טרור המזומנים: האיש שנלחם בכספי הסמים של חיזבאללה

כל ידיעה על האפשרות לשיקום הסכם הגרעין בין ארה"ב לאיראן גורמת לד"ר אודי לוי לחזור במנהרת הזמן לחודש יולי 2015. אז, כשסיכמו המעצמות על הטלת הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית, חוסלה אחת מפסגות הקריירה הביטחונית שלו - "פרויקט קסנדרה".

לוי עמד באותם ימים בראש יחידת "צלצל" - יחידה קטנה (בת 30 תקנים בלבד) וסודית של המוסד, שהתמחתה בלוחמה כלכלית. היחידה, ביחד עם משטרת ישראל, עבדה בשיתוף פעולה צמוד עם ה־DEA - המינהל לאכיפת הסמים האמריקני - במטרה לעצור את סחר הסמים הנרחב והלבנת ההון שחיזבאללה, אויבנו העיקרי מצפון, הריץ ברחבי העולם כדי לממן את פעילותו הענפה.

כמו בסרטים הוליוודיים, במשך תשע שנים, מ־2006 עד 2015, רדפו סוכנים אמריקנים, בסיוע מודיעין ישראלי, אחרי טונות של סמים ומיליארדי דולרים, עצרו אנשי מפתח בחיזבאללה וכבר שמו את ידם על צינור המזומנים של הארגון. אבל אז הגיעו המעצמות, ובראשן ארה"ב, להסכם עם שלטון האייתוללות בטהרן, וכדי לא להרגיז את האיראנים, שחיזבאללה הוא בן חסותם, הוחלט בארה"ב לעצור את המבצע. פוליטיקה, קוראים לזה.

"עד היום כואב לי, כי אני מאמין שבעידן המודרני לוחמה כלכלית היא הנשק האולטימטיבי", אומר לוי. "רצינו להמשיך במלוא הקיטור, אבל האמריקנים אמרו 'יש הסכם עם האיראנים, זה יפגע באובאמה'. פוליטיקה. ואתה חושב שמדינת ישראל התערבה? אם האמריקנים לא רוצים, ממשיכים הלאה".

• • •

סיפור הפרויקט, מרתק ומסעיר כמו שהוא נשמע, מובא בסדרה הדוקומנטרית החדשה "נבואת קסנדרה" שיצר הבמאי דוקי דרור עבור כאן 11 (החל מיום רביעי, 16 במארס). אבל כדי לחדור לעולם הלוחמה הכלכלית, צריך להיכנס קודם לראשו של סא"ל (מיל') ד"ר אודי לוי.

לוי, יליד חולון בן 59, הוא "ערביסט" בהתמחותו והחל את דרכו בקהילת המודיעין הישראלית ביחידת 8200 המובחרת. מייד בתום האינתיפאדה הראשונה גויס על ידי המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, שם עבר לשמש יועץ לענייני ערבים תחת משרד הביטחון.

לוי: "זו פונקציה שהוקמה אחרי שמשרד הביטחון, הצבא והממשלה הפיקו לקחים. הם הבינו שהשב"כ עוסק בסיכול בשטח, והצבא עוסק באיסוף מודיעין, וצריכה להיות פונקציה שיושבת כל היום מול האוכלוסייה הפלשתינית וקוראת את הלכי רוחה. המחשבה היתה שאם משהו מתעורר, נוכל להריח את השטח המבעבע".

תוך כדי עבודתו החל לוי להתוודע להתבססותו של חמאס, ובעיקר למד על שיטת העבודה של הארגון. "אחת השיחות שהכי השפיעו עלי באותה תקופה היתה עם איש פת"ח חילוני שהכרתי. הוא הסביר לי איך חמאס עובד. הוא אמר 'אני, למשל, מגיע ממשפחה חילונית. מגיעים אלי שני שייח'ים ואומרים לי: את הילדה הקטנה שלך ניקח לגן, זה עלינו. הילד השני בבית הספר, עלינו. ההוא שלומד באוניברסיטה, גם עלינו, ואחרי שיסיים את לימודיו נכניס אותו לאחת מהחברות שלנו, אל תדאג. כל חודש תקבל 200 דולר כמענק, וביום שישי ניתן לך כמה שקים של אורז וקמח. אני כבר כמעט שאלתי אותו: איפה נרשמים? אתה מבין? הילדים האלה הם בעצם שלהם".

אז כאן בעצם החלה כניסתך לתחום של כלכלה וטרור?

"אי אפשר לבנות מערך כזה אם אין לך מיליוני דולרים, וחמאס בנה מערך כספים אדיר. יש לו היום חברות בחו"ל שמניבות כחצי מיליארד דולר מדי שנה. חברות לגיטימיות שעוסקות, בין השאר, בנדל"ן, בשיווק תרופות, במסחר. ואתה, כישראל, לא יכול להתמודד עם זה, אם לא תמנע את הטירוף.

