אני מזועזע לגמרי מחשיפת השימוש שעשתה המשטרה בתוכנת פגסוס כדי לעקוב אחרי נחקרים. אבל אם לומר את האמת, הזעזוע שלי הוא מהפגיעה באמון הציבור במשטרה, לא מעצם העניין. כי בכל הקשור לעצם העניין, אני מצוי כבר זמן רב בתחושה שעין רואה ואוזן שומעת. אני פשוט שייך לדור הזה, מה לעשות. הדור הבעייתי ביותר.
מודה ומתוודה: כשאני מבצע חיפוש בגוגל למילת המפתח "תימין", ושעתיים אחר כך, תוך כדי גלילה עייפה של הפיד באינסטגרם, קופצת פתאום הצעת שיווק למעשנה ביתית או לביקור בחוות הרוזמרין - אני מחוויר ומרים את העיניים בזהירות למעלה, לבדוק שאין מצלמה. אגב, בדרך כלל יש שם מצלמה. בכל מקום יש מצלמה.
זה סיפור של דור אומלל שכזה. מצד אחד, אנחנו לא זקנים שעסוקים בגילוי איטי ומאוחר של עולם הדיגיטל וכלליו. מצד שני, אנחנו גם לא צעירים שמתייחסים בטבעיות בריאה לכל גחמה דיגיטלית וכועסים על כך שבאה באיחור. אנחנו בדיוק באמצע. חיים היטב את העולם הזה, יודעים לשחות בו וליהנות ממנו, אבל מדי פעם מוצאים את עצמנו:
- מתלהבים בלב עולץ מזה שהצלחנו להעלות מסמכים לאפליקציה (ולהפוך אותם מ־jpg ל־pdf!).
2. מתייעצים עם הילדה בת ה־16 בקשר לאינסטגרם.
3. מתבוננים סביבנו בבהלה כשאנחנו מגלים שהאח הגדול במכשיר הקטן עלה על זה שאנחנו מתעניינים בנופש בפסח.
הנה, רק לפני שבוע ביליתי שבעה ימים בבידוד קורונה. בבידוד קורונה עוסקות הבריות בשלושה עיסוקים עיקריים: אכילה, צפיית שעמום, וכניסה ללינקים של משטרת ישראל, הבולשת אחר מקום הימצאם באמצעות איכון סלולרי. בכל יום כמעט.
תהליך האיכון מתחיל, כרגיל, בשאלה התמימה "האם תיאות להתמסר לאיכון הסלולרי של המשטרה?" אתה לא חייב, כמובן, אבל ההודעה ממשיכה ומספרת שאם תסרב, יגרור הדבר אכיפה מוגברת ובדיקה תכופה באזור בידודך. ברור שאישרתי. מייד. גם בגלל שאף אחד לא חושק בביקור משטרתי בביתו, אבל בעיקר בגלל התחושה שאני נעקב ללא הרף, אז מה זה כבר משנה? הרי הם עוד יכולים לשים שם כוכבית שחורה ליד השם שלי ולציין: "התחבט לפני שאישר. כדאי לבדוק".
רוצים לשמוע משהו שבטוח קרה גם לכם? שש שעות תמימות אחרי ששוחררתי רשמית מבידוד, ובמכשירי (כשומר מסך!) נח התו הירוק החדש, עוד קיבלתי הודעת איכון־בילוש מהמשטרה. נו, מה זה אומר, תשאלו? עזבו. אני לא רוצה להרחיב בדבר, וגם נראה לי שמישהו מסתכל עלי דרך המצלמה של הזום. כאן, מעל המסך. ביי.
kobiarieli@gmail.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו