקנית. היא אמרה לכולם שאני מורדת, שזה יעבור", צוחקת נוי, מגישה לי תות שיציבות מזג האוויר מילאה אותו בטעם מתוק ומספרת איך, בשביל קצת שקט, נרשמה ללימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ובקרימינולגיה במכללת אריאל, אבל בקושי הגיעה ללימודים. הלב שלה היה לגמרי בירקות.

היא ליקטה, שיווקה, בנתה אמון מול חקלאים ועברה בין מנהלי כל הבנקים, שיאמינו בה ויהפכו את החשבון שלה מעוסק מורשה לחברה. כזה שיאפשר מתן הלוואות שנדרשו כדי לפתוח בשוק צפון סניף של 120 מ"ר שפועל עד היום, הרבה אחרי שמבוגרים ומנוסים ממנה סגרו שם עסקים.

"המורה הכי משמעותית הייתי אני לעצמי. עשיתי טעויות, אבל מעולם לא חזרתי עליהן", היא אומרת, והחיוך שלה אוצר את הניצחון של מי שבחרה להלך בעולם גברי, מתעקשת שייקח אותה ברצינות, שיראה את הלהט שלה להילחם בשביל החקלאים, לאפשר להם חיים בתוך ארץ שהפנתה גב לתוצרת האדמה שלה, טיפחה במשך שנים עוינות להתיישבות העובדת. ארץ המאפשרת יבוא במחירי רצפה, מבלי להציב תוכנית כלכלית שתאפשר תחרות לחקלאים המקומיים.

"הקורונה רק הוכיחה כמה מדינה חייבת להיות תלויה בתוצרת של עצמה. תראי מה קרה באיסלנד, שם הכל מיובא. מחיר של קילו עגבניות מגיע למאה שקל, כי כל התנועה נעצרה. הפצתי את המשנה שלי בכל מקום, אבל לקח זמן עד שהאמינו בי והפסיקו לראות בי אישה צעירה, בלונדינית".

• • •

והיה גם את איתי צ'דרבאום, בן זוגה ואבי שני ילדיהם, דילן וקיילי. איתי היה בן 16 כשההורים שלו, זוג ישראלים שהקימו בית בדרום אפריקה, החליטו לחזור לארץ. היא הכירה אותו כשהיו בצבא, בני 19 שחבר שידך ביניהם. אחרי השחרור היא פתחה את העסק והוא הלך ללמוד ראיית חשבון, בימי שישי היה עוזר לה עם המכירות.

"הייתי בת 24 כשהוא סיים את הלימודים וקיבל הצעות מהמשרדים הכי גדולים. היה ברור שאם הוא לא הולך איתי אצטרך לקחת מישהו מחוץ למשפחה, והיתה שיחה ארוכה שעם כל הקושי, בסופה הוא החליט לעבוד בעסק - החלטה שלא עברה קל מול ההורים שלו, אבל היום גם הם רואים את הדברים אחרת".

"אנחנו באותו גיל ועברנו מסע ביחד. הוא איש חכם שהעצים אותי, תמך בי ברגעים לא פשוטים, גם כשלקחתי הלוואות מבנקים שסיכנו אותי. הוא היה שם ללטף, לתמוך, לוודא שלא אבהל".

ואני חושבת על האחריות הזו שלקחה לחיים של כל כך הרבה אנשים סביבה, כמו שלקחה אחריות לאחים שלה לפני 15 שנה, כשאבא שלהם עבר שוד אלים שבו נורה מטווח קצר והיא, שרצתה להקל את היום־יום של אחיה, לאלחש את הפגיעה, התמסרה לטיפול כמו שהיא יודעת, קילחה, שיחקה, האכילה.

"לא רציתי שיהיו עצובים, ורציתי לשחרר את אמא שתוכל להיות עם אבא בשיקום הארוך שעבר. לא בכיתי על ידם, אבל בפנים התמודדתי עם הפחד הזה, שמביא אירוע שמאיים לקחת ממך את מה שהכי חשוב לך בחיים, למוטט את כל העולם שלך. הפכתי מילדה לאשה בבת אחת".