"חושבים שצריך לעצור את המחבלים המתאבדים, אבל אלה האנשים שהכי קל לגייס. אומרים להם 'במותך תהיה לך תהילה, וכל המשפחה שלך תהיה מסודרת'. אם רוצים להילחם, חייבים לעצור את מי שמבטיחים את ההבטחות".

לוי איש חם, ורבלי מאוד עם זיכרון יוצא דופן לפרטים הקטנים, אף שעברו כבר כמעט 30 שנים. "התחלתי להכין מחקר עומק, וגיליתי מאות מיליוני דולרים שזורמים ומאפשרים לחמאס להקים תשתית אדירה", הוא נזכר. "הצגתי את זה למתאם הפעולות בשטחים דאז, דני רוטשילד, והוא מאוד מתלהב.

"קיימנו ישיבה עם השב"כ, וגדעון עזרא ז"ל, שהיה אז סגן ראש השב"כ, אמר במילים האלה: 'לא מעניין אותי עכשיו להתעסק בעמותות, בקליניקות ובבתי ספר. אני צריך לסכל חוליות'. הייתי רב־סרן צעיר בצה"ל ואמרתי 'אתם לא מבינים שהמערכת הזו כל הזמן תייצר אנשים, ואתם כל הזמן תילחמו בהם. בואו ניאבק בתשתית'. אבל בשב"כ אמרו 'אם המינהל האזרחי והמתפ"ש רוצים, שיתעסקו בזה. אנחנו לא בעסק'".

במינהל האזרחי החליטו ללכת עם הרעיון והקימו ב־1993 פרויקט בשם "ביעור חמץ", שמטרתו היתה טיפול בתשתית האזרחית של חמאס: מסגדים, עמותות, בתי ספר, מערך הרווחה. לאתר מה ששייך לארגון, לסגור ולהחרים נכסים.

תא"ל מאיר דגן, שהיה אז ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, שמע על הקצין הצעיר במינהל האזרחי וביקש ממנו שיעביר לו סקירה. "דגן, כמה שהיה לוחם, היתה בו פתיחות יוצאת דופן", מספר לוי. "הוא הבין שהקונספט הצה"לי לא נכון. שחייבים להילחם בתשתית, כי היא כל הזמן תייצר לחמאס חיילים חדשים.

"כשהוא מונה לעוזר ראש אג"ם, הוא התקשר אלי ואמר 'אני רוצה שתבוא להציג לסגן הרמטכ"ל, מתן וילנאי, את העשייה שלך'. כשהגעתי, וילנאי אמר לי 'בחור צעיר, אני הייתי אלוף פיקוד דרום. אני חושב שאני יודע הכל על חמאס. יש לך 20 דקות לשכנע אותי שיש לך מה לחדש'. בסוף ישבנו שלוש שעות. גמרנו את הפגישה, וילנאי הסתכל עלי ואמר 'אני מבקש שתבוא בכל שבוע להערכת מצב שאני מקיים עם השב"כ ואמ"ן על חמאס'.

"באותה תקופה הייתי בעימותים עם השב"כ, שחבל על הזמן. באתי עם הקונספט שלפיו זורמים לשטח מאות מיליוני דולרים, ואילו השב"כ טען שמדובר אולי במיליונים בודדים. אמרתי לווילנאי 'שתדע שאם אני אגיע לדיונים, השב"כ ייעמד על רגליו האחוריות', וזה מה שקרה. הגעתי לדיון הראשון, ואנשי השב"כ שאלו מה אני עושה שם. וילנאי אמר להם 'זה היועץ החדש'. אגב, זמן קצר אחרי הפגישה עם וילנאי דגן לקח אותי לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, וביקש שאציג גם בפניו את התמונה'".

• • •

ב־1995 פרש דגן משירותו הצבאי וכעבור שנה הצטרף למטה ללוחמה בטרור, תחילה כסגנו של עמי אילון ואחר כך כראש המטה. "הוא התקשר אלי באפריל 1996, אחרי ששנה לא דיברנו, ושאל 'מה תוכניותיך?' סיפרתי לו שאני כבר סגן אלוף, ושבצבא יצרו לי מסלול קידום לאלוף משנה. אבל הוא שאל אותי 'רוצה לבוא למטה ללוחמה בטרור, שננהל מפה את המערכה שבנית?'

"לפעמים אנחנו מקבלים החלטות מהבטן, בלי מחשבה, אבל כאלה שמשנות חיים. אמרתי לו מייד כן, והגעתי אליו בשני כובעים: באחד שימשתי עוזרו האישי, ואני כמובן לא יכול לספר על כל המשימות החשאיות שעשינו ביחד. ובשני הובלתי את המערכה הכלכלית מול ארגוני הטרור. הרמנו שם חתיכת מפלצת. בית ספר של החיים".

לוי זוכר כיצד באחד המבצעים שניהלו יחד המריא עם דגן לארה"ב כשברשותם דולרים מזויפים, שהגיעו דרך סייענים לבנונים, כדי להציג את הממצאים בפני האמריקנים.

"חיזבאללה הוא דוגמה קלאסית לאיך העולם עמד מנגד במשך שנים", הוא מספר. "כל דבר שרצינו לקשור לטרור ולמימון טרור, אמרו לנו 'חיזבאללה הוא ארגון פוליטי'. עד שנפלה בידינו ידיעה מודיעינית שהם מזייפים דולרים בכמויות אדירות, בשיתוף עם הצפון־קוריאנים והאיראנים. זיוף באיכות מדהימה. קיבלנו את החומר מסייענים, ואפילו במעבדות של משטרת ישראל לא זיהו את הזיוף. רק במעבדות של השירות החשאי האמריקני הצליחו לעלות עליו.

"חשבנו שיש לנו בוננזה ביד, ושכעת נצליח לרתום לצידנו את האמריקנים. כי כשמזייפים להם את הדולר, פוגעים בציפור נפשם. אספנו תיק מודיעיני מדהים, עלינו על מטוס, ובארה"ב חטפנו את הסטירה הכי גדולה. אתה הולך ל־FBI, ואומרים לך 'זה לא התחום שלי'. אתה הולך לשירות החשאי, ואומרים לך 'זה לא משפיע על המטבע שלנו'. אתה אומר להם 'יש לכם מושג מה המשמעות של 100 מיליון דולר עבור ארגון טרור?' ואומרים לך 'תחזרו ל־FBI'. שם, בפעם הראשונה, הבנו עד כמה המערכת מתקשה להסתגל למגמות החדשות בעולם. רק הפיגועים ב־11 בספטמבר הצליחו לשנות שם את החשיבה, וזה עלה באלפי הרוגים אמריקנים".

בקיץ 1999 עזב דגן את תפקידו במטה ללוחמה בטרור על רקע חילוקי דעות עם ראש הממשלה דאז, אהוד ברק. לוי, המאוכזב, ביקש לעזוב גם הוא, אבל דגן ביקש ממנו שיישאר וימתין בסבלנות. הקשר בין השניים נשמר כאשר דגן ביקש מלוי לנסח מאחורי הקלעים ניירות עמדה בנושאי לוחמה בטרור, לוחמה כלכלית ומדיניות מול הרשות הפלשתינית עבור אריאל שרון, שהתמודד אז על הנהגת המדינה.

במארס 2001 נבחר שרון לראשות הממשלה והחליט על הקמת יחידת "צלצל", שבראשה עמד דגן. לוי שימש יד ימינו. היחידה, שבתחילת דרכה לא היתה קשורה למוסד, קיבלה את שירותיה מהמועצה לביטחון לאומי והיתה כפופה ישירות לראש הממשלה.

"לפני כמה שבועות כל המדינה סערה סביב סמכויות המשטרה והשימוש ברוגלת פגסוס של NSO, אבל זה כלום לעומת הסמכויות ששרון העניק ל'צלצל'", מבהיר לוי. "מותר היה לנו לקבל מידע מהבנקים ומכל הרשויות במדינה. מותר היה לנו להפעיל את הרשויות. מותר היה לנו לפעול מול כל רשות בעולם. דיווחנו רק לשרון, רק הוא אישר את הפעילות, והיחידה היתה מאוד חשאית. הרמנו משהו יוצא מהכלל.

"בהתחלה, במערכת הביטחון, רצו להכשיל אותנו. לא האמינו בתפיסה הזו. המערכת במדינה מצטיינת בלהכשיל משהו שהיא לא רוצה. אבל לאט־לאט בנינו קונספט. היה קושי עצום לחבר בין אנשי מודיעין שחצנים שחושבים שהם יודעים הכל, ושאני הייתי חלק מהם, לבין העולם האזרחי. הבאתי את רשות המסים, משרד המשפטים, המשטרה, שירות בתי הסוהר. אלה לא מדברים עם אלה, ואלה לא מוכנים להיפגש עם אלה. כמו אשכנזים וספרדים. בגופים האזרחיים יש המון ידע, אבל אין מודיעין. בגופים המודיעיניים יש המון מודיעין, אבל לא יודעים להתעסק בו בכלל".

מה היתה המוטיבציה של שרון ודגן?

"אריק הקים את 'צלצל' כדי להילחם במימון הטרור, אבל גם בגלל שנאתם התהומית, שלו ושל דגן, ליאסר ערפאת, שעמד בראש הרשות הפלשתינית. ממש אובססיה חולנית. המטרה שלהם היתה להחריב את ערפאת כלכלית. לא את הרשות, אלא את ערפאת עצמו. ידענו שהוא מחזיק כ־6 מיליארד דולר באירופה, במדינות הערביות ובאפריקה, וזה היה היעד.