אחר כך, בבית הוריה ובין אחיותה, ראיתי איך היא מנהלת את הכל בקול שקט, מתאפק. הסתכלתי על ריקוד התבונה הנדרש לה להלך בין כל מרכיבי חייה, לקחת ולתת מקום, לחלוק ולשמור לעצמה. להתגבר על החשדנות ולמצוא את הדרך להאצלת סמכויות, ככה שתוכל בכל יום להתפנות לדילן ולקיילי, שני הילדים שלה ושל איתי, שלהם מוקדשות שעות אחר הצהריים.

"האימהות חשובה לי. הבית הזה, הזוגיות, נותנים לי שקט, כוח להסתער על העולם עם רעל בעיניים. שלום בבית ומלחמה בחוץ".

"אולי בכל זאת ראשת ממשלה?", הצעתי לפני פרידה. "אם כבר, אז שרת החקלאות", היא עונה. הלוואי.

לכבוד המתעקשות לחרוש את אדמת חייהן, לצמוח מתוכה, לכבוד כוחן של משפחות ולכבוד חג השבועות, אני מביאה בפניכם שלושה מתכונים באדום ובלבן של רז הדס, האחות של נוי וקונדיטורית בהתהוות. כדאי להצטייד במשקל ביתי הכי פשוט שיש. עשרות שקלים בודדים והוא אצלכם.

עוגת גבינה עם פירות טריים

הכמות יפה לתבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ.

החומרים לתחתית:
√ 200 גרם עוגיות חמאה מרוסקות לפירורים
√ 100 גרם חמאה מומסת ומצוננת

למלית הגבינה:
√ 750 גרם גבינת שמנת 30%
√ 1.5 כוסות סוכר
√ 1 כפית תמצית וניל
√ 4 ביצים
√ מכל (200 מ"ל) שמנת חמוצה
√ פירות טריים לבחירתכם (דובדבנים, אוכמניות, פטל טרי)

מחממים תנור ל־160 מעלות. מערבבים את פירורי העוגיות עם החמאה המומסת, מהדקים את התערובת לתחתית תבנית מרופדת בנייר אפייה ושומרים במקפיא להתייצבות, עד שמלית הגבינה מוכנה.

כעת מכינים את המלית. טורפים את הגבינה, הסוכר ותמצית הווניל, עד שהסוכר נמס והתערובת חלקה. מוסיפים את הביצים אחת־אחת, טורפים היטב, מוסיפים את השמנת החמוצה ואת תערובת הפירות הטריים שבחרתם וטורפים לקבלת תערובת חלקה.

מוציאים את התבנית עם התחתית מהמקפיא, עוטפים אותה מבחוץ ברדיד אלומיניום כדי להבטיח את אטימותה ויוצקים פנימה את מלית הגבינה (כך גם נקבל עוגת גבינה לבנה וצחורה). אופים במשך כשעה, עד שהעוגה יציבה בדפנות ועדיין רוטטת במרכזה. מוציאים מהתנור ומניחים לה להתקרר לחלוטין. כשהעוגה קרה, מעבירים למקרר ושומרים עד להגשה.

פבלובה תותים

יופי של ביצוע לקינוח המפורסם, שמסתובב בעולם עם שם של רקדנית בלט, נמס על הלשון ומשחק בין מתוק לרעננות הפרי. הכמות יפה לכ־10 אנשים.