"היית צריך לראות את הפנים של שניהם כשהם דיברו עליו, כמו לדבר על היטלר. פעם שאלתי את מאיר אם יש משהו שהוא מצטער עליו, והוא סיפר שבמלחמת לבנון ערפאת היה על הכוונת שלו ולא אישרו לו לירות. הוא הצטער שלא הפר פקודה".

• • •

בספטמבר 2002 מינה שרון את דגן לתפקיד ראש המוסד, והאחרון לא השאיר את סא"ל לוי מאחור. "הייתי בן 39 וחצי", הוא מספר. "דגן התקשר אלי ואמר 'דיברתי עם בוגי (הרמטכ"ל דאז משה יעלון, א"ל). מחר אתה בבקו"ם, יוצא לפנסיה מהצבא, וביום ראשון אתה נקלט במוסד', וניתק. הייתי בשוק. מה? מי? איפה? אבל הוא כבר ארגן הכל והודיע במוסד שאני מקים יחידה חדשה ושאהיה כפוף אליו ישירות.

"הקמנו יחידה חדשה, שעסקה במלחמה כלכלית בארגוני טרור ובמדינות שמעניקות חסות לטרור. התחלנו באיראן. הרחבנו את היקף העבודה בצורה מטורפת. מאיר רצה להכניס לכל מקום את המערכה הכלכלית, ובמוסד לא הבינו, כי במוסד יודעים לגייס, להרוג. מה אתה מכניס את העולמות האלה? אבל הבאנו תוצאות".

מה למשל?

"עשינו המון דברים, הכל היה חשאי. היו ימים שבהם הרגשתי כמו ג'יימס בונד. היו לנו רעיונות שאם היינו משגרים אותם דרך המסננת הרגילה של המוסד הם לא היו עוברים, כי מדובר בארגון ביורוקרטי. ואת הדברים האלה ניתן לעשות רק עם יחידות סודיות הכפופות ישירות לראש המוסד ומדלגות על שלבי הביניים.

"רתמנו למערכה הכלכלית את כל מי שרק אפשר. יזמנו תביעות משפטיות נגד גופים שמסייעים לארגוני טרור בהעברת כספים, בעיקר בנקים בעולם. שחררנו את הכלבים לרוץ ביערות, נתנו להם חומר ובשם נפגעי הטרור בכל העולם, התחילו לתבוע.

"זה היה פגז, כי מאיר אמר 'חומר מודיעיני, אם אתה לא עושה בו שימוש, למה הוא שווה? תן אותו לעורך דין שיגיש תביעה. תעלה על מטוס, תיסע לפגוש את מנהל הבנק ותראה לו את החומר כדי שיקפיא כספים'. זה חומר שהיינו אוספים ביחידה, החומר הכי מסווג, והגישה שלנו היתה שלא צריך להרוג, צריך לעצור את הכסף. לפגוע בצינורות המימון.

"למשל, כשאהוד אולמרט נבחר לראש הממשלה, באפריל 2006, הוא היה מאוד מגויס למטרה. היו ימים שהייתי יושב אצלו במשרד והוא היה שואל 'איך אני עוזר היום?'. הייתי אומר לו 'אני צריך שתחבר אותי למנכ"ל הבנק הזה והזה', הוא היה מתקשר לאותו אחד ואומר 'מה שלומך, ידידי? אני שולח לך מחר איש שלי, יש לו משהו חשוב להגיד לך'.

"הייתי עולה על מטוס בשם ראש הממשלה עם תיק מודיעיני, הכי מסווג שיש, יושב עם מנכ"לי הבנקים הכי גדולים בעולם ומראה להם את החומר. בסוף הפגישה הם היו מחבקים אותי ואומרים 'הצלת אותנו', ויומיים אחרי זה הם היו מקפיאים לאיראנים כסף".

באיזו אמתלה מקפיאים?

"הראינו למנהלי הבנקים איך מנצלים את הבנק שלהם. למשל, באחד המקרים הוכחנו לאחד הבנקים הגדולים בגרמניה שהאיראנים מעבירים שם סכומים עצומים, 2 מיליארד יורו, בזהויות אחרות. האיראנים היו תחת סנקציות. מדינות, ארגונים או אנשים שנמצאים תחת סנקציות לא יכולים להשתמש בשירותי בנקים, לכן החשבונות לא היו רשומים על שם האיראנים.

"אחת הבעיות הגדולות היתה להבין מי מסתתר מאחורי החשבונות השונים, והוכחנו שאלה האיראנים. ברגע שאתה מראה לבנק הוכחה הוא יודע שאם לא ינקוט צעדים, המידע יעבור לאמריקנים, ואז הוא כבר יחטוף. המנהלים סגרו את כל החשבונות והודו לי".

"בפעם אחרת נסעתי לטורונטו ונפגשתי עם מנכ"ל 'רויאל בנק אוף קנדה', שהיה ספונסר של בנק 'לבנון־קנדה'. הראיתי לו חומרים מודיעיניים שחשפו איך הבנק שלו עוזר לחיזבאללה, שהיה תחת סנקציות, וגם הוכחנו שמדובר בכספי סמים. זו לא היתה שיחה קלה. הוא עשה לי הצגות, כי הוא היה בין הפטיש לסדן. או שהוא מסתבך עם ישראל, או עם חיזבאללה. איימתי עליו. אמרתי לו שכדאי שיטפל בזה, כי אחרת אביא לסגירתו של הבנק. הוא ידע שאני עלול לגשת לאמריקנים, להציג להם את התיק, והמשמעות יכולה להיות הרסנית מבחינתו".

"ככה יוצרים הרתעה. בלי להרוג, בלי שיהרגו אותי, בלי שהעולם ייצא עלי ובלי שקציני צה"ל יעמדו לדין בהאג. תנו לזנב לכשכש בכלב ולא שהכלב יכשכש בזנב".

עליית המדרגה בפעילות היחידה הגיעה אחרי מלחמת לבנון השנייה, דווקא בעקבות פעילות של משטרת ישראל, שהביאה מידע רב על מעורבות עמוקה של חיזבאללה בסחר בסמים.

"חיזבאללה גייס קציני צה"ל, בעיקר בדואים אבל גם יהודים, ונתן להם סמים תמורת מידע מודיעיני", מספר לוי. "המשטרה, שתפסה את הקצינים ואת הסמים, היתה הראשונה שעלתה על זה. בקהילת המודיעין הישראלית התעקשו שזה לא נכון, אבל אני אמרתי חד־משמעית שחיזבאללה הפך לארגון הפשיעה הגדול בעולם, ודגן היה איתי.

"הלכתי לבתי כלא וישבתי עם אסירי חיזבאללה. תחקרתי אותם, ושם התחלתי להבין שמדובר במשהו מפלצתי. הם סיפרו לי המון דברים מעניינים על סחר בסמים תמורת מודיעין, על הברחות ועל מעורבות חיזבאללה בסיפור הזה ברחבי העולם. זה נתן לנו מושג לגבי כמויות הכסף שעוברות שם, מאות מיליוני דולרים".

"ביקשתי מאנשי המשטרה שייפגשו עם ה־DEA האמריקני כדי להתחיל לדבר תכלס, לבדוק אם אפשר להצליב מידעים. התברר של־DEA היה המון מידע על הברחות סמים שהם לא קישרו אותו לחיזבאללה, ואילו לנו היה קשר לחיזבאללה ופחות מידע על ההברחות. ככה התחלנו לגלגל את הפרויקט ביחד.

"חשבנו על דרכים להרים מבצע משותף. הרי לא היה אפשר לשלוח את ראש המוסד לארה"ב, כי פגישה של דגן עם ראש ה־DEA היתה מייד מציתה את כל המערכת בארה"ב. אז דני ארדיטי, שהיה אז ראש המטה לביטחון לאומי האמריקני, נפגש עם קארן טנדי, שהיתה ראש ה־DEA, והציע לה להוציא לפועל מבצע ישראלי־אמריקני נגד תשתית הסמים של חיזבאללה. טנדי הרימה את הכפפה, ובנינו קופרודוקציה כזו, שכמה שפחות גורמים בארה"ב יהיו מסוגלים לנטרל את הפעילות שלה. גם לא עניין אותי מה יאמרו גופי המודיעין בארץ. החלטנו שבראש הפרויקט תעמוד משטרת ישראל, וכולם יכולים לצעוק עד השמיים. קראנו לו 'פרויקט קסנדרה'".

למה שירצו לנטרל את המבצע?

"'פרויקט קסנדרה' יצא לפועל מכיוון שבעולם לא התייחסו לחיזבאללה כאל ארגון טרור, והתקשינו לטפל בכספים שלו. חשבנו שאם נצליח להציג לכולם שמדובר בארגון פשיעה גדול, שעוסק בסמים, זה יהיה מצב של ווין־ווין. אבל כדי לעשות את זה נכנסנו למגרש משחקים מאוד מורכב בארה"ב.

"מי שמובילים את המערכה מול הטרור בארה"ב הם ה־FBI וה־CIA, וכדי להילחם בסמים אתה מכניס שחקן חדש לגמרי, את ה־DEA. אם אתה חושב שאצלנו יש בעיות, אתה לא מבין מה הולך שם. היה שיתוף פעולה בין ה־FBI וה־CIA לבין גורמים אחרים במוסד נגד הפרויקט. הם באו ואמרו 'אין דבר כזה', ואני המשכתי להתעקש.

"היום כולם מדברים על חיזבאללה וסחר בסמים, ועל המעורבות המטורפת שלו בכל העולם. אבל אז זה היה מוקצה. ברגע שאמרת שחיזבאללה שקוע בסמים, בעצם העברת אותו לאגף הפלילי. ואלה אנשים מאוד מקובעים. זה כמו שהצבא ימשיך לספר מפה ועד להודעה חדשה איך הוא מכניע את חמאס בעזה, ולא ישנה פרדיגמות".