החומרים למרנג:
√ 100 גרם חלבון (3 ביצים בגודל L)
√ 150 גרם סוכר לבן
√ 60 גרם אבקת סוכר

לקציפת הווניל:
√ 250 גרם שמנת מתוקה
√ 50 גרם אבקת סוכר
√ 1/4 כפית תמצית וניל
√ 1 כף פודינג וניל

למחית פירות היער:
√ 100 גרם פטל טרי מרוסק
√ 1 כף מיץ לימון
√ 2 כפות סוכר
√ 1/2 כפית תמצית וניל

להגשה:
√ 10 תותים טריים (ניתן להחליף בדובדבנים, ענבים, פטל, אוכמניות)

מתחילים בהכנת המרנג, שלשמה מחממים מראש תנור ל־100 מעלות טורבו. מניחים קערת מיקסר עם החלבונים והסוכר מעל סיר עם מים רותחים, מבלי שיש מגע ישיר ביניהם (באן מארי), ומחממים עד להמסת הסוכר. מעבירים את הקערה למיקסר ומקציפים כ־7 דקות במהירות גבוהה, עד ליצירת קצפת יציבה מאוד, ומקפלים לתוכה את אבקת הסוכר. מרפדים תבנית תנור בנייר אפייה ומעצבים את המרנג ביד חופשית לעיגול בקוטר של כ־30 ס"מ. בעזרת מרית יוצרים שקע במרכז, שבו עתידים להיכנס הקצפת והפירות. אופים כשעתיים וחצי, עד לייבוש מלא של המרנג, ומצננים.

מקציפים את השמנת המתוקה עם אבקת הסוכר, הווניל והפודינג, עד לקבלת קצפת יציבה. שמים את כל חומרי המחית בקלחת, מביאים לרתיחה ומבשלים במשך כ־10 דקות. לאחר הבישול מסננים את המחית לתערובת חלקה. ממלאים את המרנג בקציפת הווניל, מסדרים פירות על פי בחירתכם ומוזגים מעל את מחית הפירות.

טארט תותים

הכמות יפה לתבנית בקוטר 22 ס"מ.

החומרים לבצק:
√ 3/4 כוס סוכר
√ 200 גרם חמאה
√ 2 חלמונים מביצים בגודל L
√ 2 כוסות קמח
√ קמצוץ מלח
√ 10 גרם אבקת אפייה

לקרם פטיסייר:
√ 1.5 כוסות חלב
√ 1 מקל וניל
√ 4 חלמונים
√ 1/2 כוס סוכר
√ 1/4 כוס קורנפלור
√ 50 גרם חמאה

להגשה:
√ קערת תותים חתוכים לפרוסות (או כל פרי העונה שאוהבים: דובדבנים, ענבים, פטל, אוכמניות, מנגו, פסיפלורה)

מחממים תנור ל־170 מעלות. במיקסר עם וו גיטרה מרככים את הסוכר והחמאה במשך כ־3 דקות, מוסיפים את החלמונים ומוסיפים לערבב עד להאחדה. מוסיפים את הקמח, המלח ואבקת האפייה ומערבבים עד לאיחוד ולקבלת בצק. משטחים את הבצק ברינג או בתבנית עגולה עם נייר אפייה בתחתית, אופים כ־25 דקות עד להזהבה ומצננים.

כעת לקרם הפטיסייר. מרתיחים בסיר את החלב ואת מקל הווניל, ובמקביל שמים בקערה חלמונים, סוכר וקורנפלור וטורפים במטרפה. לאחר שהחלב רתח, חוצים את מקל הווניל ומגרדים את הזרעים פנימה. מוסיפים את החלב לקערת החלמונים עם הסוכר והקורנפלור וטורפים מייד. מעבירים את התערובת בחזרה לסיר, ולא מפסיקים לערבב עם המטרפה עד לקבלת תערובת סמיכה וחלקה. כעת מוסיפים את החמאה לתערובת וטורפים עד לאיחוד. פורשים ניילון נצמד על משטח העבודה, שופכים את התערובת על גבי הניילון, סוגרים באמצעות ניילון נצמד נוסף ומעבירים לקירור מלא.

השלב האחרון הוא ההרכבה. מזלפים את קרם הפטיסייר על גבי הטארט ומסדרים את התותים או את הפירות שבחרתם בצורה הרצויה לכם. 

hillaal1@gmail.com