• • •

קסנדרה, במיתולוגיה היוונית, היתה נביאה צעירה שנענשה בכך שאף אחד לא התייחס לנבואותיה, ממש כמו המבצע שנקרא על שמה.

ה־DEA האמריקני, בשיתוף עם יחידת "צלצל" ומשטרת ישראל, עלו על משלוחי ענק של קוקאין שיצאו מדרום אמריקה ועל כמויות כסף בלתי נתפסות של מיליארדי דולרים, כשכל החיצים הובילו לכיוון חיזבאללה ולבנון. "בדרום אמריקה יש יותר לבנונים שיעים מאשר בלבנון, ולכן נבנתה שם מפלצת", מסביר לוי. "זו בדיוק אותה בעיה כמו עם חמאס. כל השנים היתה מלחמה רק בזרוע הצבאית של הארגון, ואף אחד לא נגע בתשתיות, והיום יש לו מאות חברות כיסוי בחו"ל שפועלות ומכניסות כסף. זה מתוכנן בצורה מטורפת".

חיזבאללה הוא ארגון דתי. איך הוא מתקשר לסחר בסמים?

"איזה מוסר יש לו? לכל דבר יש פסק הלכה, 'עשה לך רב'. השייח'ים נותנים היתרים כשזה נגד האויב, והסמים האלה גם הגיעו לישראל. עמית איסמן (פרקליט המדינה, א"ל) היה אצלי בצוות 'קסנדרה'. הוא ליווה את המבצע משפטית והביא לי תיקי 'סמים תמורת מודיעין של חיזבאללה' - תיקים שמראים איך חיזבאללה סיפק סמים לסוכן תמורת קבלת מודיעין שהגיע היישר ליחידות המיוחדות של הארגון. אלה היו כמויות סמים בלתי נתפסות.

"עד היום אנחנו לא יודעים כמה מהכסף הגיע לארגון עצמו, להתחמשות ולפעילות, וכמה נכנס לכיסם של הפעילים. חיזבאללה הוא ארגון מושחת. כל אחד שם דואג לעצמו. לכן אחת המטרות היתה לפגוע בנכסים האישיים של האנשים ולא רק בנכסי הארגון. אם אתה רוצה להילחם כלכלית, תחשוב על אדם עשיר שפתאום מאבד את כל כספו".

האיראנים היו מודעים לסחר בסמים?

"ידעו והיו מעורבים עד צוואר. זה היה טוב להם משתי מבחינות. קודם כל, זה מרעיל את האויב. שנית, זה מקור הכנסה שמקל עליהם את העלויות של חיזבאללה.

"בשנים האחרונות החלה להיחשף מעורבות אדירה של חיזבאללה ואיראן בהפצת תרופות מזויפות, עוד מקור הכנסה מטורף. הם מציפים את העולם הערבי. אף אחד לא מתייחס לזה, ולדעתי זה רק עניין של זמן עד שיחליטו להרעיל את העולם. כי מי שיודע למכור תרופות מזויפות, גם יכול למכור כדורים עם רעל".

האמריקנים ואתם הייתם מתואמים בכל?

"ידענו לפני שהמבצעים עומדים לקרות, ועדכנו אותנו גם אחריהם. לא פעם טסנו לארה"ב כדי לראות מה הם תפסו. ה־DEA היה שותף יוצא מהכלל. הם לא נלחמו אף פעם בטרור, ופתאום מצאו את עצמם מדווחים לשר ההגנה האמריקני על הפעילות מול חיזבאללה וגם קיבלו מימון ממשרד ההגנה. זה הטריף את המערכת בארה"ב, את ה־FBI וה־CIA, שהעדיפו שה־DEA יתעסק בעניינים שלו".

חיזבאללה נלחץ?

"בחיזבאללה חששו מאוד, קודם כל מההיבט הפיננסי. זה גם ערער לגמרי את הלגיטימיות של הארגון במערב. זה החליש אותו. אבל שים לב לגאוניות של חיזבאללה. אחד הבלמים הכי גדולים שלו בלבנון היה ריאד סלאמה, הנגיד של הבנק הלבנוני. אז הם תפרו לו את האבא של התיקים על מעילת ענק בכספי לבנון, והוא ברח מהמדינה. זאת אחלה לוחמה כלכלית".

כמה נזק הסבתם לחיזבאללה?

"התחלנו מהלך שאם הוא היה מושלם, היו לו השלכות אסטרטגיות על פעילות חיזבאללה. באותה תקופה חיזבאללה היה במצוקה לא פשוטה. מצד אחד ההכנסות מהאיראנים ירדו דרמטית בגלל הסנקציות שהיו אפקטיביות, ואז גם החלה המערכה שפגעה בהכנסותיהם מסמים. הארגון היה במשבר. להחזיק צבא ואוכלוסייה ומערכת כזאת בכל העולם דורש מאות רבות של מיליונים, וכשזה מצטמצם נוצרת גם בעיה בניהול המאבק נגד ישראל.

"לצערי, המהלך הזה הופסק באמצע. במקום לחנוק אותם, משאירים את הזירה הזו חיה ופועלת".

פעלתם גם נגד חמאס?

"פעלנו המון, אבל עד לנקודה שבה התקבלה החלטה שלא ממוטטים את חמאס. מרגע שהתחלת להעביר אליו כספים ביוזמתך, כדי להחזיק אותו ברצועת עזה, כבר אין שום ערך למלחמה כלכלית. הרי מישהו צריך להיכנס לשטח, ישראל או הרשות הפלשתינית, ושתיהן לא רוצות בכך. ביום שישראל תחליט למוטט אותו, חמאס יירה טילים וישתולל, אבל אפשר יהיה להגיע לייבוש מוחלט שלו. זו החלטה לא פשוטה, אבל אפשרית.

"הייתי רוצה לפחות שמדינת ישראל תבנה סנריו שיהיה מוכן כנשק יום הדין מול הגופים האלה. אני לא פציפיסט, רחוק מזה. ביום שיהיה צריך להילחם ולהגן, אעשה זאת. אבל בשביל מה לאבד מאות חיילים? אני רוצה שהתקציב ילך לבריאות, למערכת החינוך. צריך להילחם, אבל בשכל. תן לו שיחשוד שההוא גנב את הכסף ויוציא אותו להורג. שהם יהרגו אחד את השני".

זה לשנות סדרי עולם.

"בשבוע שעבר פגשתי את ראש המוסד, ‏דוד (דדי) ברנע. אנחנו ביחסים טובים, ולזכותו ייאמר שהוא רוצה להרים את הפרויקט מחדש. אמרתי לו שאם אני, כאויב, הייתי רוצה לגייס מודיעין מתוך המוסד, הייתי מנסה קודם כל את אנשי הכספים. אלה האנשים הכי מתוסכלים בארגון, כי יש להם עבודה משעממת. מצד שני, יש להם הידע הכי גדול. הם אלה שמתחשבנים ומשלמים על המבצעים. זו הבטן הרכה. תגייס את איש הכספים הפשוט, כי הוא יודע יותר טוב מכולם.

"תראה איזה רעש נוצר מחיסול איש הכספים של דומרני לפני שבועיים. זה כי לאנשים האלה לפעמים אין תחליף. להגיע לראש הפירמידה זה עניין של אגו, תהילה וחוסר הבנה. הרעיון ב'צלצל' היה ללכת דווקא לכיוונים אחרים".

• • •

בינואר 2011, כשדגן עזב את המוסד, ביקש גם לוי לעזוב. תמיר פרדו, ראש המוסד החדש, שכנע אותו להישאר. "אמרתי לתמיר שאני כבר עייף. הוא גם טיפוס כל כך שונה מדגן. דגן אמיץ בצורה מטורפת, ואילו תמיר יותר שמרן. הוא אמר לי 'תישאר, ננסה', ונשארתי איתו בסוף חמש שנים. אבל זה כבר היה אחרת".

"פרויקט קסנדרה" הלך והתפוגג ככל שהמו"מ על הסכם הגרעין תפס תאוצה, לקראת קיץ 2015. "אנשים שהיו מעורבים בפרויקט התחילו לקבל רמיזות עבות מהממשל האמריקני שיחדלו מהעיסוק", אומר לוי. "איומים הופנו לאנשי ה־DEA, אמרו להם 'אל תתעסקו בזה', והיה פחות שיתוף פעולה. אותי לא מכניסים לארה"ב עד היום. הם כועסים על מאוד, טוענים שפעלתי נגד אובאמה'".

ייתכן שהמבצע היה נשכח אי שם במרתפי ארכיון המוסד, אילולא נתקל הבמאי דוקי דרור, במהלך עבודתו על הסדרה "לבנון", בכתבת תחקיר שערך העיתונאי ג'וש מאייר למגזין "פוליטיקו". "הייתי משוכנע שעל 'פרויקט קסנדרה' עשו סרטים וכתבו כתבות", מספר דרור. "יצרתי קשר עם מאייר, עיתונאי ותיק ואמין, שסיפר שאחרי שהכתבה שלו פורסמה, ב־2017, טענו נגדו שהוא מבקר את שלטון אובאמה. אמנם טראמפ כבר היה בשלטון, אבל התקשורת היתה מאוד אנטי, והסיפור לא המריא.

"אני חושב שלנושא יש חשיבות ציבורית גדולה. הוא לא נוגע רק במערכת קבלת ההחלטות בהקשר להסכם הגרעין, אלא גם לדרך שבה כמה מההחלטות האלה גורמות לנזקים גדולים, כאלה המאפשרים כלכלת סמים, טרור ופשע בינלאומי.

"האמריקנים השקיעו מאות מיליונים בפרויקט, הפעילו מאות אנשים וסוכנים שהגיעו להישגים גדולים, ופתאום אמרו להם 'עצרו'. זה משהו שצריך לחשוף. להבין שמסיטים דברים שהם באמת חשובים בשם הפוליטיקה, ושההשלכות עלולות להיות ארוכות טווח".

במשך שנתיים וחצי עבדו דרור וצוות חברת ההפקה "זייגוט פילמס" על הסדרה, שצולמה בשש מדינות. עכשיו מדברים גם על סדרת טלוויזיה עלילתית, כי יש כאן כל המרכיבים הדרושים.

• • •

בחיים האמיתיים יחידת "צלצל" כבר לא קיימת. כשיוסי כהן מונה לראשות המוסד, הוחלט לפרקה ולהעביר חלקים ממנה למנגנון של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון. יחד עם פירוקה עזב גם לוי את המערכת, וכשנפגשנו הוא הגיע בכובעו האזרחי, ד"ר מאוניברסיטת בר־אילן שמתמחה באסלאם הרדיקלי.

הוא נשוי, אב לשלושה ומתגורר ביישוב בשרון. כיום הוא משמש, בין השאר, יועץ למדינות שהמלחמה במימון טרור מעניינת אותן, באפריקה למשל, ועוזר למשרדי עורכי דין בתביעות משפטיות נגד ארגוני טרור. בזמן שנותר הוא חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. היו שנים שבהן הוא ודגן ז"ל ניסו להקים חברה להובלת גז טבעי למזרח התיכון, אבל המיזם כשל.

"אני פוגש אנשים בכל העולם, מחובר לתחום, כי הצטבר אצלי המון ידע", הוא מספר. "כשהתחלתי לא הכרתי את הצד הכלכלי, והיום אני כבר מבין. לא הכרתי כלום במשפטים, ועכשיו אני כבר חצי עורך דין. למדתי את הכלים האלה. לא הייתי חוזר לתפקיד הקודם, כי יש בו המון מלחמות ואני כבר לא שם. אבל תמיד אהיה מוכן לעזור. המוח שלי מלא כרימון".

רגע לפני שסיימנו לשתות סיידר חם, במרכזה של תל אביב, אני שואל מה נגמר בסוף עם ערפאת, שנוא נפשם של דגן ושרון. לוי מחייך לעצמו, חושב שנייה ואומר: "אני חושב שבנינו את אחד המבצעים הכי יפים נגד ערפאת. הוא היה בלחץ מטורף לשחרר חלק מהכספים שלו שהיו מוקפאים בעולם, והיה לו המון. לא בשביל עצמו, כי הוא היה סגפן, אלא כי ככה מנהיגים כמוהו מחזיקים את השפוטים, באמצעות כסף.

"הכסף שלו היה מושקע במדינה מסוימת, ותכננו מבצע עוקץ שבו הכסף פשוט 'יתאדה' מהחשבון בלי שערפאת יידע מי באמת עומד מאחורי הפעולה. מאחר שאנחנו לא מדינה של גנבים, תכננו לתת את הכסף לארגון כלשהו, כמענק. הכל היה מוכן, אבל אז ערפאת חלה ומת".

נשמע כמו מבצע מסרט.

"תסתכל על כל תרגילי העוקץ למיניהם בעולם, ותחשוב מה קורה כשמדינה עושה את זה. מדינה צריכה להשתמש בכל הכלים שיש לה כדי להגן על עצמה. היא לא צריכה להיות נעולה על קונספט אחד.

"עכשיו תראה מה יקרה ברגע שהאמריקנים יחתמו שוב על הסכם עם האיראנים. נישאר בלי כלים. אני לא רואה ראש ממשלה שיעשה איזשהו מבצע, ולכן הדרך היחידה לשבש משמעותית את הסיוע לחיזבאללה ולחמאס היא באמצעות לוחמה כלכלית.

"שים לב לרוסים באוקראינה. לפני שהזיזו כלים הם תקפו שני בנקים ועשו מצור כלכלי בים השחור. ואילו האמריקנים בתגובה, מדברים על מיטוט כלכלי. לראשונה בהיסטוריה, מעצמה שמנהלת לוחמה קונבנציונלית עומדת מול מעצמה אחרת, שמנהלת לוחמה כלכלית. לא יורה כדור אחד. ארה"ב והמערב עדיין לא השתמשו בכל הכלים, אבל יש להם יכולות אסטרטגיות למוטט בנקים ומערכות ענק. לפוטין, מנגד, אין יכולת לנהל מערכה כלכלית אופטימלית, אבל הוא יכול לגרום נזק משמעותי ולערער את היציבות.

"כולם מדברים היום בשפה הזו, חוץ מישראל. אין גוף שאתה לא יכול למוטט, ושלא ישכנעו אותי שאי אפשר. עובדה, עשינו את זה".

shishabat@israelhayom.co.il